ג'ואל וינר יו"ר דה זראסאי (ישראל הדרי)
ג'ואל וינר יו"ר דה זראסאי (ישראל הדרי)

משבר הנדל"ן האמריקאי מגיע לתל אביב: דה זראסאי קורסת

התמוטטות בחברת הנדל"ן, אבל למה אגרות החוב מסדרה ג' קורסות והאגרות מסדרה ה' יורדות, אבל לא קורסות?

אדיר בן עמי | (13)
נושאים בכתבה דה זראסאי

חברת דה זראסאי גרופ, שחקנית בשוק הדיור להשכרה בניו יורק, בצרות ואגרות החוב שלה בנפילה. החברה, שגייסה כמיליארד שקל באגרות חוב בבורסה בתל אביב ושהחוב הנוכחי שלה למחזיקי האג"ח מגיע ל-1.2 מיליארד שקל , הסתירה מידע קריטי מהציבור: כבר בינואר השנה היא הפסיקה
לשלם ריבית למלווה הבכיר שלה בארה"ב – ולא דיווחה על כך למחזיקי האג"ח. כשהסוד התגלה, התוצאה הייתה הרסנית: האג"ח צנחו בעשרות אחוזים, דירוג החוב של החברה הושלך לפח הזבל הפיננסי, והמשקיעים הזועמים הגישו תביעה ייצוגית.

חברות נדל"ן זרות שגייסו כסף בישראל ונעלמו
עם ההבטחות, זה לא דבר חדש. אול-יר, ברוקלנד ואורבנקורפ התמוטטו והשאירו את מחזיקי בהסדרי חוב ועם הפסדים כבדים. דה זראסאי צפויה להצטרף לרשימה הזו. האמת שהכתובת היה על הקיר כבר תקופה מאוד ממושכת, בעיקר כי החברה הזו פועלת בשוק המגורים המאוד קשה בארה"ב והריבית שהיא
משלמת על החוב גבוהה ולא מאפשרת רווחים ותזרימיים. אך החברה הצליחה לגלגל את החובות, ואיכשהו הרוויחה זמן עד השנה.  

דה זראסאי החליטה להפסיק לשלם ריבית על הלוואות של 562 מיליון דולר למלווה בכיר בניו יורק – מבלי לעדכן
את המשקיעים הישראלים. החברה, שכנראה ניסתה ללחוץ על הבנק לנהל משא ומתן על תנאים חדשים, שמרה על שתיקה עד שהבנק איבד סבלנות ודרש פירעון מיידי של כל החוב, תוך פנייה לבית המשפט בארה"ב. התגובה בשוק הישראלי הייתה מהירה וקשה: אג"ח סדרה ג' של החברה, בהיקף של מיליארד
שקל, התרסקו לתשואה של מעל 80% – רמה שצועקת "חדלות פירעון" – וסדרת אג"ח ה', המובטחת יותר, צנחה לתשואה של מעל 60%. אגרות החוב נסחרים בערך כולל של כ-450 מיליון שקל.  בינתיים, גם תביעה ייצוגית הוגשה נגד החברה בטענה שהסתרת המידע הייתה מכוונת ופגעה קשות במחזיקי
האג"ח, שיכלו למכור את הניירות בזמן אילו ידעו את האמת.  

קריסה של מיליארד שקל – מי בסכנה?

סדרה ג', שמהווה את עיקר החוב בהיקף של מיליארד שקל, נסחרת עכשיו במחיר ותשואה שמשקפים אובדן
של מעל שני שליש מהכסף. גם סדרה ה', בהיקף של 280 מיליון שקל שאמורה היתה להיפדות בעוד מספר חודשים ושנחשבה בטוחה יותר בזכות שעבודים על נכסים, לא נמלטה מהמפולת והמשקיעים בה רואים החזר נמוך - של כ-80% מהערך הכלכלי . במילים פשוטות, מי שהשקיע בדה זראסאי נמצא כרגע
בסכנה להפסיד חלק גדול מכספו. המצב הזה מעלה שאלות קשות על האמון בשוק האג"ח הישראלי. המשקיעים שואלים: איך חברה שגייסה סכום כה גדול הצליחה להסתיר מהלך כל כך משמעותי כמו הפסקת תשלומי ריבית? והאם הגופים המוסדיים, שמחזיקים חלק ניכר מהאג"ח, לא היו אמורים לזהות את
הסיכונים מוקדם יותר?  

