הלמ"ס: שכר ממוצע של כ-11.2 אלף שקלים; ירידה של 2.6% לעומת אשתקד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דו"ח השכר הממוצע של עובדים ישראלים בחודש אוקטובר 2021. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,277 שקל, ירידה של כ-2.6% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-11,580 שקלים. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,449 שקלים, ירידה של 4.8% לעומת אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-10,976 שקלים לעובד. מספר משרות השכיר היה 3.759 מיליון, עליה של 21.1% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-3.105 מיליון (גידול של 700 אלף משרות). בחודש אוקטובר עמד השכר הממוצע לסך כל העובדים במשק על כ-10,969 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-7,091 שקלים. בענף ההיי-טק מדווח הלמס על שכר ממוצע של כ-25,812 שקלים, עלייה של 8.1% לעומת התקופה אשתקד אז הסתכם בכ-23,870 אלף בענף זה. מספר משרות שכיר הסתכם בכ-355 אלף, עליה של 10.1% לעומת חודש אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-322.3 אלף משרות. עוד מדווח הלמ"ס כי מספר משרות השכיר בתחום היי-טק היו 9.4% מכלל משרות השכיר במשק, וזאת בדומה לחודש ספטמבר 2021 אז הסתכם בכ-9.4% מכלל המשרות. בענף הייטק מובילי השכר הינם עובדי המחקר ומדעי הפיתוח ותכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, שם הסתכם השכר הממוצע בכ-29,447 ו-27,036 שקלים בהתאמה, ואילו בתחתית הרשימה נמצאים שירותי התקשורת וייצור תרופות כולל תרופות הומאופתיות שם הסתכם השכר הממוצע בכ-15,246 ו-18,994 שקלים בהתאמה. מובילי הרשימה בשאר הסקטורים הם העובדים בענף המידע והתקשורת, שם השכר הממוצע מסתכם בכ-24,677 שקלים, ואחריהם עובדי אספקת החשמל והמים, שירותי הביוב וטיהור וטיפול בפסולת שם עמד השכר הממוצע על כ-19,038 שקלים ועובדי השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים שם הסתכם בכ-17,835 שקלים. בתחתית הרשימה נמצאים שירותי האירוח והאוכל, שם הסתכם השכר בכ-5,401 שקלים, ואחריהם ענף ה-"שירותים האחרים" ושירותי הניהול והתמיכה שם הסכתמו בכ-6,041 ו-6,635 שקלים בהתאמה. מספר המשרות במשק עבור סך כל העובדים הסתכם בחודש אוקטובר בכ-3.997 מיליון משרות, ומספר משרות השכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-125.5 אלף בחודש זה. עוד מציין הלמ"ס כי מדובר במספרים נמוכים ממספר משרות השכיר בחודש פברואר 2020, טרם פרוץ המגפה, אז התסכמו מספר משרות העובד בשוק בכ-3.781 מיליון משרות.
- 1.שמילו 04/01/2022 14:26הגב לתגובה זונכון יותר את שכר השכירים. לדומא שכר הממוצע בהייטק עלה ב8.1% וזה אמור ליתן תמונה של עליה בשכר של אלה שעובדים בסקטורים אחרים בעוד השכר של הסקטורים האחרים ירד ב ב2.5% כלומר ללא עלית השכר בהייטק הירידה בשכר של הסקטורים האחרים ירדה באחוזים גדולים מאשר 2.5%.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.