פישר: "על מדינות באירופה שיש להן אפשרות לבצע הרחבה פיסקלית לעשות זאת"

נגיד בנק ישראל מסביר מדוע הגרעונות ויחסי החוב לא הביאו לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות במשקים המפותחים הגדולים. "אין ספק שההתפתחויות באירופה ישפיעו גם עלינו"
רקפת סלע |

נגיד בנק ישראל נשא היום הרצאה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ובין השאר הסביר מדוע הגידול בגרעונות וביחסי החוב של המשקים המפותחים הגדולים (ארה"ב, בריטניה, יפן), לא הביא לעלייה בתשואה על האג"ח הממשלתיות באופן שיקשה על הממשלות להמשיך לגייס חוב.

"הצמיחה עדיין מאוד איטית, ולכן אין חשש לאינפלציה, בנקים מרכזיים קונים אג"ח לכל אורך העקום, בבריטניה, למשל, הבנק המרכזי רוכש קרוב למחצית מאגרות החוב שמנפיקה הממשלה", מסביר פישר ומוסיף "השווקים ממשיכים, ככל הנראה, לייחס אמינות לממשלות אלו", בהתייחס לממשלות אשר עדיין יכולות לגייס חוב בעלות נמוכה יחסית.

מנגד מדינות כספרד ואיטליה מתמודדות עם עלויות גיוס הון גבוהות - אג"ח המדינות נחסרות בתשואה של כ-6.5% וכ-6% בהתאמה ומכבידות על כל גוש האירו. הבנק המרכזי האירופאי עומד בפני דילמה האם כמות הכסף גדלה כבר ברמה מספקת, או שהוא יכול לסייע לצמיחה על רכישת אגרות חוב ממשלתיות? "את התשובה איננו יודעים, אבל ברור שה-ECB מודע מאוד לחשיבות של שאלה זו".

"ישנו אפיק נוסף שדרכו ניתן, אולי, לעודד את הצמיחה באירופה - מדינות שיש להן מספיק מרווח פיסקלי יכולות לבצע הרחבה פיסקלית, והרחבת הביקושים שתנבע מכך תחלחל בסופו של דבר גם למשקים האחרים. עם זאת, בהחלט ייתכן שלא כל המשקים בעלי היכולת ירצו להגדיל את ההוצאות באופן זה", מציע נגיד בנק ישראל.

בנוסף נאמר כי "מדינות גוש האירו לא יכולות לפחת את שער החליפין הנומינלי שלהן זו מול זו, אולם הן יכולות לבצע פיחות פנימי, על ידי הפחתת רמת המחירים במשקים השונים. למשל, הפחתת מיסים ישירים, שתפחית את עלויות התעסוקה, תסייע לשפר את כושר התחרותיות של המדינות שבמשבר".

פישר מזכיר כי במצבים קיצוניים, כמו למשל בישראל שאחרי תכנית הייצוב, ניתן אפילו לפקח על המחירים לתקופת מה. "אני בספק אם ניתן לעשות זאת באירופה המודרנית, אבל ניתן לפחות לא לפעול בכיוון ההפוך, כלומר, להמנע מהעלאת מחירים של המוצרים שהממשלה אחראית על מחיריהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%