תנודתיות בשוק האג"ח המקומי - התל בונדים יורדים בכ-0.5%, "ההפסדים צפויים להימשך"
מדדי האג"ח בת"א נסחרים היום בתנודתיות, זאת לאחר שאתמול נבלמה המיני-מפולת שנרשמה בשוק האג"ח המקומי והעולמי. מדד האג"ח הכללי שאיבד 2% תוך 4 ימי מסחר (שלישי עד ראשון), טיפס אתמול ב-0.4%, אך היום חזר לרדת והשיל 0.4%. מדד הקונצרני ירד אף הוא בשיעור של 0.32%. בשוק הממשלתי, השחר ל-10 שנים נסחר ננעל בירידות של 0.77%, אחרי שטיפס 0.9% אתמול, ונסחר בתשואה של 2.38%.
גם בשוקי האג"ח בחו"ל נרשמה בשעה זו תנודתיות חריפה. האג"ח הגרמני ל-10 שנים שנפל הבוקר לתשואה של 0.91% צולל כעת, ונסחר בתשואה של 0.94%. האג"ח האמריקני ל-10 שנים נסחר אף הוא בירידות והגיע לרמה של 2.43% אחרי שכבר נגע הבוקר ב-2.35%.
בשיחה עם דודי רזניק, מנהל תחום מחקר מאקרו בבנק לאומי, ציין רזניק כי הוא חושב שבחודש וחצי האחרונים בוצעה התאמה של התשואות הבינונית והארוכות: "זו הייתה התאמה של סביבת תשואות שהייתה נמוכה מדי. בעיקר בגלל אירופה וה-QE, שהביאו את התשואות לרמות מאוד נמוכות, והביאו לתשואה אפסית באג"ח בגרמניה ל-10 שנים. הדבר כמובן השפיע גם על ישראל, וראינו ירידת תשואות מאוד חדה בתחילת שנה."
למשקיע הסולידי, רזניק ממליץ על אגרות חוב בינוניות, במח"מ של 3-4 שנים. "אגרות חוב ארוכות וארוכות מאוד אינן השקעה סולידית. התנודתיות עשויה להיות גבוהה בתקופה הקרובה, לשני הכיוונים".
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מסר כי "הסיפור בשווקים הוא בכלל לא יוון אלא השיפור באירופה. עליית התשואות באגרות החוב באירופה היא בלתי נמנעת בשלב זה, שכן השיפור בנתוני המאקרו שם צפוי להימשך. במידה שתרחיש זה יתממש, הוא יגרור תגובה גם בשוקי האג"ח בארה"ב וכמובן בישראל. לאור זאת, ההפסדים בשוק האג"ח המקומי צפויים להימשך בחודשים הקרובים". חברון סייג ואמר כי "הידרדרות משמעותית ביוון עשויה לבלום זמנית את מגמת עליית התשואות, אבל לא תשנה את המגמה לאורך זמן".
חברון מעריך כי "התרחיש היחיד כרגע שיכול לבלום זמנית את עליית התשואות הוא משבר חמור ביוון. במידה שיוון אכן תיכנס לחדלות פירעון ותוביל לרעש משמעותי בשווקים, התשואות יחזרו לרדת ושוקי המניות יתקנו בחדות, מה שיגרור את המשקיעים חזרה לחוף מבטחים. אולם, גם במידה שתרחיש זה יתקיים, אני מעריך שהוא יהיה זמני ויש לנצל אותו, הן להגדלת מניות באירופה והן למכירות אג"ח".
- 1.בקרוב ירידות חדות באגחים תברחו מהר..... (ל"ת)אלי 09/06/2015 14:01הגב לתגובה זו
אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות
למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח
אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.
הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).
אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות
סיכום ביניים: יש אגרות חוב מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד) ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.
הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.
סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון
לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.
ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".
ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות
הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.
מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות: אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.
- סיטי: הכלכלה האמריקאית בדרך ל"ריצה חמה" - אלו המלצות הקנייה
- מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.
