שקט, יורים 2.0: "בוגד, מחבל" ומאבטח צמוד - עד כמה מסוכן להביע פה דעה?
בבסיסה כל פעולה תקשורתית - יהיה זה תחקיר עיתונאי, תכנית טלוויזיה או פרסומת - נמצא חופש הביטוי. המונח "חופש ביטוי" הוא מונח מטעה שכן יש מי שרואה בו אישור לכך שכל ביטוי הוא לגיטימי ומותר, אחרי הכל "חופש!". אבל אנשי תקשורת יודעים שחופש הביטוי מתקיים תחת הגבלות וסייגים הבאים לידי ביטוי בצורות ובצבעים שונים ומגוונים. כך לדוגמה, חופש הביטוי מתכופף אל מול הצנזורה הצבאית, בהנחה שבנושאים מסוימים וברגעים מסוימים, "ביטחון האומה" חשוב יותר מ"חופש הביטוי". להבדיל, בשנים האחרונות אנו עדים לכך שגם לחצים כלכליים מסוגלים לכופף את חופש הביטוי.
ועדיין, נשמת אפה של התקשורת היא החירות להביע עמדות, דעות, רעיונות וביקורות מגוונות. דווקא משום כך, המתקפה על חופש הביטוי לה היינו עדים בתקופת מבצע צוק איתן בקיץ האחרון, מדאיגה כל כך.
חלפו בסך חודשיים-שלושה מאז שהסתיים המבצע, ונראה שיש מי ששכח כמה מסוכן היה להביע עמדה שלא התיישרה עם הקונצנזוס: אמנים הותקפו ואוימו (אורנה בנאי, אחינועם ניני, רונה קינן); עיתונאים נדרשו לשכור מאבטחים אישיים (גדעון לוי); אחרים כונו בשמות גנאי כמו "בוגד ומחבל" (אמנון אברמוביץ); אזרחים מן השורה חטפו מכות כי הגיעו להפגנות; עורך ראשי של אתר תוכן מרכזי (ינון מגל) הבהיר על נכונותו לצנזר תכנים שאינם מתיישרים עם תפיסת עולמו לפיה הוא קודם כל ישראלי ורק אחר כך עיתונאי.
גם ברשתות החברתיות השיח הפך מתלהם ולעתים אלים. גולשים חסמו את חבריהם לאחר שאלו הביעו עמדות שנגדו את תפיסת עולמם ואחרים נכנסו לקרבות מקוונים שבאו לידי ביטוי בקריאה לחרם ובהצהרות שחלקן קראו לפגיעה פיזית בפעילי שמאל או בפלשתינאים.
חברה שנמצאת תחת מצור היא בדרך כלל חברה פחות סבלנית; עצביה חשופים. אין זה מפתיע לכן שבתקופה של מלחמות החברה הישראלית סוגרת שורות ומתלכדת. זו הסיבה שאחוזי התמיכה בראש הממשלה, כל ראש ממשלה, שיוצא למבצע צבאי או מלחמה, מרקיעים שחקים. ברגעי המתח שמלווים כל מעשה צבאי, צה"ל, בו נלחמים הילדים שלנו, השכנים שלנו, החברים שלנו, הופך לכוח המגן של החברה ומי שנתפש כמאיים על כוח המגן נתפש כמי שמאיים על החברה.
אלא שכאן בדיוק נמדדת עוצמתה של חברה דמוקרטית. חופש הביטוי חשוב לא כדי להגן על דעות שעליהן יש קונצנזוס. בכדי להשמיע עמדות כאלו אין צורך בהגנה. חופש הביטוי חשוב רק כאשר הוא מגן על דעות שקשה לנו לשמוע, שמרגיז אותנו לשמוע.
בהקשר הזה אפשר לסמן 2 גישות מנוגדות. האחת היא גישת "שקט, יורים" שגורסת שבזמן מלחמה לא מבקרים - הביקורת אולי חשובה אבל שתבוא אחר כך. הגישה השנייה, "ביקורת, דווקא עכשיו", גורסת שאין טעם בביקורת בדיעבד שהרי מטרתה של ביקורת, כל ביקורת, היא להאיר את המציאות ואז לשנות אותה ולא יתכן שינוי שבועות וחודשים אחרי שהמהלך נגמר. בתקופת 'צוק איתן' היה ברור איזו גישה עדיפה על רוב הציבור ואולם זה לא נגמר בזה: מי שהעז להשמיע קול ביקורת הושתק, אוים ואף הותקף.
- השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
החברה הישראלית מתגאה בכך שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. דווקא משום כך עלינו לשאול את עצמנו מה המחיר שנשלם, כחברה, אם הגנה זו תפגע. משמעותה של דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, אלא גם הגנה על המיעוט והמיעוט לעולם ישמיע עמדות שמתנגדות לעמדת הרוב. האם אנחנו באמת מעוניינים להשתיקו?
לאור סוגיות אלו, פורום המחלקות ובתי הספר לתקשורת וארגון העיתונאים נרתמו להתוות תמונת מצב על הסכנות לחופש הביטוי בישראל, רבים ממחלקות ובתי הספר לתקשורת ברחבי הארץ יקיימו ביומיים הקרובים פאנלים, הרצאות וכנסים שעוסקים בשאלת הביטוי וגבולותיו גם בית הספר לתקשורת המסלול האקדמי המכללה למנהל יקיים פאנל תחת הכותרת "מי מפחד מחופש הביטוי?" ויבקש לתת מענה לשאלות אלו ואחרות.
ד"ר יובל דרור הוא דיקאן בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12
אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא.
מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג.
פריים טיים
גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים.
רצועות נוספות
מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום
השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.
- השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור,
שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.

השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
האם אנחנו לקראת רפורמה מקיפה בשידורי הטלוויזיה? לאחר שחוק השידורים עבר בקריאה ראשונה, ייתכן ונראה שינוי אמיתי באופן שבו מודדים את נתוני הצפייה בטלוויזיה; עד אז, נסתמך על הנתונים הקיימים, שמראים נפילה של ערוץ 13 והתגברות התחרות בין 12 ל-14
אחרי שחוק השידורים של שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, עבר לפני יומיים בקריאה ראשונה בכנסת, ייתכן ואנחנו לקראת מהפיכה של ממש. מעבר לשינויים דרמטיים שכוללים את הפחתת רגולציה ופתיחת השוק לתחרות, החוק ישנה את האופן בו נמדד הרייטינג כיום, ממערכת שמבוססת על הערכות, ויהפוך אותו למבוסס על נתוני אמת. במסגרת החוק, ספקי התכנים יידרשו לפרסם באתר האינטרנט את התפלגות נתוני הצפייה בזמן אמת. עד אז, נמשיך להסתמך על המערכת האנכרוניסטית ועל הנתונים שיש בידינו כיום. ספרו לנו בתגובות אם אתם או חברים שלכם אי פעם השתתפתם במדגם המייצג ה-People Meter, השיטה המקובלת כיום, שבה מותקנים מכשירים אלקטרוניים על כל מקלטי הטלוויזיה בבתיהם של המשתתפים בפאנל, המונה 700 משקי בית, וכ-2,200 פרטים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בעלי המקלטים בישראל.
המשמעות היא אדירה, היות וההכנסות מפרסומות מתבססות, בחלקן לפחות, על נתוני הצפייה. אם נשווה בין שלושת הגופים המסחריים לאורך כל רצועות השידור, על פי הנתונים הנוכחיים, נראה תמונת מצב, שהפערים שמוצגים בה אמורים להשתקף בתקציבי הפרסום של הערוצים השונים.
בכל אופן, מבחינת הנתונים עצמם, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-400 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-249 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5% רייטינג
ו-119 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 94 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- מאסטר שף בראש כל רצועות השידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פריים טיים והנפילה של ערוץ 13
אחת התכניות הותיקות בישראל, "ארץ נהדרת" היא אחד ממנועי הרייטינג של קשת, וגם אמש, כששודרה, היתה בראש, מעל כולם, עם רייטינג של 19.1% רייטינג ו-488 אלף צופים והיתה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריה היתה התכנית העקבית ביותר בטלוויזיה, "הפטריוטים" שמשודרת מדי ערב וזוכה לרייטינג גבוה ולמקום השני כמעט בקביעות, ועמדה אמש על 8.5% רייטינג עם 286 אלף צופים. כאן11 עם ריאליטי האוכל שלהם, שמתעלה מעל לממוצע הרייטינג של התאגיד הציבורי, עמדה על 8.1% רייטינג ו-186 אלף צופים, ואילו ערוץ 13 היה עם מספרים כמעט לא רלבנטיים לערוץ מסחרי, ו-"צומת רבין" עמדה על רייטינג של 1.3% ו-26 אלף צופים בלבד.
