משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

הקורונה משתוללת, והפופוליזם חוגג

אחרי שהמפקחת על הבנקים קראה להם להגביל את הריבית, מיהרו חברי הכנסת להצטרף ויצאו בקריאה דומה; הציבור קורס והפוליטיקאים מפנים את האש לבנקים, מי עובד אצל מי?
איתן גרסטנפלד | (4)

אחרי קריאת המפקחת על הבנקים חדווה בר, לנהוג באחריות ולהגביל את הריביות, הזדרזו מספר חברי כנסת לקפוץ על העגלה. במכתב עליו חתמו מספר ח"כים מן הקואליציה והאופוזיציה, הם קוראים לבנקים לחזור בהם מהעלאת הריבית, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות. >חדוה בר עזרה לבנקים להרוויח מליארדים ועכשיו היא מבקשת מהם להקל על הציבור נראה כי גם בתקופה קשה זו, יש מי שבוחרים להאדיר את שמם בתקשורת על ידי הזרמת אוויר חם. חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מפזרים הצהרות ריקות מתוכן שאינן מגובות בחקיקה. יתרה מכך, גם אם יבחרו ללכת במסלול החוקתי כלל לא ברור שהסמכות נתונה בידם. תמיד קל להפנות את תסכול העם, מנבחרי הציבור אל עבר אויב משותף דוגמת הבנקים (מי אוהב את הבנק שלו?). הבנקים, הם עסק פרטי וככאלו עליהם לדאוג ליציבותם הפיננסית. הדבר מתבטא בין היתר גם בצורך להעלות ריבית במצב משבר. הבנקים, המתנהלים לפי אמות מידה עסקיות, ומעלים ריבית בעקבות העלייה ברמת הסיכון. אין סיבה שהבנק לא ידרוש ריבית גבוהה מלווה בסיכון, מאחר ולא מדובר בעמותה ללא מטרות רווח.  אם נבחן את ההצעות אותם הגישו חברי הכנסת, הרי שמדובר בהכנסת הבנקים להרפתקה עסקית מסוכנת. משבר, או חמור מכך, קריסה של בנק או גוף פיננסי אחר, עלולים להביא לאסון כלכלי בקנה מידה נרחב. לא צריך ללכת רחוק, מספיק להיזכר במשבר הפיננסי שפקד אותנו ב-2008, בעקבות קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.  מי עובד אצל מי? אכן, יפה יעשו הבנקים אם יקימו קרן לתמיכה בלקוחותיהם, כזאת שתהיה מגובה ביכולותיהם הפיננסיות. הבנקים נהנו בשנים האחרונות מרווחים כתוצאה ממינוף גבוה על חשבון פיקדונות משקי הבית. נכון יהיה, אם הבנקים יגלו רגישות כלפי מקור ההכנסה העיקרי שלהם, ציבור הלקוחות, אותם הם שוכחים פעמים רבות. כפי שהתברר בפרשות קריסת הטיקונים, וההטבות להם זכו מהגופים הגדולים. באותה נשימה, טוב יעשו חברי הכנסת אם יטלו קורה מבין עיניהם, ובמקום להתמקד בעצומות פוליטיות חסרות תכלית, יתרכזו בפעולות חשובות לטובת בוחריהם בתקופה סבוכה מעין זו. הלוואי, שבאותה קלות הם התאחדו לחתום על המכתב, אותם חברי כנסת ידעו לשים את המחלוקות בצד ויזכרו את התכלית לשמה הם נבחרו על ידי הציבור.   נתקו מגע עם הבנקים עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית בהודעה שפרסמו חברי הכנסת יזהר שי (כחול לבן), מיכל שיר (ליכוד), מיכאל ביטון (כחול לבן) ומשה ארבל (ש״ס) פנו לכל הח"כים בכנסת: נתקו מגע עם הבנקים ועם נציגיהם עד שיחזרו בהם מהעלאת הריבית.  במכתב שנשלח אמש לכל חברי הכנסת קראו הח"כים היוזמים לדיון דחוף בוועדת הכספים בנוכחות ראשי הבנקים, המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל. בנוסף הם דורשים מהבנקים להפחית מיידית את הריביות, להקפיא את דירוגי האשראי ולהקצות אחוזים מרווחיהם לקרן תמיכה בלקוחות. בין היתר נכתב במכתב: ״בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי היסטורי במימדיו, בשעה שהציבור הישראלי נאנק תחת עול המשמעויות של המשבר, הודיעו הבנקים על העלאת הריביות במסלולי ההלוואה השונים בשיעורים שנעים בין 0.5% ל 1%... בשעה שהמשק הישראלי כולו כורע תחת עומס המשבר הקשה, כשמספר המובטלים חצה את קו המליון איש ואישה, כשמאות אלפי עסקים קורסים והעצמאים נאנקים, הבנקים פונים לעשיית רווחים נוספים על חשבון הלקוחות שלהם, שהם למעשה כלל הציבור בישראל.״ נכון לשעה זו, חתמו על המכתב חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, אורי מקלב, אלון שוסטר, משה אבוטבול, מאי גולן, קארין אלהרר, ינון אזולאי, מיכאל מלכיאלי, יואב קיש, איציק שמולי, ע'דיר כמאל מריח, יועז הנדל, חילי טרופר, עוזי דיין, אתי עטייה, אנדריי קוז'ינוב, ד"ר שלמה קרעי, אורלי לוי-אבקסיס, אוסאמה סעדי, יוליה מלינובסקי, מיכאל ביטון, מיכל שיר, משה ארבל ויזהר שי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפק 06/04/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
    בכנסת
  • 3.
    הפוליטיקאים שידאגו לכלים. מה זה 8% הלוואה ממחזור?= כלום (ל"ת)
    ישראל 06/04/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא קונה 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    להפסיק לתת לפושעים לשעבד אנשים בריבית לא הוגנת. 5% ריבית מקסימלית וזהו
  • 1.
    כל החולי של המדינה מתגלה בימים קשים אלה, מול העם הנפלא (ל"ת)
    חן 06/04/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

