בשוק האשראי הישראלי מתרחשת מהפכה שקטה. בעוד שבנקים נותרים הכתובת הראשונה של רוב הישראלים כשמדובר בהלוואות, כ-35% מהשוק כבר עבר לגופים חוץ בנקאיים. מדובר בשינוי משמעותי שפותח אפשרויות חדשות למי שנדחה בבנק, זקוק למימון מהיר או פשוט מחפש תנאים טובים יותר.

בראיון עם אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים והיזמות, חקרנו את עולם האשראי החוץ בנקאי: מתי זו אופציה כדאית? איך נמנעים ממלכודות? ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות?

"הרבה אנשים מגיעים לגופים חוץ בנקאיים מתוך ייאוש," מספר אייל, "אבל האמת היא שלפעמים זה בכלל הפתרון הטוב ביותר מלכתחילה".

שאלה: אייל, בואו נתחיל מהבסיס. מה בדיוק זה גוף חוץ בנקאי ובמה הוא שונה מבנק רגיל?

אייל עובדיה: זו שאלה שמרבה לעלות. גוף חוץ בנקאי הוא חברה מורשת שנותנת הלוואות, אבל היא לא בנק. החברות האלה פועלות תחת פיקוח רשות שוק ההון והחוק הישראלי, אז אין פה שום אזור אפור. ההבדל המרכזי הוא שיש להם הרבה יותר גמישות בתהליכי האישור. בנק צריך לעמוד בהרבה דרישות של בנק ישראל, והתהליך שלו מאוד מתוקנן. גוף חוץ בנקאי יכול להסתכל על התמונה הרחבה יותר - הוא יכול לקחת סיכונים מחושבים שבנק לא היה מסכים לקחת.

• הלוואה מחברת אשראי חוץ בנקאי? תקראו לפני שאתם לוקחים
• משכנתא הפוכה: מה זה, ולמי זה טוב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קחו לדוגמה עצמאי שעובד שנתיים עם הכנסות טובות אבל ללא דוחות רשמיים מסודרים. בנק רגיל יגיד לו "תחזור בעוד שנה עם דוחות". חברה כמו מימון ישיר או נאוי גרופ יכולות להסתכל על תזרימי המזומנים שלו, על החשבון הבנקאי, ולאשר לו הלוואה תוך 24-48 שעות. כמובן שהן גובות על הסיכון הזה ריבית גבוהה יותר, אבל זו השאלה - האם הגמישות והמהירות שוות את ההבדל בעלות?

שאלה: אז מתי בעצם כדאי לפנות לגוף חוץ בנקאי ולא לבנק?

אייל עובדיה: יש כמה תרחישים ברורים שבהם זה הגיוני. ראשית, אם נדחיתם בבנק. הרבה אנשים לא יודעים שזה לא סוף העולם - יש אלטרנטיבות לגיטימיות. שנית, אם יש לכם צורך דחוף במימון. תחשבו על עסק שצריך לקנות מלאי לעונה ואין לו זמן לחכות שבוע-שבועיים לתשובה מהבנק.

תרחיש שלישי, שפחות מדברים עליו, הוא כשיש לכם פרופיל אשראי לא קונבנציונלי. למשל, מישהו שעובד בחו"ל ומקבל משכורת בדולרים, או מישהו שיש לו נכסים אבל לא הכנסה קבועה לפי התקן הבנקאי. בנק מסתכל על דברים מאוד ספציפיים, וגופים חוץ בנקאיים יכולים להיות יותר גמישים.

תרחיש רביעי שאני רואה הרבה - כשצריך סכום קטן יחסית לתקופה קצרה. נניח שאתם צריכים 50,000 שקל לחצי שנה כדי לגשר על פער תזרים. הבנק יגיד לכם שהמינימום שלו זה שנה-שנתיים, וזה לא מתאים לכם. גוף חוץ בנקאי יכול להתאים את התנאים למצב שלכם.

שאלה: מה עם הריביות? תמיד שומעים שגופים חוץ בנקאיים יקרים הרבה יותר.

