64% מהציבור: "אשכנזים" מופיעים הכי הרבה בפרסומות
סקר "מגזר ועדה בפרסום" שנערך בספטמבר 2017 מגלה כי חמישית מהישראלים חושבים ש"הפרסומות בישראל גזעניות, שוביניסטיות ומפלות". על פי הסקר שנעשה מטעם התואר הראשון בפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו, כשליש מהישראלים מסכימים עם אמירה זו במידה בינונית וכ-44% אינם מסכימים.
לדברי ד"ר מיכל שפירא, ראש החוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו: "הסקר מעיד כי הציבור הישראלי אינו מייחס ברובו גזענות לפרסומות אבל הוא כן מודע לכך שהדמות האשכנזית הטיפוסית היא הדמות המובילה המיוצגת בהיקף הרחב ביותר בפרסומות. כמו כן, נראה שהציבור היום מפתח רגישות רב תרבותית והוא פתוח לראות יותר ויותר מגזרים בפרסומות- בשורה נפלאה ומעודדת להמשך".
לדברי יגאל בראון, מנכ"ל איגוד הפרסום והבצפר של חברות הפרסום, "תוצאות הסקר אינן מפתיעות. זה אחד הגורמים שהביא אותנו, ביחד עם איגוד השיווק ובית הנשיא להשיק יחדיו את האמנה למגוון הישראליות בפרסום. כפרסומאים וכאלו המכשירים את הדור הבא של הפרסומאים, נרתמנו לתהליך ונמשיך ונפעל בכל המישורים הקיימים, החל מהוקרת אלו אשר יביאו לידי ביטוי את עקרונות האמנה בתחרויות הפרסום, מדובר בשינוי עמדות שהוא תהליך מתמשך, ושיש להשקיע בו מאמץ לאורך זמן".
עוד מגלה הסקר כי 64% מהנשאלים המייצגים את הציבור בישראל חושבים שדמות האשכנזי מופיעה הכי הרבה בפרסומות בישראל. מנגד המגזר העדתי שלדעת הישראלים מופיע הכי מעט בפרסומות הוא האתיופי.
- "למרות שהמגמה חיובית, קיימים סיכונים גדולים יותר בשוק ההון"
- פרופ' שמואל האוזר ו- Bizportal משיקים סדרת מדדי אמון לשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מגלה הסקר כי חמישית, 22% מהישראלים חושבים שפרזנטור בעל חזות אשכנזית אמין יותר בהשוואה למגזרים אחרים. עם זאת כשני שליש, 66% מהציבור ציינו כי אין לכל משמעות וכל המגזרים נתפסים בעיניהם כאמינים במידה שווה. נשים ובני 35+ ציינו בשיעורים גבוהים יותר כי העניין אינו משנה להם, גברים ציינו בשיעורים גבוהים יותר את המגזר האשכנזי ומסורתיים ציינו בשיעורים גבוהים יותר את המגזר המזרחי.
תלמה בירו, מנכ"ל איגוד השיווק: "ממצאי הסקר הם ללא ספק מטרידים גם אם לא מפתיעים. הטמעת המגוון הישראלי בפרסומות היא תהליך שמטבעו ייקח זמן. חובת ההוכחה היא כעת עלינו - על המפרסמים והפרסומאים, וכבר בקרוב נדע לומר האם אנו אכן מיישמים את עיקרי האמנה למגוון הישראליות ומביאים אותם לכדי ביטוי בפרסומות שלנו. המבחן הגדול שלנו יהיה בתחרות קקטוס הזהב 2018, בקטגוריה אשר תעניק את הפרס המיוחד "קקטוס הנשיא לקמפיין המצטיין בייצוג המגוון הישראלי".
פרסומת ספלנדיד של באומן בר ריבנאי. מיישמים את אמנת השוויון בייצוג
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- תכנית הפרשנות של "האח הגדול" מתקרבת למספר הצופים של חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר...
כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
קשת היא מונופול
בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.עמית סגל מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל
הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.
דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?
איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.
אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.
דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT, חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.
בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.
- פטריק דרהי מסתבך - עלול לאבד את השליטה בענקית התקשורת, אלטיס
- אאוטבריין פספסה את צפי האנליסטים בהכנסות אך הכתה אותו ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7