לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

חלל תקשורת חתמה על עסקה של 4.4 מיליון דולר הגישה הצעה להסדרת החוב

חלל תקשורת חתמה על עסקה לאספקת שירותי לווין בעמוס 4 תמורת 4.4 מיליון דולר; במקביל, החברה מנסה להסדיר את החוב שלה כלפי מחזיקי האג״ח וגם קיבלה הצעה משודרגת להסדר מדיסקונט קפיטל

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה עסקה הסדר חוב

חלל תקשורת חתמה על עסקה לאספקת שירותי לווין בעזרת הלווין עמוס 4 - מהלווינים הקטנים יותר - תמורת 4.4 מיליון דולר. את השירות תספק חלל תקשורת למשך 24 חודשים החל מיוני 2025. מתוך סך התמורה, 1.68 מיליון דולר הם עבור ציוד קצה, כך שהשירות עצמו מוערך ב-2.72 מיליון דולר.


אחר שלא התקבל אישור משרד התקשורת להסדר החוב של הקבוצה ההונגרית (4iG) ויעקב פרנקל וגם ההצעה להסדר של איש העסקים יעקב לוקסמבורג פגה, הגישה הבוקר חלל תקשורת עצמה מתווה להסדר למחזיקי החוב של החברה. לפי ההצעת החברה, מחזיקי האג"ח הקיימים ימירו את מלוא החוב שלהם תמורת מזומן וכל מניות החברה ויהפכו לבעלי החברה בפועל. בתוך כך הם יוותרו על החוב הנוכחי שהיקפו נאמד בכ-376 מיליון דולר. ההסדר נועד לאפשר לחברה לפרוע את התחייבויותיה ולפתוח דף חדש, תוך שהוא מותנה בגיוס חוב חדש בהיקף של 130–150 מיליון דולר. הגיוס יגובה בשעבודים משמעותיים, כולל הלוויינים עמוס 3, 4 ו־17, והחוב יפרע לשיעורים החל מסוף 2025.


 סך החוב של חלל תקשורת כיום עומד על 191 מיליון דולר, כאשר שווי הלווינים מוערך ב-200 מיליון דולר וצבר ההזמנות בלווינים אלה מוערך בכ-115 מיליון דולר. שווי הלווין עמוס 3 - 22 מיליון דולר, עמוס 4 – 20 מיליון דולר ועמוס 17 – 158 מיליון דולר.


 ההצעה הקודמת - שפקעה בסוף חודש מרץ כללה השקעה של 168 מיליון שקל מקרן iG4 ההונגרית יחד עם שותף צד שלישי, ובנוסף לכך הקצאה של 19% ממניות חלל תקשורת לקרן iG4. לא בטוח שההצעה הזו הייתה עדיפה על ההצעה הנוכחית - לא למשקיעים ולא לנושים: בהצעה החדשה הנושים של שלוש סדרות האג״ח הבעיתיות של חלל תקשורת - הסדרות ט״ז, י״ז ו־י״ח - יקבלו יחס החזר לחוב גבוה יותר מאשר בהצעה הקודמת. הצעה פגה בגלל שמשרד התקשורת התמהמה מלתת אישור להסדר - אולי בגלל החשש שלה משליטה של קרנות זרות בתשתיות ישראליות.


מניית חלל תקשורת עלתה בחודש אפריל 22.9% ומתחילת השנה עלתה המניה בכ-72% לשווי של כ-19 מיליון שקל. בשנת 2024 הכניסה חלל תקשורת 100 מיליון דולר, נתון שמבטא צמיחה של 1%-2% לעומת השנים הקודמות. הרווח התפעולי של חלל זינק ב-2024 ל-43 מיליון דולר מ-1.4 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הנקי של חלל הסתכם אשתקד בסכום של 16.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 25 מיליון דולר בשנה שלפני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.