בחודש האחרון, בצל תוכנית המכסים של ארצות הברית והחלטות אופ"ק, מחירי הנפט סובלים מירידות שערים מתמשכות. בזמן שחברות האנרגיה, ועוד מספר סקטורים במשק סובלים מהשחיקה המתמשכת במחיר חבית נפט, יש לא מעט סקטורים אחרים שמרוויחים מהשפל אליו נקלע הזהב השחור.

במהלך החודש החולף ירד מחירן של חביות הנפט מסוג ברנט ו-WTI בכ-10 דולר. החוזה העתידי על חבית מסוג ברנט (יוני) ירד בחודש החולף בכ-13.5% והוא נסחר כעת במחיר של 64.7 דולר, בזמן שמחיר החוזה על חבית מסוג WTI (יוני) ירד בכ-14% ונסחר בכ-61.4 דולר. על פי ההערכות של האנליסטים מחירים אלו צפויים ללוות אותנו בשמך השנה הקרובה. כך למשל, בגולדמן זאקס מעריכים  שמחיר חבית מסוג בנט עמוד בממוצע על 63 דולר ואילו מחיר חבית מסוג WTI תעמוד על 59 דולר בממוצע, למשך שארית 2025. בשנה הבאה (2026) הם צופים כי הירידה במחירי תמשך, ומחיר חבית מסוג ברנט תעמוד בממוצע על 58 דולר בזמן שחבית מוג WTI תעמו על 55 דולר.

חברות התעופה

אחד התחומים שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא סקטור התחבורה באופן כללי והתעופה בפרט. זאת היות ואחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של חברות אלו הן על דלק סילוני. כך למשל, מעל 20% מההוצאות התפעוליות של חברת התעופה הישראלית אל על אל על -1.75%  נבעו מרכישת דלק סילוני. על כן, למרות שחברות התעופה פועלות לגדר את החשיפה שלהן למחיר הנפט, כל ירידה במחיר הדלק צפויה לשרת את הרווחיות שלהן.

עדות לכך, ניתן למצוא בדוחות השנתיים של אל על. במהלך השנה החולפת, משלל סיבות שונות, החברה רשמה גידול של 17% בצריכת גלוני דלק. עם זאת, ירידה של כ-10% במחירי הדלק הסילוני קיזזה את ההוצאות והביאה לכך שהוצאות הדלק של החברה עלו בכ-6.7% בלבד.

• ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
• ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי אל על לירידה שנתית של 25% במחיר הדלק הסילוני, עשויה להיות השפעה חיובית של כ-78 מיליון שקל על ההוצאות שלה, בזמן של ירידה של 50% צפויה השפעה חיובית של 186 מיליון שקל על הוצאותיה. מנגד, לעליה של 25% במחיר הדלק צפויה השפעה שלילית של 117 מיליון שקל, בעוד עליה של 50% צפויה לגרור השפעה שלילית של 236 מיליון שקל. עבור החברה מדובר בסכומים משמעותיים מאד שכן הוצאותיה התפעוליות השנתיות עמדו בשנה החולפת על כ-2.6 מיליארד שקל. 

מי שעוד צפויה להנות מהמחירים הנמוכים של הדלק היא ישראייר, אם כי בצורה מוגבלת יותר. בדוחותיה מציינת החברה, כי בשל האסטרטגיה שלה המתמקדת ביעדים קרובים, מרכיב הדלק הסילוני ביחס לעלויות חבילת הנופש הוא נמוך יחסית וכך גם ההשפעה של התנודתיות במחיריו. עם זאת, הדלק הסילוני היווה כ-16% מהוצאות החברה בשנה החולפת, לאחר שבשנתיים שקדמו לה הוא היווה כ-20% מההוצאות.

• ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
• התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

החברות התעשייתיות

סקטור נוסף שצפוי להרוויח מהירידה במחיר הנפט הוא הסקטור התעשייתי. כמו במקרה של חברות התעופה גם אצל החברות התעשייתיות, הירידה במחירי הנפט והדלקים מתורגמת לשיפור משמעותי ברווחיות, שכן הן מוציאות סכומים גדולים על אנרגיה כדי להניע את פסי הייצור שלהם. בנוסף, למחירי האנרגיה גם השפעה על השינוע של מוצריהם ברחבי הארץ והעולם.

דוגמא לכך היא חברת הכימיקלים איי.סי.אל איי.סי.אל -1.17%  שאמנם פועלת בשנים האחרונות להקטין את התלות שלה בנפט, באמצעות מעבר לאפיקי אנרגיה חלופיים דוגמת גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, אך עדיין מושפעת מהמחיר שלו. עלויות האנרגיה מהוות 6% מהוצאות התפעול של החברה, כאשר 5% מתוכם מגיעים מהנפט ומוצריו.

בהקשר זה, כדאי להזכיר את חברות הפלסטיק דוגמת פלסאון פלסאון תעשיות -0.4%  כפרית כפרית 0%  פלסטו קרגל פלסטו קרגל 0.95%  פלסטופיל פלסטופיל 3.78% , רימוני רימוני 2.07%  ופלרם פלרם -0.82% . חברות אלו, עושות שימוש משמעותי בחומרי גלם פלסטיים, אשר ברובם הינם תוצרים של זיקוק נפט. גם כאן, כל ירידה במחיר הנפט באה לידי ביטוי בירידה בהוצאות התפעוליות ובהתאם לעליה ברווחיות.

התובלה הימית

אל חברות התעופה ניתן לצרף גם את תחום התובלה הימית. כמו אל על, גם חברות הספנות, דוגמת צים ZIM Integrated Shipping Services 0%   מושפעות ממחירי הנפט שמניע את האוניות, ובהתאם מהווה אחד ממרכיבי ההוצאות המשמעותיים ביותר. עם זאת, יש לציין שבתקופה האחרונה חברות אלו מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, כך שייתכן שהירידה במחיר הנפט צפויה לרכך את הפגיעה בתחום.

המכסים החדשים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחד עם חוסר הוודאות הגיאו פוליטית מטילים צל על המשך הצמיחה של שוק הספנות המאופיין בגאות ושפל. מידת ההשפעה של המכסים של טראמפ על הכלכלה האמריקאית והעולמית עוד צפויה להבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להעריך שלא מדובר בבשורה חיובית עבור חברות הספנות. עדות לכך, ניתן היה למצוא בהודעה שפרסמה לפני כשבועיים חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם מארסק, בה נכתב כי: "עדיין מוקדם מדי לומר בביטחון איך הנושא יתפתח בסופו של דבר". עם זאת, בחברה הדנית הדגישו, כי "תוכנית המכסים שעליה הכריז הממשל האמריקני הייתה משמעותית, ובצורתה הנוכחית, ברור שהיא לא מבשרת טובות לכלכלה העולמית, ליציבות ולמסחר".

בראיון שערכנו בחודש שעבר עם אלי גליקמן, מנכ"ל צים, הוא שטח את האתגרים של הסקטור וכן את והדרך שבה החברה תנסה להתמודד עמם. "שוק הספנות נכנס לתקופה של עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה.