לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

חלל תקשורת חתמה על עסקה של 4.4 מיליון דולר הגישה הצעה להסדרת החוב

חלל תקשורת חתמה על עסקה לאספקת שירותי לווין בעמוס 4 תמורת 4.4 מיליון דולר; במקביל, החברה מנסה להסדיר את החוב שלה כלפי מחזיקי האג״ח וגם קיבלה הצעה משודרגת להסדר מדיסקונט קפיטל

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה עסקה הסדר חוב

חלל תקשורת חתמה על עסקה לאספקת שירותי לווין בעזרת הלווין עמוס 4 - מהלווינים הקטנים יותר - תמורת 4.4 מיליון דולר. את השירות תספק חלל תקשורת למשך 24 חודשים החל מיוני 2025. מתוך סך התמורה, 1.68 מיליון דולר הם עבור ציוד קצה, כך שהשירות עצמו מוערך ב-2.72 מיליון דולר.


אחר שלא התקבל אישור משרד התקשורת להסדר החוב של הקבוצה ההונגרית (4iG) ויעקב פרנקל וגם ההצעה להסדר של איש העסקים יעקב לוקסמבורג פגה, הגישה הבוקר חלל תקשורת עצמה מתווה להסדר למחזיקי החוב של החברה. לפי ההצעת החברה, מחזיקי האג"ח הקיימים ימירו את מלוא החוב שלהם תמורת מזומן וכל מניות החברה ויהפכו לבעלי החברה בפועל. בתוך כך הם יוותרו על החוב הנוכחי שהיקפו נאמד בכ-376 מיליון דולר. ההסדר נועד לאפשר לחברה לפרוע את התחייבויותיה ולפתוח דף חדש, תוך שהוא מותנה בגיוס חוב חדש בהיקף של 130–150 מיליון דולר. הגיוס יגובה בשעבודים משמעותיים, כולל הלוויינים עמוס 3, 4 ו־17, והחוב יפרע לשיעורים החל מסוף 2025.


 סך החוב של חלל תקשורת כיום עומד על 191 מיליון דולר, כאשר שווי הלווינים מוערך ב-200 מיליון דולר וצבר ההזמנות בלווינים אלה מוערך בכ-115 מיליון דולר. שווי הלווין עמוס 3 - 22 מיליון דולר, עמוס 4 – 20 מיליון דולר ועמוס 17 – 158 מיליון דולר.


 ההצעה הקודמת - שפקעה בסוף חודש מרץ כללה השקעה של 168 מיליון שקל מקרן iG4 ההונגרית יחד עם שותף צד שלישי, ובנוסף לכך הקצאה של 19% ממניות חלל תקשורת לקרן iG4. לא בטוח שההצעה הזו הייתה עדיפה על ההצעה הנוכחית - לא למשקיעים ולא לנושים: בהצעה החדשה הנושים של שלוש סדרות האג״ח הבעיתיות של חלל תקשורת - הסדרות ט״ז, י״ז ו־י״ח - יקבלו יחס החזר לחוב גבוה יותר מאשר בהצעה הקודמת. הצעה פגה בגלל שמשרד התקשורת התמהמה מלתת אישור להסדר - אולי בגלל החשש שלה משליטה של קרנות זרות בתשתיות ישראליות.


מניית חלל תקשורת עלתה בחודש אפריל 22.9% ומתחילת השנה עלתה המניה בכ-72% לשווי של כ-19 מיליון שקל. בשנת 2024 הכניסה חלל תקשורת 100 מיליון דולר, נתון שמבטא צמיחה של 1%-2% לעומת השנים הקודמות. הרווח התפעולי של חלל זינק ב-2024 ל-43 מיליון דולר מ-1.4 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הנקי של חלל הסתכם אשתקד בסכום של 16.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 25 מיליון דולר בשנה שלפני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.