אייל עובדיה: זה אכן נכון במרבית המקרים, אבל חשוב להבין את התמונה המלאה. הריבית הממוצעת בגופים חוץ בנקאיים היא בסביבות 10%-11%, לעומת 6%-8% בבנקים. זה הבדל משמעותי, אבל צריך להסתכל על העלות האמיתית מול הערך שאתם מקבלים.

קחו לדוגמה עסק שצריך 100,000 שקל דחוף. אם הוא ממתין שבועיים לאישור בנק, הוא מפסיד עסקה שהייתה מכניסה לו 30,000 שקל רווח. האם זה שווה לחסוך 2%-3% ריבית? לא בטוח. זה חישוב של עלות-תועלת.

דבר נוסף שאנשים לא תמיד מבינים - הריבית הגבוהה יותר מאזנת את הסיכון שהגוף החוץ בנקאי לוקח. כשבנק דוחה אותך, זה אומר שהוא לא מוכן לתת לך אשראי בכלל. הגוף החוץ בנקאי אומר "אני מוכן, אבל במחיר". לפעמים זה המחיר של להיות בעל עסק עצמאי או של להיות בנקודה מסוימת בחיים. מה שכן, אני תמיד ממליץ לבדוק כמה אפשרויות. יש הבדלים גדולים בין החברות, והשוואה של גופים חוץ בנקאיים יכולה לחסוך לכם אלפי שקלים.

שאלה: אילו חברות חוץ בנקאיות מובילות את השוק בישראל?

אייל עובדיה: יש כמה שחקנים גדולים שכדאי להכיר. מימון ישיר, שהיא חברה של קבוצת IDI ביטוח ישיר, זו אחת הגדולות עם תיק אשראי של כ-8-9 מיליארד שקל. הם מתמחים באשראי צרכני ועסקי קטן, עם הלוואות עד 300,000 שקל. הריבית הממוצעת שלהם היא בסביבות 11%, והם מציעים אישור מהיר יחסית.

נאוי גרופ זה עוד שם גדול, במיוחד במימון עסקי. יש להם תיק של כ-3.5 מיליארד שקל, ויעד של 4.3 מיליארד עד סוף 2025. הם יודעים לאשר הלוואות תוך 24 שעות ומתמחים בעסקים קטנים ובינוניים. Peninsula, שזו חלק מקבוצת מיטב דש, מתמחה ב-SME עם תיק של כ-1.5 מיליארד שקל. הם עובדים עם עסקים עד מיליארד שקל מחזור.

יש גם שחקנים יותר נישתיים - מניף וברקת קפיטל שמתמחים בנדל"ן ובניה, אמפא קפיטל שעובדת עוד מ-1967 ומתמחה בליסינג וציוד. מה שחשוב להבין זה שכל אחד מהגופים האלה יש לו התמחות. אין גוף אחד שמושלם לכולם - צריך למצוא את ההתאמה הנכונה לצרכים שלכם.

שאלה: מה התהליך של קבלת הלוואה מגוף חוץ בנקאי? זה מסובך?

אייל עובדיה: למעשה, זה הרבה יותר פשוט ממה שאנשים חושבים, וזה אחד היתרונות הגדולים. בבנק רגיל, תצטרכו למלא ערימת טפסים, להביא המון מסמכים, לעבור ראיון עם מנהל החשבון, ואז לחכות. התהליך יכול לקחת שבוע עד שבועיים, ולפעמים אפילו יותר.

בגוף חוץ בנקאי, התהליך בדרך כלל מתחיל אונליין או בטלפון. אתם ממלאים טופס פשוט עם הפרטים הבסיסיים שלכם - זהות, הכנסה משוערת, מטרת ההלוואה. רוב החברות עובדות עם מערכות חיתום אוטומטיות שמבוססות על AI. המערכת בודקת את הפרטים מול לשכת האשראי, מנתחת את הפרופיל שלכם, ונותנת תשובה ראשונית תוך דקות עד שעות.

