אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית בתשואה שנתית של 6.5% - יתרונות וחסרונות

האם המלחמה גלומה במחירי אגרות החוב, מה יכול לגרום לעלייה באגרות החוב ומה דווקא עלול להוריד את השערים?
אבישי עובדיה | (12)

מדד תל בונד שקלי כולל את אגרות החוב הקונצרניות השקליות בבורסה. אגרות חוב של הבנקים בולטים בו, אבל מכיוון שהוא מפוזר על פני מאות אגרות חוב, אין לאף בנק או חברה השפעה דרמטית על המדד. פיזור גדול לרוב מבטא סיכון נמוך, כי כשל (פיגור בתשלום/ חוסר יכולת לשלם את החוב) באגרת חוב של חברה מסוימת לא ישפיע דרמטית על התשואה הכוללת. כאשר הפיזור נמוך לכל אגרת חוב יש השפעה מאוד גדולה על התשואה הכוללת.

התשואה הגלומה במדד של תל בונד שקלי היא 6.52% והמח"מ הוא 3.3 שנים. תשואה כזו היא בהחלט מרשימה בהינתן התשואה בעבר ובהינתן הפיזור והסיכון הנמוך. היא גם טובה בהתייחס לריבית - 4.75%, ולעומת השקעות סולידיות יותר - מק"מ, פיקדון ו-או אג"ח ממשלתי. 

תל בונד שקלי - גרף ונתונים        תל בונד שקלי - גרף ונתונים

אבל יש גם סיכונים - נתחיל בכך שאגרות החוב אומנם ירדו מתחילת המלחמה אבל לא בשיעור משמעותי מדי, מה שגרם לעלייה בתשואה אבל יחסית צנועה. אגרות החוב ממשלתיות עלו בתשואה ב-0.2% לשנה, אגרות חוב קונצרניות באזור ה-0.3%. התשואה הגלומה בתל בונד שקלי לפני המלחמה היתה 6.25%. כלומר, התשואה הגבוהה היתה כבר קודם והשאלה היא האם המלחמה מגולמת במחירים - תוספת סיכון שמתבטאת ב-0.3% על פניו נראית נמוכה. 

 

הסיבות שיגרמו לאג"ח לרדת והסיבות שיגרמו לו לעלות

אגרות החוב עלולות להמשיך לרדת מהסיבות הבאות: נראה שהשוק לא מתמחר מלחמה ממושכת ולא מתמחר האטה כלכלית ממושכת. הוא מתמחר באופן מסוים את היום שאחרי המלחמה שכולל, לפחות בהסתמך על ההיסטוריה,  שיפור וצמיחה כלכלית.  כל שינוי בהערכה, ישפיע על שוק האג"ח.

מעבר לכך, ברמת המיקרו, יהיו חברות שיתקשו לעמוד בהתחייבויות שלהן כלפי מחזיקי החוב בשל ההאטה במשק. שיעור החברות שיגיעו לקשיים פיננסים-הסדר, יהיה גבוה מאשר בתקופה רגילה. זה יוביל לירידה-מחיקה  של חלק מאגרות החוב גם כאלו שנמצאות במדד ובהתאמה התשואה המשוקללת תרד. כלומר, מה שאנחנו רואים כעת כתשואה משוקללת (6.52%), לא לוקח בחשבון, מצב של חוב אבוד-השקעה אבודה. מספיק שיהיו צרות פיננסיות ב-2%-3% מאגרות החוב במדד כדי שהתשואה בפועל תהפוך ללא מעניינת.  

יש סיכונים נוספים, אבל נראה שאלו המרכזיים, כשמולם יש גורמים שעשויים להוביל לעלייה במחירי האג"ח. גורם חשוב הוא הריבית. הריבית היתה אמורה לעלות  בהחלטת הריבית של בנק ישראל מחר, אבל על רקע המלחמה היא תישאר ללא שינוי או תרד מעט. המשמעות שהיא שהתשואה שאנחנו מקבלים באפיקים הסולידיים תרד. אגרות החוב הקונצרניות מתואמות עם ההשקעות הסולידיות. ברגע שיש ירידה בריבית במשק אז הריבית על פיקדון יורדת, הריבית במק"מ יורדת, הריבית באג"ח ממשלתי שקלי יורדת וגם באג"ח קונצרני. ירידת הריבית טובה כמובן למשקיעים היא מגיעה דרך עליית מחירי האג"ח.

קיראו עוד ב"אג"ח"

הריבית בסוף השנה הבאה אמורה להיות נמוכה בלפחות 1% מהריבית כיום. אלו היו ההערכות לפני המלחמה ונראה שהמלחמה רק תחזק את מגמת הורדת הריבית. המלחמה פוגעת בביקושים ובצריכה ומרסנת אינפלציה. במצב כזה, השימוש בריבית כמרסנת אינפלציה פחות נדרש והיכולת למתן את הריבית עולה. בנק ישראל שירצה לעודד את המשק עשוי להוריד ריבית בהמשך בקצב משמעותי, אבל בדרך הוא ייצטרך להתגבר על עליית הדולר שמייקרת מחירים. מצב מורכב, אבל הסיכויים לירידת ריבית, גבוהים.

ואם כך, אז מחזיקי אגרות חוב עשויים ליהנות כפול - גם מהתשואה הגבוהה שגלומה כעת במחירים ביחס לריבית שהולכת ויורדת וגם ברווחי הון שנובעים מהתאמת שערי אגרות החוב לריבית הנמוכה יותר.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המגיב 23/10/2023 01:11
    הגב לתגובה זו
    שהיה בארה"ב לפני 2008. הרי "מה הסיכוי שפתאום כל בעלי הבתים יפסיקו להחזיר את המשכנתא".
  • 6.
    הרכב ממשלתי נוראי 22/10/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    ממשלה לא מתפקדת שגרמה נזק אדיר… כעת מתממשות כל האזהרות
  • ארז 22/10/2023 19:40
    הגב לתגובה זו
    תדמיתי בעיקר.
  • 5.
    שאלת תם 22/10/2023 16:16
    הגב לתגובה זו
    עליית תשואות האגח הממשלתי מלמדת כי בהינתן פרמיית סיכון מוגברת ונוכח הצורך של הממשלה לגייס חוב כדי לממן את השלכות המלחמה, משמעה שהשוק מעלה את הריבית במשק. האם במצב כזה יכול בנק ישראל בהחלטה פורמלית להחליט על הורדת ריבית?
  • 4.
    מה מספר הנייר המחקה את מדד התלבונש (ל"ת)
    שלומי 22/10/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 1145960 (ל"ת)
    ארז 22/10/2023 19:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בזמן מלחמה הורדת ריבית תעודד את המשק? (ל"ת)
    מי יקח הלוואה עכשיו? 22/10/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
  • אין הורדת ריבית על הפרק. (ל"ת)
    ארז 22/10/2023 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אופטימי 22/10/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    רוב הפעילים ברחו כבר דרומה עם האזרחים. אנחנו מפחידים את עצמנו. אכן הפתיעו אותנו אך זאת לא סיבה לייחס להם יכולת. היו מקומות שכיתות כוננות דלילות הצליחו לבלום מאות אנשים, החמאס עלוב.
  • גם אופטימי 22/10/2023 12:10
    הגב לתגובה זו
    שנפסיק לזלזל באווייבים שלנו ראינו מה קרה ב7 באוקטובר
  • 1.
    מה? 22/10/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    אגרות חוב ממשלתיות ארוכות בשפל של שנים
  • לא ירדו לעומת מה שהיה צפוי (ל"ת)
    גידי 22/10/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.