נפט
צילום: iStock

הפלסטיק והתחבורה בראש: החברות שנהנות מהירידה במחירי נפט

בזמן שמחירי הנפט ממשיכים לרדת וגררים איתם מטה את חברות האנרגיה, יש לא מעט סקטורים שצפויים להנות מהשפל אליו הגיעו מחירי החביות; אילו חברות ישראליות חשופות למחירי הנפט ומי יושפעו בצורה הכי משמעותית? 

איתן גרסטנפלד |

בחודש האחרון, בצל תוכנית המכסים של ארצות הברית והחלטות אופ"ק, מחירי הנפט סובלים מירידות שערים מתמשכות. בזמן שחברות האנרגיה, ועוד מספר סקטורים במשק סובלים מהשחיקה המתמשכת במחיר חבית נפט, יש לא מעט סקטורים אחרים שמרוויחים מהשפל אליו נקלע הזהב השחור.


במהלך החודש החולף ירד מחירן של חביות הנפט מסוג ברנט ו-WTI בכ-10 דולר. החוזה העתידי על חבית מסוג ברנט (יוני) ירד בחודש החולף בכ-13.5% והוא נסחר כעת במחיר של 64.7 דולר, בזמן שמחיר החוזה על חבית מסוג WTI (יוני) ירד בכ-14% ונסחר בכ-61.4 דולר. על פי ההערכות של האנליסטים מחירים אלו צפויים ללוות אותנו בשמך השנה הקרובה. כך למשל, בגולדמן זאקס מעריכים  שמחיר חבית מסוג בנט עמוד בממוצע על 63 דולר ואילו מחיר חבית מסוג WTI תעמוד על 59 דולר בממוצע, למשך שארית 2025. בשנה הבאה (2026) הם צופים כי הירידה במחירי תמשך, ומחיר חבית מסוג ברנט תעמוד בממוצע על 58 דולר בזמן שחבית מוג WTI תעמו על 55 דולר.


חברות התעופה


אחד התחומים שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא סקטור התחבורה באופן כללי והתעופה בפרט. זאת היות ואחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של חברות אלו הן על דלק סילוני. כך למשל, מעל 20% מההוצאות התפעוליות של חברת התעופה הישראלית אל על אל על 3.95%  נבעו מרכישת דלק סילוני. על כן, למרות שחברות התעופה פועלות לגדר את החשיפה שלהן למחיר הנפט, כל ירידה במחיר הדלק צפויה לשרת את הרווחיות שלהן.


עדות לכך, ניתן למצוא בדוחות השנתיים של אל על. במהלך השנה החולפת, משלל סיבות שונות, החברה רשמה גידול של 17% בצריכת גלוני דלק. עם זאת, ירידה של כ-10% במחירי הדלק הסילוני קיזזה את ההוצאות והביאה לכך שהוצאות הדלק של החברה עלו בכ-6.7% בלבד.


על פי אל על לירידה שנתית של 25% במחיר הדלק הסילוני, עשויה להיות השפעה חיובית של כ-78 מיליון שקל על ההוצאות שלה, בזמן של ירידה של 50% צפויה השפעה חיובית של 186 מיליון שקל על הוצאותיה. מנגד, לעליה של 25% במחיר הדלק צפויה השפעה שלילית של 117 מיליון שקל, בעוד עליה של 50% צפויה לגרור השפעה שלילית של 236 מיליון שקל. עבור החברה מדובר בסכומים משמעותיים מאד שכן הוצאותיה התפעוליות השנתיות עמדו בשנה החולפת על כ-2.6 מיליארד שקל. 


מי שעוד צפויה להנות מהמחירים הנמוכים של הדלק היא ישראייר, אם כי בצורה מוגבלת יותר. בדוחותיה מציינת החברה, כי בשל האסטרטגיה שלה המתמקדת ביעדים קרובים, מרכיב הדלק הסילוני ביחס לעלויות חבילת הנופש הוא נמוך יחסית וכך גם ההשפעה של התנודתיות במחיריו. עם זאת, הדלק הסילוני היווה כ-16% מהוצאות החברה בשנה החולפת, לאחר שבשנתיים שקדמו לה הוא היווה כ-20% מההוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברות התעשייתיות

סקטור נוסף שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא הסקטור התעשייתי. כמו במקרה של חברות התעופה גם אצל החברות התעשייתיות, הירידה במחירי הנפט והדלקים מתורגמת לשיפור משמעותי ברווחיות, שכן הן מוציאות סכומים גדולים על אנרגיה כדי להניע את פסי הייצור שלהם. בנוסף, למחירי האנרגיה גם השפעה על השינוע של מוצריהם ברחבי הארץ והעולם.


דוגמא לכך היא חברת הכימיקלים איי.סי.אל איי.סי.אל 2.14%  שאמנם פועלת בשנים האחרונות להקטין את התלות שלה בנפט, באמצעות מעבר לאפיקי אנרגיה חלופיים דוגמת גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, אך עדיין מושפעת מהמחיר שלו. עלויות האנרגיה מהוות 6% מהוצאות התפעול של החברה, כאשר 5% מתוכם מגיעים מהנפט ומוצריו.


בהקשר זה, כדאי להזכיר את חברות הפלסטיק דוגמת פלסאון פלסאון תעשיות -0.89%  כפרית כפרית -1.19%  פלסטו קרגל פלסטו קרגל 1.72%  פלסטופיל פלסטופיל 0% , רימוני רימוני 10.57%  ופלרם פלרם 2% . חברות אלו, עושות שימוש משמעותי בחומרי גלם פלסטיים, אשר ברובם הינם תוצרים של זיקוק נפט. גם כאן, כל ירידה במחיר הנפט באה לידי ביטוי בירידה בהוצאות התפעוליות ובהתאם לעליה ברווחיות.



התובלה הימית




אל חברות התעופה ניתן לצרף גם את תחום התובלה הימית. כמו אל על, גם חברות הספנות, דוגמת צים ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   מושפעות ממחירי הנפט שמניע את האוניות, ובהתאם מהווה אחד ממרכיבי ההוצאות המשמעותיים ביותר. עם זאת, יש לציין שבתקופה האחרונה חברות אלו מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, כך שייתכן שהירידה במחיר הנפט צפויה לרכך את הפגיעה בתחום.


המכסים החדשים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחד עם חוסר הוודאות הגיאו פוליטית מטילים צל על המשך הצמיחה של שוק הספנות המאופיין בגאות ושפל. מידת ההשפעה של המכסים של טראמפ על הכלכלה האמריקאית והעולמית עוד צפויה להבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להעריך שלא מדובר בבשורה חיובית עבור חברות הספנות. עדות לכך, ניתן היה למצוא בהודעה שפרסמה לפני כשבועיים חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם מארסק, בה נכתב כי: "עדיין מוקדם מדי לומר בביטחון איך הנושא יתפתח בסופו של דבר". עם זאת, בחברה הדנית הדגישו, כי "תוכנית המכסים שעליה הכריז הממשל האמריקני הייתה משמעותית, ובצורתה הנוכחית, ברור שהיא לא מבשרת טובות לכלכלה העולמית, ליציבות ולמסחר".


בראיון שערכנו בחודש שעבר עם אלי גליקמן, מנכ"ל צים, הוא שטח את האתגרים של הסקטור וכן את והדרך שבה החברה תנסה להתמודד עמם. "שוק הספנות נכנס לתקופה של עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: