"הורדת המס על הדלק מדאיגה - צפו לעלייה בנטל המס, גם מע"מ"
"להערכתנו, החלטת הממשלה בשבוע האחרון (השנייה במספר) להוריד את המיסוי על דלקים מדאיגה. נדמה שההחלטה התקבלה תחת לחץ ציבורי מסוים ובמטרה למנוע מחאה חברתית מחודשת", כך כותבים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון בסקירת המאקרו השבועית.
"בסך הכל לא סביר להוריד את המס על הדלק, יותר הגיוני לסבסד את התחבורה הציבורית. אובדן ההכנסות נאמד בכ- 0.5 מיליארד שקל במונחים שנתיים, בתקופה שהדרישות התקציביות מתרבות וקיימת חולשה בהכנסות ממסים".
ההשלכות: "הקלות בה הממשלה מורידה מסים (על הדלק) משדרת מסר שלילי במבט על הגירעון. לאור הלחץ החברתי המתגבר, קשה לצפות לקיצוצי תקציב של ממש במסגרת התקציב של שנה הבאה. בנוסף, איומי טילים והסלמה מול איראן יקשו על קיצוץ בביטחון".
מסקנה: "צפויה עלייה בנטל המס, גם מסים ישירים (מס חברות ומס הכנסה, אולי מס ייסף), אך לא יהיה מנוס מהעלאת מיסי צריכה כולל מע"מ (אולי סוף סוף האוצר יסכים למע"מ דיפרנציאלי, מופחת על מוצרי מזון)".
"בסופו של דבר נראה שההנחה שלנו שצפויה השפעת אינפלציה של כ- 0.3% (לפחות) נראית סבירה בשלב זה" אומרים בלידר שוקי הון.
לדברי כץ והכלכלנים - "הטייס האוטומטי" צפוי להראות גירעון תקציבי של כ-5.0% בשנת 2013 ו-5.5% בשנת 2014 (ואולי יותר) ולכן ידרשו התאמות עמוקות במבנה התקציב, כולל העלאת מסים. בשל נטל המס הנמוך יחסית בישראל לעומת מדינות ה-OECD שעומד על 32% לעומת 35% - בנק ישראל צפוי לתמוך במהלך של העלאת מסים במסגרת תקציב 2013-2014, כשגם קרן המטבע תומכת בהעלאת מסים.
"הממשלה הנוכחית תתקשה לקצץ בהוצאות "השמנות": חינוך, קצבאות וביטחון - בוודאי שנה לפני הבחירות. הפיתרון הקל יותר יהיה להעלות מסים. מסי הכנסה כבר הועלו בשנת 2012 (מס הכנסה, מס חברות, מס דיבידנדים, מס
רווח הון) ויהיה קשה להמשיך להכביד יותר בתחום זה. לכן נותרה אופציה של העלאת מסים עקיפים: דלק, סיגריות, אלכוהול, ולערכתנו גם מע"מ. העלאת מע"מ צפויה להיתקל בהתנגדות ולכן הדגש צפוי להיות על מוצרים ספציפיים ואולי מע"מ דיפרנציאלי. נראה כי האוצר לא יחכה ל- 1.1.13 כדי להעלות מסים עקיפים, אלא ישאף "להרוויח" תוספת גבייה גם בשנת 2012".
בלידר מסבירים כי לעומת הגידול המואץ בהוצאות הממשלה, הכנסות המדינה נמצאות בקיפאון ולא יהיה מנוס מהעלאת מסים. המסים העקיפים ירדו ב-1.4% ברבעון א' וירדו ב-8% בחודש מארס (לעומת אותה תקופה אשתקד). העלייה בחודש ינואר במס הכנסה בשל העלאת שיעורי המס מחודש ינואר הייתה זמנית וחד פעמית.
- 6.ישראבלוף 08/04/2012 14:41הגב לתגובה זוחיים על שנור ותרומות
- 5.איציק 08/04/2012 14:00הגב לתגובה זוחלקו של החינוך בתקציב מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם, את איכות החינוך זה לא שיפר בכלל. הקצבאות רק מעודדות פאראזיטיות ובטלה, יש לקצץ אותן בהתמדה, תקציב הביטחון גבוה מעבר לכל פרופורציה, חייבים לקצץ אותו. נטל המס בישראל וברוב מדינות הOECD גבוה מדי ויש להוריד אותו, יוקר המחיה גבוה ובלתי נסבל, נטל המס הוא האשם העיקרי ביוקר המחיה הגבוה. יש לקצץ בהכל ולהוריד את נטל המס, אז נוכל לחיות ברווחה סוף סוף.
- 4.מתי תפנימו שאין תחבורה ציבורית ראויה בארץ (ל"ת)גמלאי 08/04/2012 13:07הגב לתגובה זו
- 3.גם אני חי על מינוסים (ל"ת)מה רע בגירעון? 08/04/2012 12:50הגב לתגובה זו
- 2.יעופו הביתה (ל"ת)יעלו מיסים 08/04/2012 12:49הגב לתגובה זו
- 1.אלון 08/04/2012 12:45הגב לתגובה זומיליארדי שקלים הוצאו מקופת המדינה ע" מ לבנות בונקר עמוק מתחת לאדמה כדי ביבי לא יפגע והעם שילך לכל הרוחות. אם יש גרעון מדוע ידיכם קלה למדי ,הכסף מגיע מכיסו של העם חסרי היכולת. פרלמנט מושחט וגנב,לא יזכה להיבחר שוב לכנסת.
- ---- 08/04/2012 15:47הגב לתגובה זוככל שדופקים את העשירונים התחתונים חזק יותר בישראל כך הם צועקים חזק יותר בכיכרות ביב ביבי ביבי. וביבי מסתכל ואומר לעצמו... וואו איזה עם טיפש מגיע לו ראש ממשלה כמוני. תשכח ממהפיכות שלטוניות, העם טיפש וביבי יודע לפרוט לו על הנימים בשביל לשמר את שלטונו הבזבזני והלא יעיל לעם אך מעולה למגזרים וגופים סחטניים.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.75% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