ויטלי פלוטינסקי בהרצאה בכנס הגדול של הצפון קרדיט יחצויטלי פלוטינסקי בהרצאה בכנס הגדול של הצפון קרדיט יחצ

פיזור גלובלי, יתרון מקומי ואזהרה מפיקדונות - המסרים של בכירי שוק ההון

בכנס הפיננסי בצפון הדגישו אורי קרן ממור ומתן שטרית מהפניקס את החשיבות של תיק השקעות מפוזר, את יתרון ההיכרות עם השוק המקומי, ואת הסיכונים שבהסתמכות על פיקדונות וקרנות כספיות לטווח הארוך

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנליסטים

מאות רבות של תושבי חיפה והצפון נכחו שלשום באולם תיאטרון הצפון בכנס הפיננסי הגדול של הצפון, בהובלת חברת S.F.P, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי המנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של מעל 3.5 מיליארד שקל, ובהשתתפות בכירי עולם ההשקעות בישראל. האירוע, שנערך במטרה להעניק לציבור הרחב כלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה בכל תנאי שוק, כלל הרצאות של ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SPF, אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל, ומתן שטרית, הכלכלן הראשי בקבוצת הפניקס.

אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל אמר במהלך הכנס: "בתחילת 2024, הקונצנזוס היה להשקיע רק בארה"ב, תוך ציפייה למספר הורדות ריבית ולביצועים חזקים. בפועל, קרה בדיוק ההפך. השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם. אירופה, שהספידו אותה, הציגה תשואות פנומנליות, ואפילו השוק הישראלי הפגין חוסן מרשים למרות המצב. זהו שיעור חשוב המלמד שהקונצנזוס בשוק טועה לעיתים קרובות, ורק תיק מפוזר גלובלית יכול להגן מפני תפניות לא צפויות".

"מה שמעניק לחיסכון הפנסיוני יתרון מכריע, במיוחד בתקופות משבר, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים. מדובר בנכסים ממשיים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ופרויקטי נדל"ן, שאינם נסחרים בשוק ההון. הרכיב הזה, שיכול להגיע למעל 30% בתיק כללי של חברות הביטוח, מייצר תשואה יציבה ופועל כעוגן הגנתי כשהשווקים הציבוריים תנודתיים. זהו יתרון מובנה שלמשקיע פרטי בבנק פשוט אין גישה אליו".

הכנס עסק במגוון רחב של נושאים הבוערים לחוסך והמשקיע הישראלי, החל מבחירת מסלולי השקעה, דרך תכנון מס וניצול הטבות, ועד לדילמת הנדל"ן מול שוק ההון. המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים וטיפים כיצד לנווט את עתידם הפיננסי בחוכמה.

ויטלי פלוטינסקי, שפתח את הכנס, הדגיש את החשיבות של תכנון פיננסי הוליסטי. "המטרה המרכזית שלנו הייתה להנגיש את עולם התכנון הפיננסי," אמר פלוטינסקי.