בנקים
צילום: אילוסטרציה

האם העלאת הריבית על הפיקדונות תשחק את המרווח הפיננסי של הבנקים?

עם העלאות הריבית של בנק ישראל, גדלו הכנסות הריבית של הבנקים. אבל רק לאחר הביקורת בתקשורת, הם הואילו בטובם להעלות (קצת) את הריבית על הפקדונות, אבל זה כמובן בא על חשבונם
מתן קובי | (11)

בנק ישראל העלה את הריבית בארץ בחודש שעבר ב-0.75% לרמה של 2% בכדי להלחם באינפלציה הגבוהה שאנחנו חווים בשנה האחרונה. חלק ניכר מהאשראי שמחלקים הבנקים נגזר מגובה ריבית הפריים (אשר נגזרת ישירות מהריבית של בנק ישראל) - ככל שהריבית יותר גבוהה, כך לקיחת הלוואה מהבנק תהיה יקרה יותר והוא יכניס לכיסו יותר על כל הלוואה.

"חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסויים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודד מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית". כך מסביר האנליסט ליאור שילה מבית ההשקעות IBI.

לקח לציבור ולתקשורת להפנים שאזרחי ישראל נדרשים לשלם יותר ויותר עבור ההלוואות שהם לוקחים ומחירי הקניות שלהם רק עולים, בזמן שהכסף שלהם קופא שמריו בפקדון בריבית אפסית בבנק. הציבור כמעט ושכח שהבנק הוא לא החבר שלו ושכל הרווחים של הבנק מסתמכים על הכסף שהציבור מפקיד אצלו - בריבית אפסית. העניין גרר מחאה שהובילה בסופו של דבר את בנק דיסקונט להעלות את התחרות על כספי הציבור עם ריבית של 3% על הפקדונות לשנה ומעלה בדיגיטל. המהלך של דיסקונט אילץ את הבנקים האחרים להגיב הוביל את הבנקים האחרים לצעוד בעקבותיו, כאשר גם בנק מזרחי וגם בנק לאומי הודיעו על העלאה בריבית בתנאים מסויימים. 

מה תהיה השפעה של המשך העלאות הריבית על הפקודונות על הבנקים?

סביר להניח שלאחר פתיחת תחרות הבנקים על גובה הריבית שהם מספקים לציבור, נראה את הריבית הזו עולה ועולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה גם היא. כאשר הבנקים פועלים 2.29% , לאומי 2.14% , מזרחי טפחות 0.91% , דיסקונט 1.43% , בינלאומי 1.27% משלמים ריבית גבוהה יותר על הפקדונות הללו, ההפרש בין הכנסות הריבית לבין הוצאות הריבית שלהם - המרווח הפיננסי, קטן. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, שכן אין להם כל עניין בחלוקת רווחיהם מעבר לכך שאם לא יעשו זאת הלקוחות שלהם עלולים לעבור לבנק אחר. 

היות והריבית על הפקדונות לא צמודות לריבית הפריים או למדד המחירים לצרכן, הדבר היחיד שמניע את העלייה הוא עצם התחרות בין הבנקים. ככל שתעלה הריבית יעלו הבנקים גם את הריבית על הפקודנות אך ברור לגמרי כי הבנקים תמיד ישאירו לעצמם מרווח פיננסי נאה מספיק, עם או בלי תחרות. הסיבה לכך היא שככל שריבית הפריים תהיה גבוהה יותר, הכנסות הריבית של הבנקים יעלו גם הן, כנ"ל לגבי הוצאות הריבית (בשל העלאת הריבית על הפקודנות) אך הן לא יעלו באותו הקצב כמו ההכנסות והבנקים ימשיכו להרוויח יותר מאיתנו. 

אחת הסיבות העיקריות לכך שהבנקים ימשיכו להרוויח היא פשוט מאוד -  לפי ליאור שילה, מרבית פקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תעמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפקדונות תעלה בהתאם לריבית הפריים, הבנק עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.

