אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
דוחות

אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון ירדו ב-26%; הרווח ירד ב-47%

הכנסות החברה יורדות בעקבות ירידת מחירי החשמל בפולין וכן בעקבות תנאי רוח חלשים יותר ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון הראשון עמד על 98 מליון שקל ירידה של 41% לעומת 167 מליון שקל ברבעון המקביל. פרויקט בליטא נמצא על סף רכישה ופרויקט נוסף בפולין יגיע להפעלה מסחרית לקראת סוף השנה


רן קידר | (1)

חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס  אנרג'יקס -2.61%   שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ -0.74%     דיווחה על הכנסות של 170 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2025, קיטון של כ-26% לעומת הכנסות של כ- 230  מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-98 מיליון שקל וירד ב-41% מ-167 מליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הסתכם ב-42 מיליון שקל וירד ב-47% בהשוואה לרבעון המקביל.

הרווח נקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הסתכם לכ-42 מיליון שקל וגם הוא ירד ב-47% לעומת 79 מיליון שקל ברבעון המקביל. נכון לסוף הרבעון, ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-2.4 מיליארד שקל.

"אנו מסכמים את הרבעון הראשון של השנה עם המשך פעילות ענפה בטריטוריות בהן אנו פעילים. התוצאות ברבעון הושפעו מירידה במחיר החשמל האפקטיבי של החברה ותנאי רוח חלשים וזאת במקביל לגידול במכירת החשמל בישראל וארה"ב בשל חיבורי פרויקטים חדשים" מסר אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס.

"מערך שיתופי הפעולה האסטרטגים של החברה בשוק האמריקאי, מבנה הפעילות שלנו שכולל EPC In-House והאיתנות הפיננסית מבדלים אותנו אל מול יתר השחקנים ומעידים על החוזק ועוצמת הפעילות שלנו בארה"ב. אלה, ביחד עם המשך הביקוש לחשמל בארה"ב, לפחות עד לסוף העשור, ממצבים אותנו כשחקן מוביל ומבוסס ברשת PJM ומאפשרים לחברה לנצל את הזדמנויות שעשויות להיווצר כתוצאה מכך." אמר בנוגע לפעילות החברה בארה"ב. ממשל טראמפ קבע באפריל כי יבוא כל הסחורות לארה"ב כפוף למכס של 10% וכי צפויים מכסים נוספים בשיעור ספציפי כתלות במקור. לטענת החברה השפעת המכסים במתכונתם הנוכחית, על הפרויקטים בהקמה ולקראת הקמה היא זניחה ולהיפך, היא אף מעניקה לה יתרון תחרותי. כמו כן, החברה מעריכה כי תהיה זכאית להטבות המס תחת החקיקה הנוכחית במסגרת הגנת Safe Harbor ביחס לסך הפרויקטים אשר צפויים להתחיל הקמה עד לשנת 2027.

לגבי אירופה המשיך, "בפולין, אנו מזהים את הפוטנציאל הרב בתחום האגירה ונמצאים בעיצומן של עבודות ההקמה של פרויקט אגירה הראשון שמוקם בפולין. בהתאם לכך אנו מאיצים את מאמצי פיתוח צבר האגירה שלנו וצופים כי נסיים את שנת 2025 עם שני פרויקטי אגירה מחוברים בהספק של 100MWh. בנוסף, אנו מאמינים בפוטנציאל של שוק החשמל והאנרגיה המתחדשת בליטא ונערכים להשלמת העסקה לרכישת הפרויקט הראשון שלנו במדינה ותחילה מיידית של עבודות ההקמה, במקביל לקידום עסקת מימון בסך של עד 240 מיליון אירו. בנוסף אנו בוחנים הזדמנויות נוספות ופרויקטים לרכישה בליטא".


כזכור, ברבעון הקודם סיפקה החברה תחזית מאכזבת לשנה כולה - עבור 2025, החברה צופה הכנסות בטווח של 800-850 מיליון שקל ו-EBITDA פרויקטלי של בין 630-680 מיליון שקל. הסיבה לירידה לדברי החברה היא ירידה צפויה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות מפולין כתוצאה מפקיעתן של עסקאות קיבוע מחיר בפולין אשר בוצעו ברמות מחיר גבוהות מאוד בשנים 2022-2023.



מניית אנרג'יקס נסחרת לפי שווי של כ-6.26 מיליארד שקל. מתחילת 2025, המנייה ירדה ב-8%.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא משקיע 12/05/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    שווי של 6 מיליארד שקל לחברה שמרוויחה 40 מיליון ברבעון זה יקר מאד.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מתרסקת 16.5%, טאואר עולה 3%, אפולו צונחת 8.8%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 0.8%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.2%ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.6%.

ת״א נדל״ן מאבד 0.9% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.5%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.