נפט
צילום: iStock

הפלסטיק והתחבורה בראש: החברות שנהנות מהירידה במחירי נפט

בזמן שמחירי הנפט ממשיכים לרדת וגררים איתם מטה את חברות האנרגיה, יש לא מעט סקטורים שצפויים להנות מהשפל אליו הגיעו מחירי החביות; אילו חברות ישראליות חשופות למחירי הנפט ומי יושפעו בצורה הכי משמעותית? 

איתן גרסטנפלד |

בחודש האחרון, בצל תוכנית המכסים של ארצות הברית והחלטות אופ"ק, מחירי הנפט סובלים מירידות שערים מתמשכות. בזמן שחברות האנרגיה, ועוד מספר סקטורים במשק סובלים מהשחיקה המתמשכת במחיר חבית נפט, יש לא מעט סקטורים אחרים שמרוויחים מהשפל אליו נקלע הזהב השחור.


במהלך החודש החולף ירד מחירן של חביות הנפט מסוג ברנט ו-WTI בכ-10 דולר. החוזה העתידי על חבית מסוג ברנט (יוני) ירד בחודש החולף בכ-13.5% והוא נסחר כעת במחיר של 64.7 דולר, בזמן שמחיר החוזה על חבית מסוג WTI (יוני) ירד בכ-14% ונסחר בכ-61.4 דולר. על פי ההערכות של האנליסטים מחירים אלו צפויים ללוות אותנו בשמך השנה הקרובה. כך למשל, בגולדמן זאקס מעריכים  שמחיר חבית מסוג בנט עמוד בממוצע על 63 דולר ואילו מחיר חבית מסוג WTI תעמוד על 59 דולר בממוצע, למשך שארית 2025. בשנה הבאה (2026) הם צופים כי הירידה במחירי תמשך, ומחיר חבית מסוג ברנט תעמוד בממוצע על 58 דולר בזמן שחבית מוג WTI תעמו על 55 דולר.


חברות התעופה


אחד התחומים שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא סקטור התחבורה באופן כללי והתעופה בפרט. זאת היות ואחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של חברות אלו הן על דלק סילוני. כך למשל, מעל 20% מההוצאות התפעוליות של חברת התעופה הישראלית אל על אל על 1.36%  נבעו מרכישת דלק סילוני. על כן, למרות שחברות התעופה פועלות לגדר את החשיפה שלהן למחיר הנפט, כל ירידה במחיר הדלק צפויה לשרת את הרווחיות שלהן.


עדות לכך, ניתן למצוא בדוחות השנתיים של אל על. במהלך השנה החולפת, משלל סיבות שונות, החברה רשמה גידול של 17% בצריכת גלוני דלק. עם זאת, ירידה של כ-10% במחירי הדלק הסילוני קיזזה את ההוצאות והביאה לכך שהוצאות הדלק של החברה עלו בכ-6.7% בלבד.


על פי אל על לירידה שנתית של 25% במחיר הדלק הסילוני, עשויה להיות השפעה חיובית של כ-78 מיליון שקל על ההוצאות שלה, בזמן של ירידה של 50% צפויה השפעה חיובית של 186 מיליון שקל על הוצאותיה. מנגד, לעליה של 25% במחיר הדלק צפויה השפעה שלילית של 117 מיליון שקל, בעוד עליה של 50% צפויה לגרור השפעה שלילית של 236 מיליון שקל. עבור החברה מדובר בסכומים משמעותיים מאד שכן הוצאותיה התפעוליות השנתיות עמדו בשנה החולפת על כ-2.6 מיליארד שקל. 


מי שעוד צפויה להנות מהמחירים הנמוכים של הדלק היא ישראייר, אם כי בצורה מוגבלת יותר. בדוחותיה מציינת החברה, כי בשל האסטרטגיה שלה המתמקדת ביעדים קרובים, מרכיב הדלק הסילוני ביחס לעלויות חבילת הנופש הוא נמוך יחסית וכך גם ההשפעה של התנודתיות במחיריו. עם זאת, הדלק הסילוני היווה כ-16% מהוצאות החברה בשנה החולפת, לאחר שבשנתיים שקדמו לה הוא היווה כ-20% מההוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברות התעשייתיות

סקטור נוסף שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא הסקטור התעשייתי. כמו במקרה של חברות התעופה גם אצל החברות התעשייתיות, הירידה במחירי הנפט והדלקים מתורגמת לשיפור משמעותי ברווחיות, שכן הן מוציאות סכומים גדולים על אנרגיה כדי להניע את פסי הייצור שלהם. בנוסף, למחירי האנרגיה גם השפעה על השינוע של מוצריהם ברחבי הארץ והעולם.


דוגמא לכך היא חברת הכימיקלים איי.סי.אל איי.סי.אל 1.95%  שאמנם פועלת בשנים האחרונות להקטין את התלות שלה בנפט, באמצעות מעבר לאפיקי אנרגיה חלופיים דוגמת גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, אך עדיין מושפעת מהמחיר שלו. עלויות האנרגיה מהוות 6% מהוצאות התפעול של החברה, כאשר 5% מתוכם מגיעים מהנפט ומוצריו.


בהקשר זה, כדאי להזכיר את חברות הפלסטיק דוגמת פלסאון פלסאון תעשיות 1.44%  כפרית כפרית -3.03%  פלסטו קרגל פלסטו קרגל -0.22%  פלסטופיל פלסטופיל 0% , רימוני רימוני 2.24%  ופלרם פלרם 1.5% . חברות אלו, עושות שימוש משמעותי בחומרי גלם פלסטיים, אשר ברובם הינם תוצרים של זיקוק נפט. גם כאן, כל ירידה במחיר הנפט באה לידי ביטוי בירידה בהוצאות התפעוליות ובהתאם לעליה ברווחיות.



התובלה הימית




אל חברות התעופה ניתן לצרף גם את תחום התובלה הימית. כמו אל על, גם חברות הספנות, דוגמת צים ZIM Integrated Shipping Services -0.65%   מושפעות ממחירי הנפט שמניע את האוניות, ובהתאם מהווה אחד ממרכיבי ההוצאות המשמעותיים ביותר. עם זאת, יש לציין שבתקופה האחרונה חברות אלו מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, כך שייתכן שהירידה במחיר הנפט צפויה לרכך את הפגיעה בתחום.


המכסים החדשים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחד עם חוסר הוודאות הגיאו פוליטית מטילים צל על המשך הצמיחה של שוק הספנות המאופיין בגאות ושפל. מידת ההשפעה של המכסים של טראמפ על הכלכלה האמריקאית והעולמית עוד צפויה להבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להעריך שלא מדובר בבשורה חיובית עבור חברות הספנות. עדות לכך, ניתן היה למצוא בהודעה שפרסמה לפני כשבועיים חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם מארסק, בה נכתב כי: "עדיין מוקדם מדי לומר בביטחון איך הנושא יתפתח בסופו של דבר". עם זאת, בחברה הדנית הדגישו, כי "תוכנית המכסים שעליה הכריז הממשל האמריקני הייתה משמעותית, ובצורתה הנוכחית, ברור שהיא לא מבשרת טובות לכלכלה העולמית, ליציבות ולמסחר".


בראיון שערכנו בחודש שעבר עם אלי גליקמן, מנכ"ל צים, הוא שטח את האתגרים של הסקטור וכן את והדרך שבה החברה תנסה להתמודד עמם. "שוק הספנות נכנס לתקופה של עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.