הייתם קונים רשת אופנה, עם מאזן חזק ונזיל, במכפיל רווח של 5?
קאטו, רשת אופנת נשים אמריקאית עם מאזן מפלדה, נסחרת בכ-340 מיליון דולר, יש לה מזומנים ונדל"ן בסכום העולה על 200 מיליון דולר, ותשואת דיבידנד של 9% - אני חושב שהיא מעניינת להשקעה
אמזון ויתר החברות הפועלות בשוק המקוון משפיעות בצורה קריטית על תעשיית הקמעונאות המסורתית. למעשה, בשנים האחרונות אנו עדים לפשיטות רגל של רשתות קמעונאיות שבעבר היו דומיננטיות בתחומן ובעלות מותגים אייקוניים כדוגמת ענקית חנויות הכלבו סירס, ענקית הצעצועים טויס אר אס, יצרנית מותג הג'ינסים דיזל ועוד.
כיום כל החברות בפועלות בתחום הקמעונאות המסורתית מתקבלות בחשדנות ע"י ציבור המשקיעים, התמחור אשר השוק נותן לחברות הללו משקף חשדנות זו.
לעיתים השוק "שופך את התינוק עם המים" וקבוצת נכסים נמכרת באגרסיביות ללא התחשבות בגורמים כגון מאזן, תזרים מזומנים, כוח רווח, מותג, חוזקות המודל העסקי ועוד. במקרים כאלה נוצרות הזדמנויות השקעה בעלות משוואת סיכוי\סיכון אסימטרית.
מי את קאטו?
אני סבור כי דוגמה לתופעה זו היא Cato Corp (אשר נקרא לה מעתה קאטו). קאטו היא קמעונית אופנה ותיקה הפועלת משנת 1946 באמצעות כ-1,300 סניפים בדרום מזרח ארה"ב. אסטרטגית קאטו מוכרת אופנת דיסקאונט לנשים (פריט ממוצע עולה 29.99 דולר) בחנויות הממוקמות בקניונים פתוחים (Strip malls). כשני שליש מהחנויות ממוקמות בעיירות קטנות בארה"ב בהן יש פחות מ-50,000 תושבים. טיפוסית חנות של קאטו ממוקמת ליד עוגן קמעונאי אזורי כגון וולמארט, מה שמבטיח תנועה של קונים פוטנציאלים לסניף.
קאטו עברה תהפוכות רבות בהיסטוריה שלה, החברה הייתה ציבורית בשנות ה-60, הפכה לפרטית שוב וציבורית פעם שנייה ב-1987, ב-1991 כמעט והגיעה לפשיטת רגל ולאחר מכן התגבשה אסטרטגית ותפעולית לצורת הפעילות הנוכחית, ברב השנים הללו דמות דומיננטית היא ג'ון קאטו, בעל השליטה בחברה שהוא גם בן ואחיין של צמד המייסדים.
קאטו - מכפיל רווח של 4-5
נכון למועד כתיבת שורות אלה קאטו נסחרת בשווי שוק של 337 מיליון דולר, מחיר מניה הוא 14.17 דולר. ב-12 החודשים האחרונים קאטו הרוויחה 1.16 דולר למניה, חשבונאית ותזרימית יצרה 1.62 דולר למניה. כלומר מכפיל הרווח ל-12 החודשים האחרונים הינו 12, כנראה לא זול במיוחד לקמעונאית אופנה.
אז למה חברת אופנה קטנה במכפיל 12 יכולה להיות מעניינת? כי המכפיל מסתיר נכסים פיננסיים עודפים אשר אינם קשורים לפעילות החברה, נכסים אלה מספקים מרווח בטחון יוצא דופן למשקיעים. בנוסף החברה משלמת דיבידנד גבוה מאוד, ברגע שתתקבע בציבור המשקיעים תפיסה, הגורסת כי לקאטו יש יכולת לשלם את הדיבידנד בעתיד הנראה לעין, אפשר להניח כי המשקיעים יסכימו לשלם מחיר גבוה יותר תמורת תשואת דיבידנד נמוכה יותר.
בחינת מאזנה של קאטו מראה כי לחברה אין חוב כלל, קאטו מחזיקה 211 מיליון דולר מזומן וכן נדל"ן להשקעה אשר שוויו בספרים הנו כ-10 מיליון דולר (ויש מקום להעריך כי שוויו הכלכלי גבוה מ-10 מיליון דולר).
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
נחבר את כל הקצוות עד כה ונראה כי עבור מניית קאטו, הנסחרת במחיר של 14.17 דולר. אנו מקבלים חברה שמייצרת מעל 1.6 דולר במזומן, וכן לחברה יש במאזן לפחות 9.3 דולר מזומן ונדל"ן להשקעה למניה כנכסים עודפים. אם ננטרל את המזומן והנדל"ן, קאטו נסחרת במכפיל תזרים מזומנים חופשי 3 ומכפיל רווח של 4.2.
