פישר: "על מדינות באירופה שיש להן אפשרות לבצע הרחבה פיסקלית לעשות זאת"
נגיד בנק ישראל נשא היום הרצאה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ובין השאר הסביר מדוע הגידול בגרעונות וביחסי החוב של המשקים המפותחים הגדולים (ארה"ב, בריטניה, יפן), לא הביא לעלייה בתשואה על האג"ח הממשלתיות באופן שיקשה על הממשלות להמשיך לגייס חוב.
"הצמיחה עדיין מאוד איטית, ולכן אין חשש לאינפלציה, בנקים מרכזיים קונים אג"ח לכל אורך העקום, בבריטניה, למשל, הבנק המרכזי רוכש קרוב למחצית מאגרות החוב שמנפיקה הממשלה", מסביר פישר ומוסיף "השווקים ממשיכים, ככל הנראה, לייחס אמינות לממשלות אלו", בהתייחס לממשלות אשר עדיין יכולות לגייס חוב בעלות נמוכה יחסית.
מנגד מדינות כספרד ואיטליה מתמודדות עם עלויות גיוס הון גבוהות - אג"ח המדינות נחסרות בתשואה של כ-6.5% וכ-6% בהתאמה ומכבידות על כל גוש האירו. הבנק המרכזי האירופאי עומד בפני דילמה האם כמות הכסף גדלה כבר ברמה מספקת, או שהוא יכול לסייע לצמיחה על רכישת אגרות חוב ממשלתיות? "את התשובה איננו יודעים, אבל ברור שה-ECB מודע מאוד לחשיבות של שאלה זו".
"ישנו אפיק נוסף שדרכו ניתן, אולי, לעודד את הצמיחה באירופה - מדינות שיש להן מספיק מרווח פיסקלי יכולות לבצע הרחבה פיסקלית, והרחבת הביקושים שתנבע מכך תחלחל בסופו של דבר גם למשקים האחרים. עם זאת, בהחלט ייתכן שלא כל המשקים בעלי היכולת ירצו להגדיל את ההוצאות באופן זה", מציע נגיד בנק ישראל.
בנוסף נאמר כי "מדינות גוש האירו לא יכולות לפחת את שער החליפין הנומינלי שלהן זו מול זו, אולם הן יכולות לבצע פיחות פנימי, על ידי הפחתת רמת המחירים במשקים השונים. למשל, הפחתת מיסים ישירים, שתפחית את עלויות התעסוקה, תסייע לשפר את כושר התחרותיות של המדינות שבמשבר".
פישר מזכיר כי במצבים קיצוניים, כמו למשל בישראל שאחרי תכנית הייצוב, ניתן אפילו לפקח על המחירים לתקופת מה. "אני בספק אם ניתן לעשות זאת באירופה המודרנית, אבל ניתן לפחות לא לפעול בכיוון ההפוך, כלומר, להמנע מהעלאת מחירים של המוצרים שהממשלה אחראית על מחיריהם".
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