אם התשובה חיובית, תצטרכו להעביר כמה מסמכים בסיסיים - תלוש משכורת, אישור רשות המיסים אם אתם עצמאים, אולי דוח בנק. אבל זה הרבה פחות מתעסק מבנק. ברוב המקרים, תקבלו אישור סופי תוך 24-48 שעות, והכסף מועבר ישירות לחשבון הבנק שלכם. יש חברות שיכולות להעביר את הכסף באותו היום עם אישור.

המפתח זה להיות כנים ושקופים. אל תנסו להסתיר חובות או בעיות אשראי - זה רק יסרבל את התהליך. הגופים האלה רואים הכל בלשכת האשראי, ואם תהיו כנים מההתחלה, יש סיכוי טוב יותר שיוכלו למצוא לכם פתרון.

שאלה: אם נדחיתי בבנק, האם יש סיכוי שאאושר בגוף חוץ בנקאי?

אייל עובדיה: בהחלט יש סיכוי טוב, אבל זה תלוי בסיבה לדחייה. אם נדחיתם בגלל חובות עבר או דירוג אשראי נמוך - כאן גופים חוץ בנקאיים יכולים להיות הרבה יותר סלחניים. הם מסתכלים על התמונה הנוכחית יותר מאשר על העבר. אם יש לכם היום הכנסה יציבה ויכולת להחזיר, גם אם בעבר היו לכם קשיים, יש סיכוי טוב שתאושרו.

אם נדחיתם בגלל פרופיל הכנסה לא מספיק חזק או לא סטנדרטי - זה אפילו יותר טוב. נניח שאתם עצמאי חדש עם הכנסה משתנה, או שאתם עובדים בחו"ל, או שיש לכם מקורות הכנסה מגוונים שהבנק לא יודע איך לסווג. גופים חוץ בנקאיים נבנו בדיוק בשביל המקרים האלה.

מה שלא יעבוד - אם אין לכם כלל מקור הכנסה או שאתם עמוק בתוך חובות שאתם לא מצליחים לשרת. גם גוף חוץ בנקאי צריך לראות שיש לכם יכולת החזר אמיתית. זה לא ארגון צדקה, זו חברה עסקית. אבל אם יש לכם סיפור כלכלי הגיוני, פשוט לא מתאים למסגרת הבנקאית הנוקשה - אז כן, יש מצב מצוין שתאושרו.

אני רואה את זה הרבה - אנשים שהבנקים אמרו להם "לא" מקבלים אישור תוך יום אצל גוף חוץ בנקאי. זה לא אומר שהבנק טעה, זה אומר שיש יותר מדרך אחת להעריך סיכון אשראי.

שאלה: יש סיכונים מיוחדים שצריך להיזהר מהם בגופים חוץ בנקאיים?

אייל עובדיה: שאלה חשובה מאוד. ראשית, תמיד תוודאו שאתם עובדים עם גוף מורשה ומפוקח. בישראל, חברות אלו צריכות להיות בפיקוח רשות שוק ההון או לקבל רישיון מבנק ישראל. אל תעבדו עם גורם שלא יכול להוכיח את הלגיטימיות שלו - זה מתכון לצרות.

סיכון שני זה לקרוא את הדפים הקטנים. הריבית שמפרסמים זה לא תמיד הסיפור המלא. יש עמלות פתיחה, יש עמלות ניהול חודשיות, יש קנסות על איחור בתשלום. עלות האשראי האפקטיבית יכולה להיות גבוהה משמעותית מהריבית הנומינלית. תמיד תשאלו מה העלות הכוללת במונחים שנתיים.

דבר שלישי - אל תיקחו יותר ממה שאתם צריכים. זה נראה מובן מאליו, אבל כשמציעים לכם 200,000 שקל ואתם צריכים 100,000, זה מפתה לקחת את המקסימום. אל תעשו את זה. כל שקל שאתם לווים זה שקל שתצטרכו להחזיר עם ריבית, ובריבית של 10%-11% זה יכול להצטבר מהר.