הבעיה של הציבור 

מעבר לכך שהתחרות בפקדונות הבנקים היא די חלשה, ההשפעה של הציבור על התחרות הזו היא מאוד דלה גם כן. הציבור הישראלי לא סס למצוא את הריבית הכי אטרקטיבית בכל בנק ורובו בוודאי שלא יעבור לבנק אחר בגלל 1% יותר גבוהה של תשואה בשנה. מה שקורה הוא שברגע שהציבור לא "מצביע ברגליים" ועובר לבנק עם הריבית הכי אטרקטיבית בצורה מאסיבית, הבנקים מרשים לעצמם לקחת את הזמן עם גלגול העלאת הריבית לציבור, מהסיבה הפשוטה שהציבור מאותת לבנקים שזה פשוט לא מעניין אותו. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם סביר שנראה שינוי מגמה בקרוב? יכול להיות, התהליכים הללו לוקחים המון זמן ודורשים שהריבית במשק תהיה מספיק גבוהה כדי לעורר את תשומת הלב של מרבית הציבור עד כדי כך שלא רק תתעורר מהומה ציבורית בנוגע לגלגול העלאות הריבית אלא שהציבור יסיט כסף מבנק לבנק, ככל שהריבית בכל אחד מאלו יותר גבוהה. עד שנגיע למצב הזה ככל הנראה נראה את הבנקים בנחת, סופרים את הכסף ומדי פעם "זורקים לציבור עצם" ומעלים מעט את הריבית על הפקדונות, ככל הנראה בעיקר על אלו לטווח הארוך.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 13/09/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    הם דופקים אתכם עכשיו,בכדי לקבל ריבית גבוהה בעתיד מבנק ישראל.תצמידו למדד כרגע,לפחות תשמרו על ערך הכסף.
  • 6.
    מודי 13/09/2022 02:37
    הגב לתגובה זו
    אני עובר מפועלים למזרחי מציעים לי יותר ריבית ולדעתי כולם צריכים להיות איפא שנותנים יותר
  • דווקא היום פועלים יותר אטרקטיבי ממזרחי,בדוק היטב. (ל"ת)
    חחחחח 13/09/2022 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה זה כאבלי שהם מפסידים בקטנה . (ל"ת)
    ג'ו 12/09/2022 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רוברט 12/09/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    תמיד יותר גבוהים ממה שהם משלמים לציבור, לכן קוראים להם בנקים, מהמילה בנקו והבנקו הבית תמיד מנצח !
  • ירון 13/09/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    הצעבורה היתה באוניות,ומנהלי החשבונות ישבו על "ספסל" במזח הנמל,תלמד היסטוריה,זה מרתק.
  • 3.
    איתי 12/09/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    שדפק את הציבור כבר 12 שנים עם ריבית אפסית-חייב לפחות עכשיו לפצות ולדאוג לחוסכים ע"י חיוב הבנקים לתת ריבית סבירה על הפקדונות.
  • 2.
    לרון 12/09/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    אין קשר ל"ציבור" זה לא קוטג',הריבית תעלה בוודאות עוד ולכן מוסיפים קצת מאוד עכשיו בשביל "פסיכולוגיית ההמונים"
  • 1.
    יעקב 12/09/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    הם מרוויחים יותר בגלל עליית הריבית ברור שמבחינתם לא צריך להעלות את הריבית על הפקדונות ולהרוויח מעליית הריבית על המשכנתאות
  • ל 12/09/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    להימנע ממשכנתאות לפחות חדשות
  • תקשיבו טוב טוב 19/09/2022 11:19
    החכמים הם לא אלו מעכשיו אלא אלה שהקשיבו כבר לפני שנה לפודקאסטים של שרון סולימני או של קיוסאקי, הפנימו, מימשו בזמן, הצילו את הישבן שלהם, והתכוננו היטב לשופינג בירידות המשבר הבא עלינו לטובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים

הכוונה להנפיק את רשף, הבת של ארית גרמה להתרסקות של מניית ארית; הבנקים עלו כ-2%, הביטוח ירד 

מערכת ביזפורטל |

המדדים המובילים בבורסה שברו שיאים, מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ל-3,506 נקודות. מול העליות המרשימות, הנה רשימת הגדולות, בלט ארית בקריסה של 20% ובמחזור של 175 מיליון שקל.  



מול המדדים שזינקו, לרבות הבנקים, בלטו מניות הביטוח במימושים. אבל המימוש הגדול ביותר היה כמובן של ארית. אתמול בערב הודיעה ארית ארית תעשיות -19.74%    על הנפקה בחברה הבת רשף. ארית זה הסיפור הגדול של השנתיים האחרונות - חברה שהתרוממה משווי של 100-150 מיליון שקל ל-5 מיליארד שקל. העלייה הזו נובעת ממכירות מוגברות של מרעומים אלקטרוניים לצה"ל וגם להודו וצפון אמריקה. האם ההתרוממות ברווח יכולה להחזיק, האם רווחיות של 70% לחברה הגיונית לאורך זמן או שהחברה נהנית מגל ענק של ביקושים שמתישהו יסתיים. במלחמה קונים מכל הבא ליד ולא דואגים למחירים סבירים.  אבל ביום שאחרי האם משהב"ט  לא יסתכל בדוחות של ארית יראה את הרווחיות ויגיד - "הגזמתם"? גם המחירים יכולים לרדת וגם הכמויות עשויות לרדת. זה לא יקרה ברבעון, גם לא בשנה. יש צבר גדול ואת זה בדיוק מנצלת החברה, אבל עוד שנה-שנתיים יכולים להגיע חריקות, אולי אפילו מוקדם יותר - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים