חלל תקשורת חתמה על עסקה של 4.4 מיליון דולר הגישה הצעה להסדרת החוב
חלל תקשורת חתמה על עסקה לאספקת שירותי לווין בעמוס 4 תמורת 4.4 מיליון דולר; במקביל, החברה מנסה להסדיר את החוב שלה כלפי מחזיקי האג״ח וגם קיבלה הצעה משודרגת להסדר מדיסקונט קפיטל
חלל תקשורת חתמה על עסקה לאספקת שירותי לווין בעזרת הלווין עמוס 4 - מהלווינים הקטנים יותר - תמורת 4.4 מיליון דולר. את השירות תספק חלל תקשורת למשך 24 חודשים החל מיוני 2025. מתוך סך התמורה, 1.68 מיליון דולר הם עבור ציוד קצה, כך שהשירות עצמו מוערך ב-2.72 מיליון דולר.
אחר שלא התקבל אישור משרד התקשורת להסדר החוב של הקבוצה ההונגרית (4iG) ויעקב פרנקל וגם ההצעה להסדר של איש העסקים יעקב לוקסמבורג פגה, הגישה הבוקר חלל תקשורת עצמה מתווה להסדר למחזיקי החוב של החברה. לפי ההצעת החברה, מחזיקי האג"ח
הקיימים ימירו את מלוא החוב שלהם תמורת מזומן וכל מניות החברה ויהפכו לבעלי החברה בפועל. בתוך כך הם יוותרו על החוב הנוכחי שהיקפו נאמד בכ-376 מיליון דולר. ההסדר נועד לאפשר לחברה לפרוע את התחייבויותיה ולפתוח דף חדש, תוך שהוא מותנה בגיוס חוב חדש בהיקף של 130–150
מיליון דולר. הגיוס יגובה בשעבודים משמעותיים, כולל הלוויינים עמוס 3, 4 ו־17, והחוב יפרע לשיעורים החל מסוף 2025.
סך החוב של חלל תקשורת כיום עומד על 191 מיליון דולר, כאשר שווי הלווינים מוערך ב-200 מיליון דולר וצבר ההזמנות בלווינים אלה מוערך בכ-115 מיליון דולר. שווי הלווין עמוס 3 - 22 מיליון דולר, עמוס 4 – 20 מיליון דולר ועמוס 17 – 158 מיליון דולר.
ההצעה הקודמת - שפקעה בסוף חודש מרץ כללה השקעה של 168 מיליון שקל מקרן iG4 ההונגרית יחד עם שותף צד שלישי, ובנוסף לכך הקצאה של 19% ממניות חלל תקשורת לקרן iG4. לא בטוח שההצעה הזו הייתה עדיפה על ההצעה הנוכחית - לא למשקיעים ולא לנושים: בהצעה החדשה הנושים של שלוש סדרות האג״ח הבעיתיות של חלל תקשורת - הסדרות ט״ז, י״ז ו־י״ח - יקבלו יחס החזר לחוב גבוה יותר מאשר בהצעה הקודמת. הצעה פגה בגלל שמשרד התקשורת התמהמה מלתת אישור להסדר - אולי בגלל החשש שלה משליטה של קרנות זרות בתשתיות ישראליות.
- המוסדיים חוסמים: עזריאלי עלולה לוותר על רכישת צמח המרמן
- מישורים מוכרת נכס בפלורידה בזינוק של 75% בשווי תוך חצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית חלל תקשורת עלתה בחודש אפריל 22.9% ומתחילת השנה עלתה המניה בכ-72% לשווי של כ-19 מיליון שקל. בשנת 2024 הכניסה חלל תקשורת 100 מיליון דולר, נתון שמבטא צמיחה של 1%-2% לעומת השנים הקודמות. הרווח התפעולי של חלל זינק ב-2024 ל-43 מיליון דולר מ-1.4 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הנקי של חלל הסתכם אשתקד בסכום של 16.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 25 מיליון דולר בשנה שלפני.
מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