ולבסוף - תבדקו את תנאי הפירעון המוקדם. חלק מהחברות גובות קנס כבד אם אתם רוצים לסגור את ההלוואה לפני הזמן. זה יכול להיות בעיה אם המצב שלכם משתפר ואתם רוצים להעביר את ההלוואה לבנק בריבית נמוכה יותר. וודאו שאתם מבינים את כל התנאים לפני שאתם חותמים.

שאלה: מה ההבדל בין סוגי הגופים החוץ בנקאיים השונים?

אייל עובדיה: זו שאלה טובה כי אנשים נוטים לשים את כולם בסל אחד, אבל יש הבדלים משמעותיים. יש כמה קטגוריות עיקריות שכדאי להכיר.

ראשית, יש את חברות האשראי הצרכני הגדולות כמו מימון ישיר. אלו פועלות כמעט כמו בנק קטן - הן נותנות הלוואות לכל מטרה, עובדות עם קהל רחב, ויש להן תהליכים די מתוקננים. הן מתאימות למי שצריך הלוואה רגילה אבל לא עובר את הסינון הבנקאי.

שנית, יש את חברות המימון העסקי המתמחות כמו נאוי גרופ או Peninsula. אלו מבינות עסקים קטנים ובינוניים, יודעות לקרוא דוחות כספיים, ויכולות להתאים פתרונות למחזורי העסק. אם אתם בעלי עסק, כדאי לפנות לגוף שמתמחה בזה ולא לחברת אשראי צרכני כללית.

קטגוריה שלישית זה גופי פקטורינג וניכיון כמו SR אקורד או שוהם ביזנס. אלו לא ממש נותנים הלוואות במובן המסורתי - הם קונים את החשבוניות או הצ'קים שלכם בהנחה. זה מתאים למי שיש לו עסק עם זרימת מזומנים בעייתית ודוחות חוב מלקוחות. העלות גבוהה - 1%-1.5% לחודש, אבל הפתרון מיידי.

ויש עוד נישות - גופים שעוסקים רק בנדל"ן, חברות שמתמחות במימון ציוד או ליסינג כמו אמפא קפיטל, ואפילו פלטפורמות P2P כמו בלנדר וטריא שמחברות לווים למלווים פרטיים. כל אחד מהסוגים האלה מתאים לצרכים אחרים, וחשוב לדעת לאיזה כיוון לפנות.

שאלה: איך נראית התמונה בשנים הקרובות? לאן השוק הזה הולך?

אייל עובדיה: אנחנו רואים צמיחה מאוד משמעותית. בשנת 2025, השוק החוץ בנקאי כבר מהווה כ-35% משוק האשראי בישראל, וזה עולה. יש כמה טרנדים שמניעים את זה.

ראשית, הדיגיטליזציה. החברות החוץ בנקאיות השקיעו המון בטכנולוגיה, במערכות חיתום אוטומטיות, ובחוויית משתמש. זה אומר שהן יכולות לתת שירות מהיר יותר וזול יותר. בנקים, בגלל הרגולציה הכבדה והמבנה הגדול שלהם, מתקשים לעמוד בקצב.

שנית, חוק נתוני האשראי החדש שהופעל בשנים האחרונות יצר לשכת אשראי משותפת. זה אומר שגופים חוץ בנקאיים יכולים לקבל גישה למידע טוב יותר ולהעריך סיכונים בצורה מדויקת יותר. זה מוריד את העלויות שלהם ומאפשר להם להציע תנאים טובים יותר.

שלישית, השוק הולך לכיוון של התמחות. במקום גופים כלליים שעושים הכל, נראה יותר ויותר גופים נישתיים - מישהו שמתמחה בעסקים טכנולוגיים, מישהו שמתמחה בעצמאים צעירים, מישהו שמתמחה במימון ירוק. זה טוב ללקוחות כי זה אומר תנאים יותר מותאמים.

