הלמ"ס: שכר ממוצע של כ-11.2 אלף שקלים; ירידה של 2.6% לעומת אשתקד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דו"ח השכר הממוצע של עובדים ישראלים בחודש אוקטובר 2021. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,277 שקל, ירידה של כ-2.6% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-11,580 שקלים. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,449 שקלים, ירידה של 4.8% לעומת אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-10,976 שקלים לעובד. מספר משרות השכיר היה 3.759 מיליון, עליה של 21.1% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-3.105 מיליון (גידול של 700 אלף משרות). בחודש אוקטובר עמד השכר הממוצע לסך כל העובדים במשק על כ-10,969 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-7,091 שקלים. בענף ההיי-טק מדווח הלמס על שכר ממוצע של כ-25,812 שקלים, עלייה של 8.1% לעומת התקופה אשתקד אז הסתכם בכ-23,870 אלף בענף זה. מספר משרות שכיר הסתכם בכ-355 אלף, עליה של 10.1% לעומת חודש אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-322.3 אלף משרות. עוד מדווח הלמ"ס כי מספר משרות השכיר בתחום היי-טק היו 9.4% מכלל משרות השכיר במשק, וזאת בדומה לחודש ספטמבר 2021 אז הסתכם בכ-9.4% מכלל המשרות. בענף הייטק מובילי השכר הינם עובדי המחקר ומדעי הפיתוח ותכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, שם הסתכם השכר הממוצע בכ-29,447 ו-27,036 שקלים בהתאמה, ואילו בתחתית הרשימה נמצאים שירותי התקשורת וייצור תרופות כולל תרופות הומאופתיות שם הסתכם השכר הממוצע בכ-15,246 ו-18,994 שקלים בהתאמה. מובילי הרשימה בשאר הסקטורים הם העובדים בענף המידע והתקשורת, שם השכר הממוצע מסתכם בכ-24,677 שקלים, ואחריהם עובדי אספקת החשמל והמים, שירותי הביוב וטיהור וטיפול בפסולת שם עמד השכר הממוצע על כ-19,038 שקלים ועובדי השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים שם הסתכם בכ-17,835 שקלים. בתחתית הרשימה נמצאים שירותי האירוח והאוכל, שם הסתכם השכר בכ-5,401 שקלים, ואחריהם ענף ה-"שירותים האחרים" ושירותי הניהול והתמיכה שם הסכתמו בכ-6,041 ו-6,635 שקלים בהתאמה. מספר המשרות במשק עבור סך כל העובדים הסתכם בחודש אוקטובר בכ-3.997 מיליון משרות, ומספר משרות השכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-125.5 אלף בחודש זה. עוד מציין הלמ"ס כי מדובר במספרים נמוכים ממספר משרות השכיר בחודש פברואר 2020, טרם פרוץ המגפה, אז התסכמו מספר משרות העובד בשוק בכ-3.781 מיליון משרות.
- 1.שמילו 04/01/2022 14:26הגב לתגובה זונכון יותר את שכר השכירים. לדומא שכר הממוצע בהייטק עלה ב8.1% וזה אמור ליתן תמונה של עליה בשכר של אלה שעובדים בסקטורים אחרים בעוד השכר של הסקטורים האחרים ירד ב ב2.5% כלומר ללא עלית השכר בהייטק הירידה בשכר של הסקטורים האחרים ירדה באחוזים גדולים מאשר 2.5%.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
