ג'י סיטי בדוחות טובים: ה-FFO עלה ב-15% ל-452 מיליון שקל
חיים כצמן מממש נכסים, מצמצם חוב ומכנס את פעילות הקבוצה ורואים את התוצאות: ה-NOI זינק בכ-21% לשיא של כ646 מיליון שקל וה-FFO הרבעוני עלה ב-15%; ג'י סיטי נסחרת לפי 2.6 מיליארד רחוקה מהמתחרות אבל המגמה שלה מעודדת
מניית ג'י סיטי ג'י סיטי -0.61% עשתה 6.3% החודש, שלילית ב-0.4% מתחילת השנה וב-12 חודשים האחרונים היא נתנה יותר מ-40% תשואה. החברה נסחרת היום לפי 2.6 מיליארד שקל. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-2.6 מיליארד שקל, עדיין רחוקה מאוד מביג שנסחרת לפי 14 מיליארד ועוד יותר מעזריאלי שעומדת על כ-32 מיליארד בשויי שוק. עדיין זה טיפוס איטי אך יציב שמשקף את ההתאוששות הדרגתית של הקבוצה ממשבר האשראי והסנטימנט השלילי שתקף אותה לפני שנתיים. ג'י סיטי מפרסמת את תוצאותיה לרבעון הראשון עם שיפור ב-NOI, עליה של 15% ב-FFO, ירידה בשיעור המינוף והתכנסות לתוך שווקים רווחיים ויציבים – תוך מימוש נכסים בפריפריה העסקית שלה.
התוצאות לרבעון מציגות גידול של ה-NOI לכ-646 מיליון שקל לעומת כ-533 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד מי שתרמו בעיקר לגידול אלו מגזרי ה-Data Centers, מגזר המשרדים והקניונים. ה-NOI מנכסים זהים גדל ברבעון בכ-6% לעומת אשתקד והסתכם לכ-567 מיליון שקל. ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם ברבעון בכ-435 מיליון שקל לעומת כ-384 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-13%. סך ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-452 מיליון שקל לעומת כ-394 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-15%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון לכ-457 מיליון שקל לעומת כ-464 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מעליה מסוימת בהוצאות שקוזזה על ידי העלייה ב-NOI.
כשהשוק איבד אמון בגזית, חיים כצמן המייסד, בעל השליטה והמנכ"ל לא איבד אמון בעצמו. כצמן מוביל את האסטרטגיה החדשה ומכנס את פעילות ג'י סיטי לשווקים ממוקדים כדי לייצב ת תזרים המזומנים. לכצמן יש יותר משלושה עשורי נסיון בנדל"ן מניב והוא עובד קשה כדי להחזיר את האמון של השוק בקבוצה. הוא לא מרחם ומימש בשנתיים האחרונות היקף נכסים מצטבר של יותר מ-4 מיליארד שקל ומתכנן לחתוך בעוד 2 מיליארד נוספים. הוא מכר נכסים וקרקעות בצ’כיה, רוסיה, טורקיה, ברזיל, ארה”ב וגם כאן בישראל.
זה עזר לקבוצה לצמצם את החוב הכולל מ־15 מיליארד שקל לכ־12.5 מיליארד שקל, כולל פירעונות של כ־6.4 מיליארד שקל הצפויים להתבצע בשלוש השנים הקרובות. שיעור המינוף של הקבוצה ירד ל־66.6% לעומת 68.7% בסוף השנה שעברה והחברה מחזיקה ביתרות נזילות וקווי אשראי לא מנוצלים בהיקף של 1.9 מיליארד שקל.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם באפיק גיוסי החוב פעלה
הקבוצה: במהלך הרבעון הורחבו סדרות אג"ח קיימות בהיקף של 383 מיליון שקל, בנוסף למחיקה של סדרת אג"ח שהונפקו במחירי הנחה - מהלך שבוצע בנורסטאר – חברת האם (שמחזיקה בכ-48% מג'י סיטי). לצד התמקדות בערים מרכזיות כמו מיאמי ווורשה, החברה מדווחת על התקדמות ביצירת שיתופי
פעולה באירופה ועל הרחבת פעילות הפיתוח וההשבחה בנכסים קיימים. בשקט בשקט ובלי דרמות כצמן מתחיל לשכנע גם את הספקנים הגדולים שג'י סיטי בדרך למעלה.
לצד השיפור בתוצאות השוטפות, ג'י סיטי סיימה את הרבעון עם רווח כולל לבעלי המניות של כ-223 מיליון שקל –
זאת על אף הפסד חשבונאי של 246 מיליון שקל שנבע בעיקר מהפסדים בעסקאות גידור על מט"ח. מנגד התחזקות במטבעות הזרים אליהם חשופה הקבוצה הובילה להגדלה של כ-486 מיליון שקל בהון העצמי, שהסתכם ב-4.38 מיליארד שקל (22 שקל למניה), לעומת 4.18 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה.
גם בזירה התפעולית נרשמה התקדמות: שיעור התפוסה עלה ל-95.8%, מספר המבקרים בנכסים זהים עלה ב-0.6% לעומת אשתקד, ופדיונות השוכרים גדלו ב-0.7%. ג'י סיטי ממשיכה לקדם ייזום פרויקטים למכירה, וברבעון האחרון השלימה את מכירת הנכס Flora בפראג וקרקע נוספת באיסטנבול
– מה שמסמן את סיום היציאה המלאה של הקבוצה מצ’כיה וטורקיה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
החברה סיימה את הרבעון עם יתרות נזילות וקווי אשראי לא מנוצלים של כ-1.9 מיליארד שקל, והודיעה על חלוקת דיבידנד רבעוני של 25 מיליון שקל – 12.5 אגורות למניה.
אפשר לראות בזה חזרה זהירה לחלוקת רווחים עבור בעלי המניות אחרי תקופה ממושכת שבה הדגש של הקבוצה היה על שיקום מאזני וייעול תפעולי.
חיים כצמן, מייסד ומנכ"לגי סיטי: "אנו מסכמים עוד רבעון מוצלח עם המשך צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים והפיננסיים, כולל עליה משמעותית ב-NOI של נכסינו המניבים הנובעת בעיקר מהמשך התמקדות באזורים סופר אורבניים דוגמת וורשה ומיאמי ויציאה מצ'כיה וטורקיה. אנו ממשיכים לפעול גם להקטנת החוב ולהורדת המינוף בקבוצה ונמשיך במהלכים אלו גם ברבעונים הבאים."
"במסגרת התוכנית הרב שנתית שלנו אנו בוחנים פניות שנעשו אלינו לשיתוף בפלטפורמות השונות שלנו בעיקר באירופה. אנו גם בונים נכסים למכירה, וכך הודענו על הסכם למכירת 6 קומות בבניין המשרדים שאנו בונים למכירה בג'י סיטי ראשל"צ וכך נעשה גם בוורשה, שם נבנה דירות למכירה
בצמוד למתחם פרומנדה שבבעלותנו שמכיל מסחר ומגורים להשכרה שבנייתם הושלמה ברבעון."
- 3.אנונימי 09/06/2025 12:07הגב לתגובה זואף אחד לא מאמין לחיים כצמן.
- 2.אם הכל מתקדם טוב אז למה המניה נסחרת נמוך (ל"ת)דייב 22/05/2025 14:25הגב לתגובה זו
- 1.אצלנו הודעות טובות שווה ירידות ולהפך מדינת פח (ל"ת)אנונימי 22/05/2025 13:42הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