אני חושב שבעוד 5 שנים נראה שוק הרבה יותר מגוון ותחרותי. הבנקים לא הולכים להיעלם, אבל הם יצטרכו להתחרות יותר קשה. ולקוחות - זה אנחנו - ירוויחו מהתחרות הזו בצורה של ריביות נמוכות יותר ושירות טוב יותר.

שאלה: מהניסיון שלך, מה הטעות הכי שכיחה שאנשים עושים כשפונים לגוף חוץ בנקאי?

אייל עובדיה: הטעות הכי גדולה שאני רואה זה לראות בגוף חוץ בנקאי כפתרון נואש במקום אלטרנטיבה לגיטימית. אנשים מגיעים אחרי שנדחו בבנק, מתוסכלים, ולוקחים את ההצעה הראשונה שהם מקבלים מבלי לבדוק אופציות אחרות. זה טעות יקרה.

אפילו בשוק החוץ בנקאי יש הבדלים עצומים בין גופים שונים. אני ראיתי מקרים שבהם ההבדל בין ההצעה הכי טובה לפחות טובה היה אלפי שקלים בעלות הכוללת. השוואה של 2-3 הצעות זה לא מותרות, זה חובה.

טעות שנייה שאני רואה הרבה - לקחת הלוואה קצרת טווח למימון צורך ארוך טווח. נניח שמישהו לוקח הלוואה לשנה בריבית גבוהה כדי לשפץ את הדירה. אחרי שנה הוא לא מצליח לשלם את כל היתרה, והוא נאלץ למחזר את החוב בריבית גבוהה עוד יותר. במקרים כאלה, לפעמים עדיף לחכות ולנסות לקבל מימון ארוך טווח בבנק, או לפצל את הפרויקט לשלבים.

וטעות שלישית - לא לקרוא את החוזה. אני יודע שזה משעמם, ויודע שכולנו רוצים פשוט לסיים את התהליך. אבל 20 דקות של קריאה יכולות לחסוך לכם אלפי שקלים ובעיות משפטיות. אם יש משהו שאתם לא מבינים - שאלו. אם מרגישים שמנסים למהר אתכם לחתום - זה דגל אדום. גוף לגיטימי לא ימהר אתכם ויענה על כל שאלה.

5 העצות של אייל להלוואה חוץ בנקאית:

1. השוו תמיד מספר הצעות: אל תסתפקו בהצעה ראשונה. הבדלים של אלפי שקלים בעלות הכוללת הם נפוצים בשוק. השקיעו שעה בהשוואה וחסכו הרבה כסף.

2. בדקו רישוי ופיקוח: ודאו שהגוף מורשה ומפוקח על ידי רשות שוק ההון או בנק ישראל. אל תקחו סיכונים מיותרים עם גופים לא מוסדרים.

3. הבינו את העלות האמיתית: הסתכלו מעבר לריבית הנומינלית. חשבו את כל העמלות, דמי הניהול וקנסות האיחור. העלות האפקטיבית היא מה שחשוב.

4. קחו רק מה שאתם צריכים: ההצעה של 200,000 שקל נראית מפתה, אבל אם אתם צריכים 100,000 - התאפקו. כל שקל נוסף זה חוב נוסף עם ריבית גבוהה.

5. תכננו את האסטרטגיה ארוכת הטווח: גוף חוץ בנקאי יכול להיות פתרון מצוין לטווח קצר, אבל תכננו איך תעברו לפתרון זול יותר בעתיד. אולי זה שיפור דירוג האשראי, או מעבר לבנק אחרי שנה.

סיכום

הלוואות חוץ בנקאיות הן כלי לגיטימי וחשוב בארגז הכלים הפיננסי של כל אחד מאיתנו. הן לא מתאימות לכל אחד ולכל מצב, אבל כשהן מתאימות - הן יכולות להיות הפתרון המושלם. המפתח הוא להבין מתי זה נכון להשתמש בהן, להשוות היטב בין אפשרויות, ולוודא שאתם עובדים עם גופים לגיטימיים ומפוקחים.

