דולר
צילום: iStock

הנגיף מציל את הנגיד - בנק ישראל נכשל בהעלאת הדולר, הנגיף גרם לעלייה מצטברת של מעל 3%

התנודות בשוק המט"ח בעולם לא מדלגות מעל השוק המקומי. במקביל להחרפת ההגבלות והצפי לבעיות בסקטור התעופה והתיירות בארץ, הדולר מתחזק ב-1.2% מול השקל ונסחר ברמה של 3.54 שקלים לדולר 
עמית נעם טל | (6)
נושאים בכתבה שער הדולר

הדרמה בשווקים לא מדלגת על שוקי המט"ח, כאשר בימים האחרונים נרשמות תנודות חדות בצמדים רבים. השקל הישראלי מצטרף למגמה ויורד ב-1.2% לרמה של 3.54 שקלים לדולר - שפל של חצי שנה. במילים אחרות - הדולר מתחזק והוא כבר עלה מעל 35 בימים האחרונים. הסיבה היא ברורה - בעת משבר הדולר נתפס כמטבע חזק, וכעוגן. הביקושים עולים, וכשזה מגיע גם עם מהלכים כלכליים, זה מייצר חוזק למטבע. 

>>>הדולר לאן?

מעבר לכך, נראה כי 2 גורמים עיקריים מעניקים רוח גבית לדולר בתקופה האחרונה. הגורם הראשון הוא נגיף הקורונה שמשתק בצורה משמעותית את הפעילות הכלכלית בעולם. ישראל לא שונה במקרה זה, כאשר המשבר בשוק התעופה והתיירות צפוי להחריף עוד בעקבות ההגבלות החדשות על החוזרים מחו"ל - ההאטה בשוק המקומי כבר כאן.

החששות מהאטה כלכלית בשווקים רבים גורמים לגופים לעבור להשקעות לנכסים הנחשבים הבטוחים ביותר – אגרות החוב של ארה"ב. נציין כי חלק מהקריסה בשוק האג"ח הקונצרני המקומי בימים האחרונים מיוחס ליציאה של זרים מהשוק.. 

במקביל, מתרחש כעת תהליך טכני בעולם שהמשמעות שלו היא ירידה של כמות הדולרים בשווקים, במקביל לעלייה בביקושים לדולרים. ההתרסקות של תשואות האג"חים של ארה"ב בימים האחרונים יוצרות כעת מצב שבו הרוב המוחלט של אגרות החוב נסחרות מתחת לטווח הריביות שקבע הפד'. בסיטואציה בה התשואות על אגרות החוב לתקופה של 6-3 נותנת כעת תשואה של -0.6% 0.4% בערך (עם סיכון). בסיטואציה הנוכחית עדיף לגופים הפיננסים הגדולים (עם גישה לחשבון הפד') להפקיד את הכסף אצל הפד' ולקבל ריבית של 1%-1.1% ללא סיכון. זו הסיבה שהשווקים מצפים שהפד'  יחתוך את הריביות בצורה משמעותית כבר בשבוע הבא, אחרת ה"מעגל קסמים" הזה צפוי להוציא עוד נזילות מהשווקים

גרף הדולר שקל בשנה האחרונה: הקפיץ משתחרר

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לוינסון 11/03/2020 18:38
    הגב לתגובה זו
    ערב טוב
  • 4.
    כותבי תרחישים 11/03/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    ב1983 במפולת מניות הבנקאיות-בנק ישראל הציל את הבנקאים מהרצת המניות חסרות הבושה הפעם - הבנק מוכן למפולת- לפי החשיבה של פישר אל תגידו לא ידענו
  • 3.
    דן 11/03/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    אנא הסבר למה לדעתך הנגיד רוצה שקל חזק ?
  • מדה 11/03/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    וזה מה שרוצה המושחת
  • 2.
    נראה לי 11/03/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
    יש לו הזדמנות כעת.
  • 1.
    nav 11/03/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    הדולר יעלה מעלה מעלה ולא יעזרו הנסיונות של הנגיד לעצור מגמה זו =דגבר שהוא עשה בכל השנה האחרונה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.