בנקים
צילום: אילוסטרציה

האם העלאת הריבית על הפיקדונות תשחק את המרווח הפיננסי של הבנקים?

עם העלאות הריבית של בנק ישראל, גדלו הכנסות הריבית של הבנקים. אבל רק לאחר הביקורת בתקשורת, הם הואילו בטובם להעלות (קצת) את הריבית על הפקדונות, אבל זה כמובן בא על חשבונם
מתן קובי | (11)

בנק ישראל העלה את הריבית בארץ בחודש שעבר ב-0.75% לרמה של 2% בכדי להלחם באינפלציה הגבוהה שאנחנו חווים בשנה האחרונה. חלק ניכר מהאשראי שמחלקים הבנקים נגזר מגובה ריבית הפריים (אשר נגזרת ישירות מהריבית של בנק ישראל) - ככל שהריבית יותר גבוהה, כך לקיחת הלוואה מהבנק תהיה יקרה יותר והוא יכניס לכיסו יותר על כל הלוואה.

"חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסויים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודד מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית". כך מסביר האנליסט ליאור שילה מבית ההשקעות IBI.

לקח לציבור ולתקשורת להפנים שאזרחי ישראל נדרשים לשלם יותר ויותר עבור ההלוואות שהם לוקחים ומחירי הקניות שלהם רק עולים, בזמן שהכסף שלהם קופא שמריו בפקדון בריבית אפסית בבנק. הציבור כמעט ושכח שהבנק הוא לא החבר שלו ושכל הרווחים של הבנק מסתמכים על הכסף שהציבור מפקיד אצלו - בריבית אפסית. העניין גרר מחאה שהובילה בסופו של דבר את בנק דיסקונט להעלות את התחרות על כספי הציבור עם ריבית של 3% על הפקדונות לשנה ומעלה בדיגיטל. המהלך של דיסקונט אילץ את הבנקים האחרים להגיב הוביל את הבנקים האחרים לצעוד בעקבותיו, כאשר גם בנק מזרחי וגם בנק לאומי הודיעו על העלאה בריבית בתנאים מסויימים. 

מה תהיה השפעה של המשך העלאות הריבית על הפקודונות על הבנקים?

סביר להניח שלאחר פתיחת תחרות הבנקים על גובה הריבית שהם מספקים לציבור, נראה את הריבית הזו עולה ועולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה גם היא. כאשר הבנקים פועלים 2.42% , לאומי 2.51% , מזרחי טפחות 2.75% , דיסקונט 2.46% , בינלאומי 3.27% משלמים ריבית גבוהה יותר על הפקדונות הללו, ההפרש בין הכנסות הריבית לבין הוצאות הריבית שלהם - המרווח הפיננסי, קטן. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, שכן אין להם כל עניין בחלוקת רווחיהם מעבר לכך שאם לא יעשו זאת הלקוחות שלהם עלולים לעבור לבנק אחר. 

היות והריבית על הפקדונות לא צמודות לריבית הפריים או למדד המחירים לצרכן, הדבר היחיד שמניע את העלייה הוא עצם התחרות בין הבנקים. ככל שתעלה הריבית יעלו הבנקים גם את הריבית על הפקודנות אך ברור לגמרי כי הבנקים תמיד ישאירו לעצמם מרווח פיננסי נאה מספיק, עם או בלי תחרות. הסיבה לכך היא שככל שריבית הפריים תהיה גבוהה יותר, הכנסות הריבית של הבנקים יעלו גם הן, כנ"ל לגבי הוצאות הריבית (בשל העלאת הריבית על הפקודנות) אך הן לא יעלו באותו הקצב כמו ההכנסות והבנקים ימשיכו להרוויח יותר מאיתנו. 

אחת הסיבות העיקריות לכך שהבנקים ימשיכו להרוויח היא פשוט מאוד -  לפי ליאור שילה, מרבית פקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תעמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפקדונות תעלה בהתאם לריבית הפריים, הבנק עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.

