אילוסטרציה משכורת שכרהלמ"ס: שכר ממוצע של כ-11.2 אלף שקלים; ירידה של 2.6% לעומת אשתקד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דו"ח השכר הממוצע של עובדים ישראלים בחודש אוקטובר 2021. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,277 שקל, ירידה של כ-2.6% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-11,580 שקלים. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,449 שקלים, ירידה של 4.8% לעומת אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-10,976 שקלים לעובד. מספר משרות השכיר היה 3.759 מיליון, עליה של 21.1% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-3.105 מיליון (גידול של 700 אלף משרות). בחודש אוקטובר עמד השכר הממוצע לסך כל העובדים במשק על כ-10,969 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-7,091 שקלים. בענף ההיי-טק מדווח הלמס על שכר ממוצע של כ-25,812 שקלים, עלייה של 8.1% לעומת התקופה אשתקד אז הסתכם בכ-23,870 אלף בענף זה. מספר משרות שכיר הסתכם בכ-355 אלף, עליה של 10.1% לעומת חודש אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-322.3 אלף משרות. עוד מדווח הלמ"ס כי מספר משרות השכיר בתחום היי-טק היו 9.4% מכלל משרות השכיר במשק, וזאת בדומה לחודש ספטמבר 2021 אז הסתכם בכ-9.4% מכלל המשרות. בענף הייטק מובילי השכר הינם עובדי המחקר ומדעי הפיתוח ותכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, שם הסתכם השכר הממוצע בכ-29,447 ו-27,036 שקלים בהתאמה, ואילו בתחתית הרשימה נמצאים שירותי התקשורת וייצור תרופות כולל תרופות הומאופתיות שם הסתכם השכר הממוצע בכ-15,246 ו-18,994 שקלים בהתאמה. מובילי הרשימה בשאר הסקטורים הם העובדים בענף המידע והתקשורת, שם השכר הממוצע מסתכם בכ-24,677 שקלים, ואחריהם עובדי אספקת החשמל והמים, שירותי הביוב וטיהור וטיפול בפסולת שם עמד השכר הממוצע על כ-19,038 שקלים ועובדי השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים שם הסתכם בכ-17,835 שקלים. בתחתית הרשימה נמצאים שירותי האירוח והאוכל, שם הסתכם השכר בכ-5,401 שקלים, ואחריהם ענף ה-"שירותים האחרים" ושירותי הניהול והתמיכה שם הסכתמו בכ-6,041 ו-6,635 שקלים בהתאמה. מספר המשרות במשק עבור סך כל העובדים הסתכם בחודש אוקטובר בכ-3.997 מיליון משרות, ומספר משרות השכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-125.5 אלף בחודש זה. עוד מציין הלמ"ס כי מדובר במספרים נמוכים ממספר משרות השכיר בחודש פברואר 2020, טרם פרוץ המגפה, אז התסכמו מספר משרות העובד בשוק בכ-3.781 מיליון משרות.
- 1.שמילו 04/01/2022 14:26הגב לתגובה זונכון יותר את שכר השכירים. לדומא שכר הממוצע בהייטק עלה ב8.1% וזה אמור ליתן תמונה של עליה בשכר של אלה שעובדים בסקטורים אחרים בעוד השכר של הסקטורים האחרים ירד ב ב2.5% כלומר ללא עלית השכר בהייטק הירידה בשכר של הסקטורים האחרים ירדה באחוזים גדולים מאשר 2.5%.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
