חדשות מרעישות אין פה, אבל אם יש תמרור אזהרה נוסף לפרינט הישראלי, אז הנה הוא. על פי נתוני סקר שנערך לקראת פסטיבל 'שובר מסך' של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, הפערים ההולכים וגדלים בין צעירים ומבוגרים בחשיפה ושימוש באמצעי התקשורת, מקבלים חיזוק. על פי הסקר שיוצג במלואו במהלך הפסטיבל ביום שלישי הבא, 64% מהאוכלוסייה הנבחנית מדווחים על צפייה בטלוויזיה באופן קבוע (מידי יום ו/או מספר פעמים ביום), בפער של 20% נמצא השימוש ביישומי הטלפון הנייד ואחריו האזנה לרדיו (40%), כאשר רק כחמישית מהאוכלוסייה מדווחים על קריאת עיתון יומי מודפס באופן קבוע. קריאת עיתון יומי הפכה לפעילות המדווחת על ידי מרבית המשיבים (66%) כפעולה הנעשית מידי פעם ולא ברמה יומיומית. אבל הנתון המעניין ביותר, הוא הפילוח על פי גיל בשימוש באמצעי התקשורת השונים. החשיפה או השימוש באמצעי התקשורת הוותיקים מאפיינים אוכלוסיות מבוגרות מאשר צעירות. נתוני הסקר הנוכחי מעידים על הצורך הגובר בהבחנה בין אמצעי התקשורת לבין תכני התקשורת. צפייה בטלוויזיה באמצעות מקלט הטלוויזיה היא פעילות של מבוגרים יותר מאשר צעירים. פחות ממחצית בני הנוער בגילאי 15-18 מדווחים על צפייה קבועה ויומיומית באמצעות מקלט הטלוויזיה, בעוד שבקרב מבוגרים בגילאי 55-64 מדווחים 80% על צפייה כזו והנתון עקבי גם ביחס לגילאים מבוגרים יותר. שימוש בטלפון הנייד מגלה תמונה הפוכה בעוד שבקרב בני הנוער בגילאי 15-18 מדווחים 73% על שימוש יומיומי קבוע הרי שבקרב גילאי 65+ רק 16% משתמשים בנייד בתדירות דומה. אבל, ופה האבל הגדול, האם הנתונים האלה מחזקים את הטענה לגבי מותם של העיתונים? 41% מבני 55-64 נחשפים לעיתונים מדי יום באופן קבוע, 18% בני 35-44, ורק 7% בגילאים 15-18, ובאחוזים - אחד חלקי 6 ביחס לאחוז המבוגרים שנחשפים לעיתונים. עוד עולה מהסקר כי ישראלים מאמינים כי תפקידה של התקשורת הישראלית הוא לשמש כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה (73%) ושהיא צריכה להיות עצמאית ובלתי תלויה באינטרסים פוליטיים (82%). אולם, הם מגלים אדישות רבה בכל הנוגע לטיפול במצבה של התקשורת הישראלית בפועל. כך למשל, ל-60% מהישראלים לא מפריע שעיתון יומי נמצא במשבר ועל סף סגירה .קרוב למחצית מסכימים שמפת התקשורת הישראלית יכולה להתקיים בלי ערוץ ציבורי (45%). 68% מהצופים משתמשים בסמארטפון ו/או בטאבלט בזמן צפייה בשידורים טלוויזיוניים וגולשים לתכנים שאינם קשורים לתוכן השידור, רק מחצית מהצופים גולשים בתוכן הקשור לתוכן המשודר בטלוויזיה. ועל פי הסקר, מה מעדיפים לצפות בזמן אמת ומה מקליטים? רוב משמעותי של הישראלים מעדיפים לצפות בעת השידור בתכנים הבאים: אקטואליה, תכניות אירוח ואולפן, ספורט וריאליטי. בעוד שאת הז'אנרים של סדרות בעברית וסדרות רכש מיובאות, מעדיפים כמחצית הצופים להקליט, להוריד או לגלוש באינטרנט על מנת לצפות בזמן אחר. המקור המרכזי לעדכון יומי באקטואליה הוא גלישה לתכני אקטואליה באינטרנט (84%), עלייה ניכרת מנתוני המדד בראשון (2011) וחילופי תפקידים עם מהדורות החדשות השונות המשודרות בטלוויזיה (70%). בהפרש ניכר ובמגמת ירידה נמצאת האזנת אקטואליה ברדיו (47%) ובמגמת עלייה קריאת העיתון המודפס (45%) - ייתכן וניתן לתלות את העלייה בחשיפה למדיום הוותיק לעלייה בנפיצות העיתונות החינמית. כמחצית מהאוכלוסייה מדווחת על עדכון יומי בחדשות באמצעות הטלפון הנייד החכם (46%) ובאמצעות רשתות חברתיות מקוונות (50%). חלק מהירידה הכוללת בצפייה בטלוויזיה ניתן לתלות בצפייה בתוכן הטלוויזיוני באמצעים שונים שאינם מקלט הטלוויזיה. כך למשל, תכני החדשות של ערוץ 1, 2 ו-10 ניתנים לצפייה גם באתרי האינטרנט של הגופים המשדרים וגם באפליקציות ייעודיות, ואכן 18% ממשתתפי הטלפון הנייד החכם מדווחים על צפייה בתכני אקטואליה באמצעות המכשיר. לדברי מפיק פסטיבל 'שובר מסך', איש הטלוויזיה הוותיק משה שלונסקי, "למרות שהטלוויזיה היא ללא ספק עדיין המנצחת - אנחנו מזהים גיוון רב בצריכת תוכן טלוויזיוני באמצעות מכשירים אחרים. המשמעות היא שסך הכל צופים יותר בתכני טלוויזיה ואקטואליה בפרט, אך לא רק באמצעות מקלט הטלוויזיה". "הממצאים חזקים מאלו הידועים לנו מנתונים מקבילים במערב", מצהיר ד"ר ירון אריאל, עורך הסקר. "העלייה בצפייה בתוכן טלוויזיוני באינטרנט וצפייה רצופה בסדרות שלא בעת שידורן, מרמזת על שינוי מהותי בדפוסי הצפייה, בעיקר בקרב צעירים".