השורשים של המשבר נעוצים בסביבה הכלכלית המשתנה ובניהול הסיכונים הכושל של דה זראסאי. החברה לקחה 83 הלוואות מבנק ניו יורקי (NYCB), שמהוות 64% מסך ההתחייבויות שלה, בסכום כולל של 562 מיליון דולר.
כשהריבית בארה"ב זינקה ל-7%-8%, עלויות המימון של החברה הפכו לבלתי נסבלות. במקום לעמוד בהתחייבויות או לדווח על הקשיים, דה זראסאי ניסתה מהלך נואש: היא הפסיקה לשלם ריבית בכוונה, בתקווה שהבנק יסכים לשבת לשולחן המשא ומתן ולשנות את תנאי ההלוואות.  אבל התוכנית הזו
כאמור התפוצצה לה בפרצוף. .  

המכה למשקיעים: אובדן של מאות מיליונים

דה זראסאי מנסה כעת להציל את עצמה, אבל המצב נראה קודר. בקופת החברה יש כרגע רק 5 מיליון דולר – סכום זעום לעומת
ההתחייבויות שלה. היא מקווה למכור דירות, לגייס מעט  מבעל השליטה, ולמצוא משקיע חדש שייכנס לפורטפוליו הנכסים שלה. אבל גם אם כל התוכניות האלה יצליחו, זה לא יספיק כדי לעמוד בתשלום הקרוב של 70 מיליון שקל למחזיקי האג"ח במאי הקרוב.  בלי זריקת מימון משמעותית או הסדר
חוב מהיר, הסיכוי להתדרדרות מתגלגלת גדל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שקט שלא ידעו כמה מאות מיליונים הושקעו ונמחקו (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עושה חשבון 27/03/2025 08:48
    הגב לתגובה זו
    יש הכנסות יפות אך לא נשאר מהן הרבה לחברה להחזרת חוב . הבעלים צריך היה מלפני שנים לפעול להבטחת תזרים לחוב החברה. הבעלים סמך על תספורת לבעלי החוב . חי בסרט וישאר ללא כלום ועוד עם תביעה אישית .
  • 5.
    אנונימי 27/03/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    ואיך אמרו הגששים בפליטון שלהם שיעשו מאיגרות החוב טיארה
  • 4.
    אני 27/03/2025 00:15
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין באגח מבין שהכל זה שקרים וחיתום ודווקא שם אתם תאכלו את הלקרדה וזהמה שעושים למבוגרים כדי שימותו ללא גרוש.במניות מדד מרכזי הכל כל הזמן מפוקח ויותר מאגח ובלי חברות דירוג שקריות. לכן אולי צעיר צריך לעשות סיבובים על אגח סוג ד ומבוגר צריך שוק הון בכלל.
  • אנונימי 27/03/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    רואה שאתה לא מבין מהחיים. מקבל קצת קיק מהפסד של אחרים. זה הקצת שיש לך. להנות מהפסד של אחרים
  • 3.
    מה תעזור תביעה החברה פשטה רגל. חחחחחחחח (ל"ת)
    עורך דין 26/03/2025 23:48
    הגב לתגובה זו
  • תביעה אישית נגד נושאי משרה והביטוח. (ל"ת)
    עושה חשבון 27/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 23:03
    הגב לתגובה זו
    בבנק המליצו אמרו חברה טובה A
  • dw 27/03/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
    אגחי דסקש משעממים מקבלים BBB אז זבל אמריקאיהאם אתה יודע מהו נכס הבסיס שמשלם את האגחים דירות עמידר גיפה בניו יורק לאוכלוסיה פרובלמטית גואריש בלוד אצלנו זה גן ילדים יחסית לניו יורק תחשוב על כל שכונה קשה בישראל זה משחק ילדים יחסית לשם.אתה כיהודי לבנבן לא היית מעז להיכנס לשם.רק שנהיה מתואמים
  • דירוג A לא שווה את הנייר. הבעלים מנסים תספורת (ל"ת)
    עושה חשבון 27/03/2025 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד שיצא ממזמן 26/03/2025 21:36
    הגב לתגובה זו
    אין להם נכסים לא משועבדים ואת מה שמשועבד לסדרה ה הם העריכו לפי שיעור היוון מגוחך וספק אם יקבלו עליהם חצי מהשווי בספרים. מדהים לחשוב שכשהם גייסו פה במקור הם נחשבו לאחת החברות החזקות בניו יורק.
  • dw 27/03/2025 12:10
    הגב לתגובה זו
    דירות עמידר ישנות וישנות בארהב זה לא ישנות של ישראל שזו מדינה חדשה מהניילונים זה ישן ישן בשכד מופחת לאוכלוסיה פרובלמטית בניו יורק זה כל דבר חוץ מסולידי.אף אחד פה יהודי לבנבן לא היה מעז להתעסק בעצמו עם האוכלוסיה שם.
  • אנונימי 28/03/2025 23:04
    מזכיר את 2008
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: