נפט
צילום: iStock

הפלסטיק והתחבורה בראש: החברות שנהנות מהירידה במחירי נפט

בזמן שמחירי הנפט ממשיכים לרדת וגררים איתם מטה את חברות האנרגיה, יש לא מעט סקטורים שצפויים להנות מהשפל אליו הגיעו מחירי החביות; אילו חברות ישראליות חשופות למחירי הנפט ומי יושפעו בצורה הכי משמעותית? 

איתן גרסטנפלד |

בחודש האחרון, בצל תוכנית המכסים של ארצות הברית והחלטות אופ"ק, מחירי הנפט סובלים מירידות שערים מתמשכות. בזמן שחברות האנרגיה, ועוד מספר סקטורים במשק סובלים מהשחיקה המתמשכת במחיר חבית נפט, יש לא מעט סקטורים אחרים שמרוויחים מהשפל אליו נקלע הזהב השחור.


במהלך החודש החולף ירד מחירן של חביות הנפט מסוג ברנט ו-WTI בכ-10 דולר. החוזה העתידי על חבית מסוג ברנט (יוני) ירד בחודש החולף בכ-13.5% והוא נסחר כעת במחיר של 64.7 דולר, בזמן שמחיר החוזה על חבית מסוג WTI (יוני) ירד בכ-14% ונסחר בכ-61.4 דולר. על פי ההערכות של האנליסטים מחירים אלו צפויים ללוות אותנו בשמך השנה הקרובה. כך למשל, בגולדמן זאקס מעריכים  שמחיר חבית מסוג בנט עמוד בממוצע על 63 דולר ואילו מחיר חבית מסוג WTI תעמוד על 59 דולר בממוצע, למשך שארית 2025. בשנה הבאה (2026) הם צופים כי הירידה במחירי תמשך, ומחיר חבית מסוג ברנט תעמוד בממוצע על 58 דולר בזמן שחבית מוג WTI תעמו על 55 דולר.


חברות התעופה


אחד התחומים שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא סקטור התחבורה באופן כללי והתעופה בפרט. זאת היות ואחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של חברות אלו הן על דלק סילוני. כך למשל, מעל 20% מההוצאות התפעוליות של חברת התעופה הישראלית אל על אל על 3.75%  נבעו מרכישת דלק סילוני. על כן, למרות שחברות התעופה פועלות לגדר את החשיפה שלהן למחיר הנפט, כל ירידה במחיר הדלק צפויה לשרת את הרווחיות שלהן.


עדות לכך, ניתן למצוא בדוחות השנתיים של אל על. במהלך השנה החולפת, משלל סיבות שונות, החברה רשמה גידול של 17% בצריכת גלוני דלק. עם זאת, ירידה של כ-10% במחירי הדלק הסילוני קיזזה את ההוצאות והביאה לכך שהוצאות הדלק של החברה עלו בכ-6.7% בלבד.


על פי אל על לירידה שנתית של 25% במחיר הדלק הסילוני, עשויה להיות השפעה חיובית של כ-78 מיליון שקל על ההוצאות שלה, בזמן של ירידה של 50% צפויה השפעה חיובית של 186 מיליון שקל על הוצאותיה. מנגד, לעליה של 25% במחיר הדלק צפויה השפעה שלילית של 117 מיליון שקל, בעוד עליה של 50% צפויה לגרור השפעה שלילית של 236 מיליון שקל. עבור החברה מדובר בסכומים משמעותיים מאד שכן הוצאותיה התפעוליות השנתיות עמדו בשנה החולפת על כ-2.6 מיליארד שקל. 


מי שעוד צפויה להנות מהמחירים הנמוכים של הדלק היא ישראייר, אם כי בצורה מוגבלת יותר. בדוחותיה מציינת החברה, כי בשל האסטרטגיה שלה המתמקדת ביעדים קרובים, מרכיב הדלק הסילוני ביחס לעלויות חבילת הנופש הוא נמוך יחסית וכך גם ההשפעה של התנודתיות במחיריו. עם זאת, הדלק הסילוני היווה כ-16% מהוצאות החברה בשנה החולפת, לאחר שבשנתיים שקדמו לה הוא היווה כ-20% מההוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברות התעשייתיות

סקטור נוסף שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא הסקטור התעשייתי. כמו במקרה של חברות התעופה גם אצל החברות התעשייתיות, הירידה במחירי הנפט והדלקים מתורגמת לשיפור משמעותי ברווחיות, שכן הן מוציאות סכומים גדולים על אנרגיה כדי להניע את פסי הייצור שלהם. בנוסף, למחירי האנרגיה גם השפעה על השינוע של מוצריהם ברחבי הארץ והעולם.


דוגמא לכך היא חברת הכימיקלים איי.סי.אל איי.סי.אל 0.45%  שאמנם פועלת בשנים האחרונות להקטין את התלות שלה בנפט, באמצעות מעבר לאפיקי אנרגיה חלופיים דוגמת גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, אך עדיין מושפעת מהמחיר שלו. עלויות האנרגיה מהוות 6% מהוצאות התפעול של החברה, כאשר 5% מתוכם מגיעים מהנפט ומוצריו.


