אילנה דיין: "אני לא אויב רה"מ, זה הוא שהפך אותי לכזו"
"תגובתו של ראש הממשלה כלפיי הייתה רק עוד סימן לכך שיש רוחות רעות שמנשבות, ומנסים להצר את צעדיה של התקשורת בישראל", כך אמרה השבוע מגישת עובדה בערוץ 2, אילנה דיין, במהלך שיחה עם סטודנטים לתקשורת באוניברסיטת אריאל. "אני לא האויבת של ראש הממשלה, זה הוא שהפך אותי לאויבת שלו. אומנם התקשורת היא חופשית, חיה, בועטת ואגרסיבית, אבל ההתנהלות היא בעייתית. כאוס בתאגיד, תגובות מופרכות כלפי תחקירים, מערכת פוליטית שמסכנת את התקשורת החופשית, לצד בעיות בתחומים נוספים מלבד התקשורת".
דיין אמרה לסטודנטים: "העימות של נתניהו עם התקשורת התחיל בבחירות של 1996. צריך להבין שנתניהו נכווה מהתקשורת כי הוא חש שהוא קיבל סיקור לא הוגן לאחר הניצחון, ובצדק. אומנם הוא לקח זאת לקיצוניות בשנה האחרונה, אבל צריך להבין גם מאיפה הוא מגיע".
למרות הרוחות הרעות, הדגישה דיין, "יש בישראל תקשורת עם דנ"א בריא, על אף שיש בעיות. מספיק להסתכל על מערכות החדשות בערוץ 2 ו-10 ורואים שאלו מערכות חדשות משובחות שעושות עבודה עיתונאית מקצועית ברמה גבוהה, וכל זאת כי הציבור בישראל רוצה לדעת ולא יסתפק בפחות מזה".
כזכור, לפני כחצי שנה שודר בתחקיר פתיחת העונה של 'עובדה' תחקיר על התנהלות לשכתו של ראש הממשלה נתניהו. התגובה לתחקיר הייתה מתקפה שלוחת רסן נגד דיין, שכונתה "אשת שמאל קיצוני" ש"אין לה טיפת יושרה מקצועית" ו"בעלת כוונות להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמת ממשלת שמאל". להעצמת האפקט, בחרה דיין להקריא את התגובה במלואה, בקולה, במשך 6.5 דקות - כולל שלל השמצותיה כלפיה. הרשת סערה בעקבות כך. הנה התגובה לפניכם.
דיין התייחסה בשיחה עם הסטודנטים באריאל לירידה התלולה באמון הציבור כלפי התקשורת אמרה דיין: "חלק מכך התקשורת הרוויחה ביושר, בזה אין ספק. יחד עם זאת, אפשר לא לאהוב עיתונאים מסוימים, אבל כמכלול, אנשים עדיין צופים וצורכים תקשורת. יש עיתונאים שאני מעריכה וכאלה שפחות, אבל לכולם יש סקרנות ורעב, וזה מה שחשוב".
על התחקירים המשודרים ב'עובדה', אמרה דיין: "למרות מה שאנשים חושבים, אנחנו לא מסמנים מטרות ואז מחפשים חומרים. אנחנו לא מסמנים אנשים אלא פועלים לפי האינפורמציה שאנחנו מקבלים". לדבריה, התחקירים משודרים רק לאחר מאמץ יסודי לאמת את המידע ולהבטיח את אמינותם: "אנחנו עובדים קשה כדי לעשות תחקיר שמבשיל לכתבה. דברים לא טובים לא יגיעו לצילום".
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
דיין נשאלה אם יש הצדקה למסעותיו של איתי אנגל לסוריה, לעיראק ולאזורי לחימה אחרים, כמו גם למסעותיה לפקיסטן ולאפגניסטן, למרות הסיכון הרב הכרוך בכך. "אין לכך תחליף כי אנחנו מביאים זווית ישראלית שאין בשום מקום אחר", ענתה. "כשאני סיקרתי ממוצב קדמי באפגניסטן, יכולתי לדבר איתם ממקום של חוויה ישראלית בעזה והתחככות עם אוכלוסייה אזרחית וזה אחרת לגמרי מכל מה שהצופה יראה בתחנות שידור אמריקאיות. זו לא דרמה, אלא עיתונאות. אנחנו סומכים על איתי ויש לנו הכרה עמוקה בכך שהוא מסוגל לספר סיפור, לסקר אזור מלחמה ולהעביר תמונת קרב כפי שמעט מאוד אנשים יודעים".
בדיון עלתה סוגיית השפעת הון על השיקולים העיתונאים, כמו בפרשת התחקיר על ישראייר ששידורו נדחה בסוף שנת 2005 בשל לחצים מצד בעלי החברה דאז, נוחי דנקנר. "תחקיר ישראייר שודר בדחיה של שבועיים ובעקבותיו נוצרה חומה בצורה שעומדת עד היום בין האינטרסים העסקיים של הארגון לבין התכנית 'עובדה'. החומה הזאת מתפוררת בעיקר בעיתונות הכתובה. יחד עם זאת, הקונפליקט בא לידי ביטוי בשאלה של הרייטינג. לנו יש פריבילגיה לשדר מה שאנחנו רוצים אבל המבחן הוא בלעשות טלוויזיה מעניינת שתמשוך את הצופים".
התכנית 'מפגשים עם התעשייה' המתקיימת זו השנה השלישית בבית הספר לתקשורת באריאל, מארחת אנשי תקשורת בולטים באולפן הטלוויזיה של בית הספר. בין היתר התארחו עד עתה דן שילון, ירון לונדון, נחום ברנע, אמנון אברמוביץ', מיקי חיימוביץ', קלמן ליבסקינד, דרור גלוברמן, גדעון לוי, צבי יחזקאלי, ארז טל, נוי אלוש, ליאת רון, דידי הררי ועוד.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.