הבעיה של הציבור 

מעבר לכך שהתחרות בפקדונות הבנקים היא די חלשה, ההשפעה של הציבור על התחרות הזו היא מאוד דלה גם כן. הציבור הישראלי לא סס למצוא את הריבית הכי אטרקטיבית בכל בנק ורובו בוודאי שלא יעבור לבנק אחר בגלל 1% יותר גבוהה של תשואה בשנה. מה שקורה הוא שברגע שהציבור לא "מצביע ברגליים" ועובר לבנק עם הריבית הכי אטרקטיבית בצורה מאסיבית, הבנקים מרשים לעצמם לקחת את הזמן עם גלגול העלאת הריבית לציבור, מהסיבה הפשוטה שהציבור מאותת לבנקים שזה פשוט לא מעניין אותו. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם סביר שנראה שינוי מגמה בקרוב? יכול להיות, התהליכים הללו לוקחים המון זמן ודורשים שהריבית במשק תהיה מספיק גבוהה כדי לעורר את תשומת הלב של מרבית הציבור עד כדי כך שלא רק תתעורר מהומה ציבורית בנוגע לגלגול העלאות הריבית אלא שהציבור יסיט כסף מבנק לבנק, ככל שהריבית בכל אחד מאלו יותר גבוהה. עד שנגיע למצב הזה ככל הנראה נראה את הבנקים בנחת, סופרים את הכסף ומדי פעם "זורקים לציבור עצם" ומעלים מעט את הריבית על הפקדונות, ככל הנראה בעיקר על אלו לטווח הארוך.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 13/09/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    הם דופקים אתכם עכשיו,בכדי לקבל ריבית גבוהה בעתיד מבנק ישראל.תצמידו למדד כרגע,לפחות תשמרו על ערך הכסף.
  • 6.
    מודי 13/09/2022 02:37
    הגב לתגובה זו
    אני עובר מפועלים למזרחי מציעים לי יותר ריבית ולדעתי כולם צריכים להיות איפא שנותנים יותר
  • דווקא היום פועלים יותר אטרקטיבי ממזרחי,בדוק היטב. (ל"ת)
    חחחחח 13/09/2022 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה זה כאבלי שהם מפסידים בקטנה . (ל"ת)
    ג'ו 12/09/2022 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רוברט 12/09/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    תמיד יותר גבוהים ממה שהם משלמים לציבור, לכן קוראים להם בנקים, מהמילה בנקו והבנקו הבית תמיד מנצח !
  • ירון 13/09/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    הצעבורה היתה באוניות,ומנהלי החשבונות ישבו על "ספסל" במזח הנמל,תלמד היסטוריה,זה מרתק.
  • 3.
    איתי 12/09/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    שדפק את הציבור כבר 12 שנים עם ריבית אפסית-חייב לפחות עכשיו לפצות ולדאוג לחוסכים ע"י חיוב הבנקים לתת ריבית סבירה על הפקדונות.
  • 2.
    לרון 12/09/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    אין קשר ל"ציבור" זה לא קוטג',הריבית תעלה בוודאות עוד ולכן מוסיפים קצת מאוד עכשיו בשביל "פסיכולוגיית ההמונים"
  • 1.
    יעקב 12/09/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    הם מרוויחים יותר בגלל עליית הריבית ברור שמבחינתם לא צריך להעלות את הריבית על הפקדונות ולהרוויח מעליית הריבית על המשכנתאות
  • ל 12/09/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    להימנע ממשכנתאות לפחות חדשות
  • תקשיבו טוב טוב 19/09/2022 11:19
    החכמים הם לא אלו מעכשיו אלא אלה שהקשיבו כבר לפני שנה לפודקאסטים של שרון סולימני או של קיוסאקי, הפנימו, מימשו בזמן, הצילו את הישבן שלהם, והתכוננו היטב לשופינג בירידות המשבר הבא עלינו לטובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פתיחה חיובית חזקה בבורסה: חברות הביטוח מוסיפות 3%, הבנקים 2%

העסקה מרימה את הבורסה: המדדים המרכזיים פותחים בזינוקים של עד 2.2% בהובלת ת"א 90; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלים בחדות; ת"א נדל"ן מזנק 4% 

מערכת ביזפורטל |

יש עסקה - כל החטופים ישוחררו. טראמפ צפוי להגיע לישראל.