כפי שאייל הדגיש בראיון, אל תראו בגופים חוץ בנקאיים כמוצא אחרון או כפתרון נואש. זו אינדוסטריה מקצועית ומפותחת שיכולה להציע ערך אמיתי - בין אם זו מהירות, גמישות, או פשוט גישה לאשראי שלא הייתם מקבלים במקום אחר. השוק הזה רק צומח ומשתפר, ולקוחות מודעים שיודעים להשוות ולבחור נכון הם אלו שירוויחו הכי הרבה.

אם אתם שוקלים הלוואה חוץ בנקאית, קחו את הזמן לבדוק כמה אפשרויות, לקרוא את התנאים בעיון, ולוודא שההלוואה באמת משרתת את המטרות שלכם. עם הכלים הנכונים והידע הנכון, זה יכול להיות צעד פיננסי חכם שיקדם אתכם קדימה.

על המרואיין

אייל עובדיה הוא המנהל הפיננסי והיועץ הראשי של פורטל "רק תבקש", פלטפורמת גיוס האשראי הדיגיטלית המובילה בישראל.

עם ניסיון של מעל 17 שנה בתחום היזמות והפיננסים, אייל מתמחה בגיוס אשראי מותאם אישית לפרטיים ולעסקים. החל מ-2008, הוא מוביל פעילות עסקית רחבה בתחום הפיננסים, ותורם לעיצוב השוק הישראלי דרך חדשנות טכנולוגית ושיתופי פעולה אסטרטגיים.

רקע מקצועי:

אייל הוא מייסד שותף של אפטר יו גרופ, שהוקמה בשנת 2008 יחד עם פנחס לוי. כשותף מייסד ומנהל מוצר בחברת אפטר יו בע"מ, הוא אחראי על פיתוח וניהול פלטפורמת "רק תבקש" - מערכת דיגיטלית מתקדמת שמתפקדת כאגריגטור הלוואות ומביאה ללקוחות הצעות מגוונות מגופים פיננסיים מורשים.

פעילות עסקית נוספת:

בנוסף לעיסוקו בפיננסים דיגיטליים, אייל הוא שותף ומייסד בשתי חברות נדל"ן עסקי - וינטרפל נכסים ופ.א.נ.גל נכסים. החברות מתמחות בהשקעה וניהול מתחמי משרדים להשכרה ארוכת טווח בראשון לציון, מה שמספק לו תובנות ייחודיות גם בתחום המימון העסקי והנדל"ני.

רקע אישי:

אייל, יליד 1982, נשוי לעידית ואב לארבעה ילדים - עופרי, גלי, אור ובר. הוא מתגורר בישוב להבים שבנגב. בשירותו הצבאי בחיל האוויר, שימש כצלם ועורך וידאו, ניסיון שתרם למיומנויות התקשורת והחשיבה החזותית שלו.

התמחות והערך המקצועי:

בפורטל "רק תבקש", אייל מוביל את המדיניות המקצועית בתחום זיהוי פתרונות מימון יצירתיים והתאמתם לצרכי לקוחות מגוונים. הניסיון הרב שלו הן בצד היזמי והן בצד הפיננסי מאפשר לו להבין לעומק את האתגרים השונים שעומדים בפני לווים - בין אם מדובר בפרטיים שזקוקים למימון צרכני ובין אם בעסקים קטנים ובינוניים המחפשים פתרונות אשראי גמישים.

הפילוסופיה המקצועית של אייל מתמקדת בשקיפות, נגישות ומתן כוח בידי הלקוחות לקבל החלטות פיננסיות מושכלות. דרך פלטפורמת "רק תבקש", הוא מסייע ללקוחות להשוות הצעות, להבין את האופציות הזמינות להם, ולמצוא את הפתרון המימוני המתאים ביותר למצבם הספציפי.

לקבלת ייעוץ מקצועי והשוואת הצעות אשראי מותאמות אישית מגופים בנקאיים וחוץ בנקאיים, בקרו בפורטל "רק תבקש".