בהתאם לתחזית שלנו, בנק ישראל בחר שלא להוריד את הריבית, והמתין לנתונים נוספים. בהודעה נכתב, כי גדלה האי וודאות במשק. חשוב לציין שהורדת ריבית לרמה של 0.5% תמצה את הכלים המוניטריים הבסיסיים שיש לבנק, ואנו מעריכים כי זו גם הסיבה שחברי הוועדה מעדיפים להמתין לנתונים נוספים.

כך לדוגמא, שיעור הצמיחה לרבעון הראשון עמד על 2.1%, אך זהו נתון תנודתי, ובדרך כלל נרשמת עלייה בקריאה השנייה של השנה (ממש כמו נתוני הרבעון הרביעי שהעידו על צמיחה של של 1.8% אך תוקנו כלפי מעלה עד לרמה של 3.2%). גם נתוני המדד המשולב של בנק ישראל שעמדו על 0% לא היטו את הכף, וזאת למרות שבנק ישראל נותן משקל רב למדד המשולב שאמור לתת תחזית עדכנית למצב המשק בניגוד לנתוני צמיחה, למשל, שמפורסמים בפיגור. לעומת הנתונים הפסימיים, המשיכו נתוני האבטלה להראות אופטימיות - דבר המגביר את "אי הוודאות" כפי שבנק ישראל מכנה אותה.

גם אם נבחן את סקר החזאים שעורך בלומברג, הרי שהדעות היו חלוקות כמעט באופן מושלם. יחד עם זאת, היה קונצנזוס די מלא לכך שהריבית תרד החודש או בחודשים הבאים. מכאן, שהשוק כבר מגלם הורדת ריבית. השקל נגע בקצרה בשער ל-3.5 שקלים לדולר, המק"מ לשנה ירד לתשואה של 0.56%, ואיגרות החוב לעשר שנים ירדו אל מתחת ל-3%. כך שלא נראה שהשוק מגיב לכך באופן מיוחד, וזאת מכיוון שישנן ציפיות חזקות שבנק ישראל יוריד את הריבית באחת מההחלטות הבאות.

אנו מעריכים שהריבית תרד בהודעה הבאה, או באחת מההודעות הקרובות, כשבנק ישראל ימתין לקריאה השנייה לרבעון הראשון, ולמדד חודש מאי.

נציין שלמרות שריבית בנק ישראל הייתה ברמה של 0.5% בעבר, הרי שרמת התשואות מעולם לא הייתה ברמה הנוכחית. במאי 2009 למשל, עמדה ריבית בנק ישראל על 0.5% בעוד שהתשואה על איגרת החוב לעשר שנים הייתה סביב 5%.

• כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%; הפד׳ יעצור את צמצום המאזן בדצמבר
• כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סיטואציה זו מביאה לצורך אמיתי בשוק לרעיונות השקעה בסביבת תשואות נמוכה. אין ספק שמצד אחד הציבור רוצה לצאת מהכספית ומהפיקדונות והוא רוצה יותר. אבל מצד שני הוא לא מעוניין להגדיל את הסיכון יותר מדי. אנו מעריכים שניתן לעשות זאת על ידי החזקת מח"מ ממשלתי בינוני והגדלת הרכיב הקונצרני בדירוגים הגבוהים, יחד עם איגרות מהתל בונד תשואות - או כפי שאנו מכנים זאת "דירוג סינטטי" - אג"ח ממשלתיות בתחפושת AA מצד אחד ותל בונד תשואות מהצד השני.

אין ברירה, צריך לשנות את אופן החשיבה. תוספת של כל 1% מרווח קונצרני על פני 2% תשואה לפדיון למשל זה כמעט 50% יותר. דרך נוספת להשקעה בסביבה המאתגרת היא לשלב מניות, כל אחד בהתאם לרמת הסיכון שלו. בנוסף, חשוב ביותר להקפיד על גובה דמי הניהול. דמי ניהול הוגנים הופכים להיות חשובים הרבה יותר בסביבת תשואות נמוכה כל כך.

לסיכום, נציין כי אנחנו שומעים קולות שאומרים שרמת המרווחים לא מספיקה, ושעדיף להגדיל השקעה באפיק הממשלתי. אנחנו יודעים שהשקעות שזה ענין של אלטרנטיבות. למשל, אג"ח קונצרנית מול ממשלתית. מח"מ קצר מול ארוך. בהחלט יש כאלו שמעדיפים להשקיע בממשלתית או להיות מחוץ לשוק. אבל אם אנחנו מעריכים שהריבית הנמוכה תישאר כך לפחות לעוד 12 חודשים, הרי שמדובר בהפסד כמעט בטווח של 1%-3% תשואה. בסביבת תשואות נמוכה זה משמעותי. לכן, חייבים להחליף את התקליט. אנו בסביבת תשואות נמוכה מאוד, והחשיבה כולה צריכה להבחן בעיניים אחרות המתאימות למצב המאתגר.

• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.