בשורות טובות. אחרי יותר משנתיים היום צפויה הממשלה לחתום על עסקה. ההשפעה על הדולר כבר מורגשת - שער הדולר הרציף יורד ב-0.7% ל-3.24 שקלים. זה יום חג גדול ונראה שהסנטימנט החיובי ישלוט גם בבורסה. השאלה הגדולה לכמה זמן זה יחזיק. כדאי לעקוב אחרי המומנטום - האם העליות היום יחזיקו או יחלשו תוך כדי תנועה.  


אנחנו רוצים להזכיר את "הקנה בשמועות - מכור בידיעה", ולהזכיר שלמרות זאת, אלו חדשות כל כך חיוביות שקשה לראות (אם כי בבורסה הכל אפשרי) מירידות ביום שכזה. כדאי לקרוא את הטורים האלו - רמז עבה לסיום העליות בבורסה"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה דווקא תפיל את הבורסה?


ואחרי שאתם מצויידים בהסתייגות הנדרשת, אפשר לבחון גם את ה"בול קרייס": סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש. איראן היא סימן שאלה, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין מתקדמת בעצלתיים, יגיע.

המזרח התיכון החדש הוא מזרח של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. כנראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, כרצחנית. בסוף עסקים זה אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.  - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים


לוח הזמנים של העסקה - הימים הקרובים


היום (חמישי):
בשעה 15:00 צפויה להתכנס ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ולאחריה, בשעה 16:00, תיערך ישיבת ממשלה לאישור הסופי של ההסכם.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פתיחה חיובית חזקה בבורסה: חברות הביטוח מוסיפות 3%, הבנקים 2%

העסקה מרימה את הבורסה: המדדים המרכזיים פותחים בזינוקים של עד 2.2% בהובלת ת"א 90; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלים בחדות; ת"א נדל"ן מזנק 4% 

מערכת ביזפורטל |

יש עסקה - כל החטופים ישוחררו. טראמפ צפוי להגיע לישראל.

בשורות טובות. אחרי יותר משנתיים היום צפויה הממשלה לחתום על עסקה. ההשפעה על הדולר כבר מורגשת - שער הדולר הרציף יורד ב-0.7% ל-3.24 שקלים. זה יום חג גדול ונראה שהסנטימנט החיובי ישלוט גם בבורסה. השאלה הגדולה לכמה זמן זה יחזיק. כדאי לעקוב אחרי המומנטום - האם העליות היום יחזיקו או יחלשו תוך כדי תנועה.  


אנחנו רוצים להזכיר את "הקנה בשמועות - מכור בידיעה", ולהזכיר שלמרות זאת, אלו חדשות כל כך חיוביות שקשה לראות (אם כי בבורסה הכל אפשרי) מירידות ביום שכזה. כדאי לקרוא את הטורים האלו - רמז עבה לסיום העליות בבורסה"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה דווקא תפיל את הבורסה?


ואחרי שאתם מצויידים בהסתייגות הנדרשת, אפשר לבחון גם את ה"בול קרייס": סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש. איראן היא סימן שאלה, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין מתקדמת בעצלתיים, יגיע.

המזרח התיכון החדש הוא מזרח של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. כנראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, כרצחנית. בסוף עסקים זה אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.  - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים


לוח הזמנים של העסקה - הימים הקרובים


היום (חמישי):
בשעה 15:00 צפויה להתכנס ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ולאחריה, בשעה 16:00, תיערך ישיבת ממשלה לאישור הסופי של ההסכם.