פישר: "על מדינות באירופה שיש להן אפשרות לבצע הרחבה פיסקלית לעשות זאת"
נגיד בנק ישראל נשא היום הרצאה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ובין השאר הסביר מדוע הגידול בגרעונות וביחסי החוב של המשקים המפותחים הגדולים (ארה"ב, בריטניה, יפן), לא הביא לעלייה בתשואה על האג"ח הממשלתיות באופן שיקשה על הממשלות להמשיך לגייס חוב.
"הצמיחה עדיין מאוד איטית, ולכן אין חשש לאינפלציה, בנקים מרכזיים קונים אג"ח לכל אורך העקום, בבריטניה, למשל, הבנק המרכזי רוכש קרוב למחצית מאגרות החוב שמנפיקה הממשלה", מסביר פישר ומוסיף "השווקים ממשיכים, ככל הנראה, לייחס אמינות לממשלות אלו", בהתייחס לממשלות אשר עדיין יכולות לגייס חוב בעלות נמוכה יחסית.
מנגד מדינות כספרד ואיטליה מתמודדות עם עלויות גיוס הון גבוהות - אג"ח המדינות נחסרות בתשואה של כ-6.5% וכ-6% בהתאמה ומכבידות על כל גוש האירו. הבנק המרכזי האירופאי עומד בפני דילמה האם כמות הכסף גדלה כבר ברמה מספקת, או שהוא יכול לסייע לצמיחה על רכישת אגרות חוב ממשלתיות? "את התשובה איננו יודעים, אבל ברור שה-ECB מודע מאוד לחשיבות של שאלה זו".
"ישנו אפיק נוסף שדרכו ניתן, אולי, לעודד את הצמיחה באירופה - מדינות שיש להן מספיק מרווח פיסקלי יכולות לבצע הרחבה פיסקלית, והרחבת הביקושים שתנבע מכך תחלחל בסופו של דבר גם למשקים האחרים. עם זאת, בהחלט ייתכן שלא כל המשקים בעלי היכולת ירצו להגדיל את ההוצאות באופן זה", מציע נגיד בנק ישראל.
בנוסף נאמר כי "מדינות גוש האירו לא יכולות לפחת את שער החליפין הנומינלי שלהן זו מול זו, אולם הן יכולות לבצע פיחות פנימי, על ידי הפחתת רמת המחירים במשקים השונים. למשל, הפחתת מיסים ישירים, שתפחית את עלויות התעסוקה, תסייע לשפר את כושר התחרותיות של המדינות שבמשבר".
פישר מזכיר כי במצבים קיצוניים, כמו למשל בישראל שאחרי תכנית הייצוב, ניתן אפילו לפקח על המחירים לתקופת מה. "אני בספק אם ניתן לעשות זאת באירופה המודרנית, אבל ניתן לפחות לא לפעול בכיוון ההפוך, כלומר, להמנע מהעלאת מחירים של המוצרים שהממשלה אחראית על מחיריהם".
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פאנל השקעות, ארז מגדלי, מגדל, רונית הראל, S&P, ירון פרידמן, פועלים (שלומי יוסף)המניות ירדו או יעלו, מה יקרה בוול סטריט? תובנות מפאנל השקעות בוועידת ביזפורטל
רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P, ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים, ירון פרידמן מנהל המחקר של בנק הפועלים עונים על - מה לעשות בתיק ההשקעות שלכם? האם להוריד רכיב מנייתי, מה קורה בשוק החוב, מהם הענפים המעניינים והמניות המומלצות?
"אנחנו מצפים להמשך שיפור בכלכלה הישראלית. יש פער, סוג של פיגור בהשקעות שצברנו בשנתיים האחרונות והוא יתממש בהמשך. יחד עם רוח גבית של הטק ומגמות צריכה של ישראלים, אני אופטימי יחסית", אומר ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בפאנל בהנחיית עורך ביזפורטל, אבישי עובדיה, על כלכלה והשקעות בוועידת הכלכלה של ביזפורטל בה השתתפו גם רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות וירון פרידמן מנהל יחידת המחקר של בנק הפועלים.
ביחס לארה"ב מגדלי סבור שיהיו תעשיות שהצמיחה בהן תאט ותהיה מעט אכזבה מהכלכלה האמריקאית, אך לא בטוח שזה יוביל לירידות. "שווקים פועלים על פי ציפיות ומה שיכתיב יותר את הקצב זה הסייקל של ה-AI שזה הנושא המרכזי בשווקים ובכלכלה בכלל".
ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר של בנק הפועלים מצטרף לאופטימיות על הכלכלה המקומית, אבל - "השווקים לא מחכים לחברות הדירוג, עם כל הכבוד. ראינו את זה כבר במלחמה מול איראן שנפלו פה טילים והבורסה פה עלתה כי היא העריכה מה יהיה בהמשך. ה-CDS של ישראל השתפרו והמצב בבורסה השתפר מאוד. נפגשנו פה לפני פחות משנה ושאלת איך אנחנו רואים קדימה ואמרתי שאני מאמין מאוד בשוק הישראלי. לא חשבתי כמובן שנעשה 43% כפליים מ-S&P500
"עכשיו יש אופטימיות על הכלכלה, על שוק המניות קצת פחות. אנחנו נמצאים ברמות תמחור שעושות לא נעים בגב. אני עובד עם צוות נפלא של אנליסטים מוכשרים מאוד שמנתחים כל אחד את החברות שלו שאומרים אנחנו מאמינים במשק הישראלי, אבל אז עוברים על מחירי המניות ואתה מתחיל לעבור על וחברה אחרי חברה רואים שיקר, ויקר ויקר.
- "קנו מניות סיניות" - ההמלצה של ג'יי פי מורגן
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היקר יכול להיות יקר מאוד, אפילו יקר מאוד מאוד ואז הוא נהיה זול. אנחנו נמצאים היום בשלב של היקר - יקר מאוד. עדיין יש פה מקום לעליות על סמך מומנטום ואווירה, אבל כשמתבססים על לתמחור מבינים שיקר.
מתי יבוא התיקון?