בהקשר זה, כדאי להזכיר את חברות הפלסטיק דוגמת פלסאון פלסאון תעשיות 3.03%  כפרית כפרית -0.78%  פלסטו קרגל פלסטו קרגל 0%  פלסטופיל פלסטופיל 0% , רימוני רימוני -1.34%  ופלרם פלרם -0.94% . חברות אלו, עושות שימוש משמעותי בחומרי גלם פלסטיים, אשר ברובם הינם תוצרים של זיקוק נפט. גם כאן, כל ירידה במחיר הנפט באה לידי ביטוי בירידה בהוצאות התפעוליות ובהתאם לעליה ברווחיות.



התובלה הימית




אל חברות התעופה ניתן לצרף גם את תחום התובלה הימית. כמו אל על, גם חברות הספנות, דוגמת צים ZIM Integrated Shipping Services 8.61%   מושפעות ממחירי הנפט שמניע את האוניות, ובהתאם מהווה אחד ממרכיבי ההוצאות המשמעותיים ביותר. עם זאת, יש לציין שבתקופה האחרונה חברות אלו מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, כך שייתכן שהירידה במחיר הנפט צפויה לרכך את הפגיעה בתחום.


המכסים החדשים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחד עם חוסר הוודאות הגיאו פוליטית מטילים צל על המשך הצמיחה של שוק הספנות המאופיין בגאות ושפל. מידת ההשפעה של המכסים של טראמפ על הכלכלה האמריקאית והעולמית עוד צפויה להבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להעריך שלא מדובר בבשורה חיובית עבור חברות הספנות. עדות לכך, ניתן היה למצוא בהודעה שפרסמה לפני כשבועיים חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם מארסק, בה נכתב כי: "עדיין מוקדם מדי לומר בביטחון איך הנושא יתפתח בסופו של דבר". עם זאת, בחברה הדנית הדגישו, כי "תוכנית המכסים שעליה הכריז הממשל האמריקני הייתה משמעותית, ובצורתה הנוכחית, ברור שהיא לא מבשרת טובות לכלכלה העולמית, ליציבות ולמסחר".


בראיון שערכנו בחודש שעבר עם אלי גליקמן, מנכ"ל צים, הוא שטח את האתגרים של הסקטור וכן את והדרך שבה החברה תנסה להתמודד עמם. "שוק הספנות נכנס לתקופה של עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים בירידות עד 0.5%; איי.די.איי מזנקת 9%, ריטיילורס נופלת 8%, הביטחונית יורדות בהובלת ארית 6%

הביטחוניות יורדות לאור התקרבות אוקראינה להסכם וארית ונקסט ויז'ן יורדות 6% ו-2.4% בהתאמה; הקמעונאיות תחת לחץ מהצעת סמוטריץ' להכפיל את הפטור על מע"מ בייבוא אישי עשויה לפגוע בהכנסות; הימים האחרונים של עונת הדוחות מספקים לנו הצצה לענף הביטוח עם דוחות הראל, ביטוח ישיר וליברה; סלקום בדיבידנד לראשונה מזה 12 שנים - מטפסת
מערכת ביזפורטל |

המדדים עברו לירידות, לאחר פתיחה חיובית מתונה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 יורד 0.5% ות"א 90 יורד ב-0.6%. 

במגזר הפיננסים התמונה מעורבת, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4%, בעוד ת"א ביטוח מוחק את העליות ויורד כ-2.1% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן בירידות של 1% לאחר (שזינק אתמול ב-2.3%), בעוד ת"א נפט וגז עולה 0.3%. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה



מניות איי.סי.אל 0.45%   והחברה לישראל חברה לישראל 0.1%   קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.


רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8%   וירידות גם בקסטרו קסטרו -3.67%   ובפוקס פוקס -4.45%  . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.


גם ריטיילורס מצטרפת למגמה השלילית של הקמעונאיות אך אצלה המומנטום שלילי עוד מהתוצאות החלשות. לפני חצי שנה, בעקבות דו"חות הרבעון הראשון החלש של ריטיילורס ריטיילורס -8.04%   , זכיינית נייקי בישראל ובעולם, אמר המנכ"ל וחתנו של הראל ויזל, תומר צפניק, שחשוב לו להיות שקוף עם המשקיעים של החברה, שנמצאת עם נייקי Nike Inc 1.11%   באיזשהו סייקל שלילי שעוד נמשך - אבל ש-2025 היא שנת מיצוי הדעיכה. צפניק העריך אז שמיולי ועד סוף השנה נראה שיפור בנייקי. "המצב יהיה יותר טוב. צריך להסתכל על יולי אוגוסט כנקודת הבסיס", אמר אז צפניק. אולי זה חוסר ניסיון או סתם אופטימיות יתר, אבל הדו"חות של הרבעון השלישי פורסמו שלשום, ולא רק שלא חל שיפור - אלא חלה הרעה נוספת במצב העסקי העדין של החברה.