נפט
צילום: iStock

הפלסטיק והתחבורה בראש: החברות שנהנות מהירידה במחירי נפט

בזמן שמחירי הנפט ממשיכים לרדת וגררים איתם מטה את חברות האנרגיה, יש לא מעט סקטורים שצפויים להנות מהשפל אליו הגיעו מחירי החביות; אילו חברות ישראליות חשופות למחירי הנפט ומי יושפעו בצורה הכי משמעותית? 

איתן גרסטנפלד |

בחודש האחרון, בצל תוכנית המכסים של ארצות הברית והחלטות אופ"ק, מחירי הנפט סובלים מירידות שערים מתמשכות. בזמן שחברות האנרגיה, ועוד מספר סקטורים במשק סובלים מהשחיקה המתמשכת במחיר חבית נפט, יש לא מעט סקטורים אחרים שמרוויחים מהשפל אליו נקלע הזהב השחור.


במהלך החודש החולף ירד מחירן של חביות הנפט מסוג ברנט ו-WTI בכ-10 דולר. החוזה העתידי על חבית מסוג ברנט (יוני) ירד בחודש החולף בכ-13.5% והוא נסחר כעת במחיר של 64.7 דולר, בזמן שמחיר החוזה על חבית מסוג WTI (יוני) ירד בכ-14% ונסחר בכ-61.4 דולר. על פי ההערכות של האנליסטים מחירים אלו צפויים ללוות אותנו בשמך השנה הקרובה. כך למשל, בגולדמן זאקס מעריכים  שמחיר חבית מסוג בנט עמוד בממוצע על 63 דולר ואילו מחיר חבית מסוג WTI תעמוד על 59 דולר בממוצע, למשך שארית 2025. בשנה הבאה (2026) הם צופים כי הירידה במחירי תמשך, ומחיר חבית מסוג ברנט תעמוד בממוצע על 58 דולר בזמן שחבית מוג WTI תעמו על 55 דולר.


חברות התעופה


אחד התחומים שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא סקטור התחבורה באופן כללי והתעופה בפרט. זאת היות ואחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של חברות אלו הן על דלק סילוני. כך למשל, מעל 20% מההוצאות התפעוליות של חברת התעופה הישראלית אל על אל על -1.6%  נבעו מרכישת דלק סילוני. על כן, למרות שחברות התעופה פועלות לגדר את החשיפה שלהן למחיר הנפט, כל ירידה במחיר הדלק צפויה לשרת את הרווחיות שלהן.


עדות לכך, ניתן למצוא בדוחות השנתיים של אל על. במהלך השנה החולפת, משלל סיבות שונות, החברה רשמה גידול של 17% בצריכת גלוני דלק. עם זאת, ירידה של כ-10% במחירי הדלק הסילוני קיזזה את ההוצאות והביאה לכך שהוצאות הדלק של החברה עלו בכ-6.7% בלבד.


על פי אל על לירידה שנתית של 25% במחיר הדלק הסילוני, עשויה להיות השפעה חיובית של כ-78 מיליון שקל על ההוצאות שלה, בזמן של ירידה של 50% צפויה השפעה חיובית של 186 מיליון שקל על הוצאותיה. מנגד, לעליה של 25% במחיר הדלק צפויה השפעה שלילית של 117 מיליון שקל, בעוד עליה של 50% צפויה לגרור השפעה שלילית של 236 מיליון שקל. עבור החברה מדובר בסכומים משמעותיים מאד שכן הוצאותיה התפעוליות השנתיות עמדו בשנה החולפת על כ-2.6 מיליארד שקל. 


מי שעוד צפויה להנות מהמחירים הנמוכים של הדלק היא ישראייר, אם כי בצורה מוגבלת יותר. בדוחותיה מציינת החברה, כי בשל האסטרטגיה שלה המתמקדת ביעדים קרובים, מרכיב הדלק הסילוני ביחס לעלויות חבילת הנופש הוא נמוך יחסית וכך גם ההשפעה של התנודתיות במחיריו. עם זאת, הדלק הסילוני היווה כ-16% מהוצאות החברה בשנה החולפת, לאחר שבשנתיים שקדמו לה הוא היווה כ-20% מההוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברות התעשייתיות

סקטור נוסף שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא הסקטור התעשייתי. כמו במקרה של חברות התעופה גם אצל החברות התעשייתיות, הירידה במחירי הנפט והדלקים מתורגמת לשיפור משמעותי ברווחיות, שכן הן מוציאות סכומים גדולים על אנרגיה כדי להניע את פסי הייצור שלהם. בנוסף, למחירי האנרגיה גם השפעה על השינוע של מוצריהם ברחבי הארץ והעולם.


דוגמא לכך היא חברת הכימיקלים איי.סי.אל איי.סי.אל 0.23%  שאמנם פועלת בשנים האחרונות להקטין את התלות שלה בנפט, באמצעות מעבר לאפיקי אנרגיה חלופיים דוגמת גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, אך עדיין מושפעת מהמחיר שלו. עלויות האנרגיה מהוות 6% מהוצאות התפעול של החברה, כאשר 5% מתוכם מגיעים מהנפט ומוצריו.


בהקשר זה, כדאי להזכיר את חברות הפלסטיק דוגמת פלסאון פלסאון תעשיות 1.03%  כפרית כפרית 3.82%  פלסטו קרגל פלסטו קרגל 0%  פלסטופיל פלסטופיל 0% , רימוני רימוני 0%  ופלרם פלרם -0.04% . חברות אלו, עושות שימוש משמעותי בחומרי גלם פלסטיים, אשר ברובם הינם תוצרים של זיקוק נפט. גם כאן, כל ירידה במחיר הנפט באה לידי ביטוי בירידה בהוצאות התפעוליות ובהתאם לעליה ברווחיות.



התובלה הימית




אל חברות התעופה ניתן לצרף גם את תחום התובלה הימית. כמו אל על, גם חברות הספנות, דוגמת צים ZIM Integrated Shipping Services 0.9%   מושפעות ממחירי הנפט שמניע את האוניות, ובהתאם מהווה אחד ממרכיבי ההוצאות המשמעותיים ביותר. עם זאת, יש לציין שבתקופה האחרונה חברות אלו מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, כך שייתכן שהירידה במחיר הנפט צפויה לרכך את הפגיעה בתחום.


המכסים החדשים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחד עם חוסר הוודאות הגיאו פוליטית מטילים צל על המשך הצמיחה של שוק הספנות המאופיין בגאות ושפל. מידת ההשפעה של המכסים של טראמפ על הכלכלה האמריקאית והעולמית עוד צפויה להבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להעריך שלא מדובר בבשורה חיובית עבור חברות הספנות. עדות לכך, ניתן היה למצוא בהודעה שפרסמה לפני כשבועיים חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם מארסק, בה נכתב כי: "עדיין מוקדם מדי לומר בביטחון איך הנושא יתפתח בסופו של דבר". עם זאת, בחברה הדנית הדגישו, כי "תוכנית המכסים שעליה הכריז הממשל האמריקני הייתה משמעותית, ובצורתה הנוכחית, ברור שהיא לא מבשרת טובות לכלכלה העולמית, ליציבות ולמסחר".


בראיון שערכנו בחודש שעבר עם אלי גליקמן, מנכ"ל צים, הוא שטח את האתגרים של הסקטור וכן את והדרך שבה החברה תנסה להתמודד עמם. "שוק הספנות נכנס לתקופה של עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףעידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסף
ניתוח Bizportal

למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי

הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דלק קבוצה איתקה

בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה 0.19%   נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.

שווי הנכסים

החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים  בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.

לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.

הנכס שלא במאזן

אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.

במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית

דוחות אנשי העיר ואאורה מציפים את המורכבות של תחום ההתחדשות העירונית: עדיין יש קיפאון במכירות, עלייה בהוצאות המימון,  ואף לראשונה אפשר לראות את ההשפעה הכלכלית של ביטול פרויקט על תוצאות החברות
תמיר חכמוף |

שוק ההתחדשות העירונית מתואר לא פעם כשוק עם פוטנציאל עצום, ביקושים קשיחים, וענף שאמור לכאורה להתאושש ראשון אחרי המלחמה וברקע הציפייה להורדת ריבית (הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?). אחרי הדוחות של היזמיות שם ראינו האטה במכירות, דוחות הרבעון השלישי של אנשי העיר ואאורה מספקים הצצה אמיתית למה שבאמת קורה בשטח, והפער בין הסנטימנט לבין המספרים גדול מתמיד.

על פי הדוח של אנשי העיר אנשי העיר -1.19%  , ברבעון השלישי מכה החברה כ-15 דירות, בהיקף כספי של 81 מיליון שקל. לאחר תאריך המאזן, החברה ציינה בדוח הדירקטוריון מכירות של 25 דירות, אך ממבט מהיר על הדוחות קשה למצוא היכן המכירות. למעשה, בטבלאות של החברה הדוחות מצביעים על מכירה של דירה אחת נוספת בלבד מתחילת אוקטובר ועד ליום פרסום הדוח. הפער מוסבר במכירה של דירות אותן החברה משווקת אך נמצאות בתכנון, אותן החלה לפרסם לאחרונה בקמפיין ברשתות. מדובר בעסקאות בפרויקטים שאינם בשלבי הכרה חשבונאית, או במכירות מוקדמות בשלב שבו אין עדיין התקדמות בנייה שמאפשרת להכיר בהן. במילים אחרות, אלו אינן מכירות שמתרגמות להכנסות, רווח או תזרים, והפער בין התקשורת לדוחות הכספיים מחדד את האתגר המרכזי של הענף: מכירה בפרויקט התחדשות עירונית אינה דומה למכירה בפרויקט רגיל.

בנוסף לשוק איטי, הדוח חושף גם אירוע ייחודי שאולי נראה קטן בסכום, אך גדול במשמעות: החברה מחקה ברבעון כ-2.6 מיליון שקל בעקבות ביטול פרויקט תמ"א ברחוב שלומציון המלכה בתל אביב. זו אחת הפעמים הראשונות שחברה ציבורית מציגה באופן מפורש את עלות הכישלון של פרויקט התחדשות עירונית בשלב מוקדם. מבדיקת ביזפורטל עולה כי הביטול נעשה בהסכמה בין הצדדים. הפרויקט אמנם קטן, ולכן ההפסד מצומצם יחסית, אך בענף שבו יזמים משקיעים סכומים גבוהים יותר גם בשלבי תכנון, שמאות, חתימות דיירים וליווי משפטי, ביטול של פרויקט גדול יותר עשוי לייצר מחיקות גבוהות משמעותית. למעשה, כל זכייה בפרויקט התחדשות עירונית היא בעצם "אופציה" ליזם. רק חלק מהפרויקטים יבשילו לבנייה בפועל, וכשהם לא מתקדמים, העלות נוחתת ישירות על דוח רווח והפסד.

הנקודה מתחדדת שמסתכלים על המרווחים של החברות בתחום. ככל והמחירים נשארים במקום או חלילה יורדים, המרווחים הקטנים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. ברבעון החולף החברה רשמה הכנסות של 23.23 מיליון שקל, לעומת עלות של 21.6 מיליון שקל, כלומר רווח גולמי של כ-7% בלבד. כמובן שמדובר ברבעון אחד ותמהיל המכירות משתנה, אך מדובר במרווחים קטנים שבמקביל לעלייה בהוצאות המימון, נראה ששוחקים את השורה התחתונה.

ואכן, במט על השורה התחתונה נרשם הפסד של כ-7 מיליון שקל לעומת 1 מיליון ברבעון המקביל, כאשר כלל ההוצאות (בדגש על המימון) גדלו.