הערה בנוגע לחוב: לא הכללתי בחישוב התחייבויות אשר נובעות מהסכמי שכירות של חנויות. החל מהשנה, לאור יישום תקנים חשבונאיים חדשים, התחייבויות אלה מופיעות במאזן. אציין רק כי רב ההסכמים של החברה הם לתקופה של עד כשנתיים וחצי מה שמספק מידה של גמישות בפריסה של חנויות וסגירת\העברת חנויות במיקומים לא מוצלחים. אני גם סבור שבסוג הערים בהם קאטו פועלת ובסוג הנכסים אותם היא שוכרת, יש לקאטו כוח מיקוח מול בעלי הנכסים.
מה הסיכונים?
חברות המחזיקות כמות נכבדת של מזומנים נוטות לעיתים לבצע רכישות גרועות או פשוט להחזיק את המזומן מבלי להחזירו לבעלי המניות, אבל זה לא המצב בקאטו. קאטו משלמת דיבידנד לבעלי המניות, הדיבידנד משולם רצוף החל משנת 1992. בשנים האחרונות הדיבידנד עומד על 1.32 דולר למניה, כלומר ביחס למחיר הנוכחי, תשואת דיבידנד של 9.3%. בנוסף קאטו רוכשת מניות במסגרת תוכנית רכישה עצמית, בחמש שנים האחרונות מספר המניות קטן מ-29 מיליון ל-23.8 מיליון.
השאלה המתבקשת היא למה קאטו נסחרת במכפיל כזה? האם המכפיל לא משקף עסק דועך אשר הולך לקטון לאורך זמן עד כדי סכנה שיאלץ להפסיק לשלם דיבידנדים?
אני סבור שהמודל העסקי של קאטו עמיד יחסית לאתגר התחרות מצד קמעונאות מקוונת. למעשה עד לשנת 2016 קאטו שמרה על צמיחה נמוכה במכירות לצד שולי רווח נקי של 5%-6%, אלה שולי רווח מכובדים לקמעונאית מסורתית. אלה היו שנים בהן התחרות מצד אמזון וקמעונאים מקוונים כבר הורגשה בצורה בולטת. היסטורית, שנת 2015 הייתה שנת שיא עם מכירות של מעל למיליארד דולר ורווח נקי בסך 2.39 דולר למניה.
בשנת 2016 הנהלת קאטו שינתה אסטרטגיה וניסתה להתמקד ברכישת קהל צעיר יותר של בני דור ה-Y, מהלך זה לא הצליח וגרם לתוצאות חלשות בשנים 2017 ו-2018, מחיר המניה שיקף זאת וירד בכ-70% מהשיא של שנת 2015. ההנהלה מאז קיבלה החלטה לחזור לאסטרטגיה הקודמת ולרכוש מחדש את קהל הליבה המסורתי של החברה. כדאי לציין כי קאטו רווחית כבר 28 שנים רצוף, גם בשנתיים בהן יישמו אסטרטגיה שגויה, המודל העסקי היה חסין מספיק כך שהשורה התחתונה תישאר חיובית.
עדות נוספת לעמידות המודל העסקי של קאטו היא בחינת התמודדות החברה עם המשבר הכלכלי של השנים 2008-2009, גם בשנים הללו קאטו הייתה רווחית, כאשר שולי הרווח היו כ-4%-5%.
מגמה חיובית בעסק
למרבה הנוחות, קאטו מפרסמת נתוני מכירה של חנויות זהות ברמה חודשית, בטבלה הבאה ניתן לראות את השפעה השלילית של שינוי האסטרטגיה בשנים 2016-2017 וכן מגמה חיובית, אשר ניכרת בשלושת החודשים האחרונים.
השוק כיום מתמחר את קאטו כעסק אשר עתידו נמצא בסכנה, מנגד אני סבור כי אין סימנים לכך שהעסק דועך. אם צריך לתת "תווית מחיר" לעסק כמו קאטו אפשר לגשת לנושא במספר גישות, לצורך הדיון אתמקד בדיבידנד. נכון למועד כתיבת שורות אלה השוק מתמחר את שוויה של החברה בתשואת דיבידנד גבוהה של 9.3%. תוצאות סבירות מצד ההנהלה, בדגש על המשך מגמת הגידול במכירות של חנויות זהות, יבנו את אמון השוק כי הדיבידנד בטוח והחברה ממשיכה לייצר תזרים מזומנים חופשי מספק על מנת לתמוך בדיבידנד.
אם בשלב מסוים מניית החברה תתומחר כך שתשקף תשואת דיבידנד מכובדת של 6.5% המשמעות היא מחיר של 20.3 דולר למניה, כלומר גבוה ב-43% מהמחיר הנוכחי. אם שחקני השוק "יסכימו" על תשואת דיבידנד של 5.5% המשמעות היא מחיר של 24 דולר למניה, כלומר גבוה ב-70% מהמחיר הנוכחי. בינתיים כבעלי מניות סבלניים, נהנה מתשואת דיבידנד נאה של 9.3%.
הכותב הינו הינו השותף המנהל בקרן הגידור אנפה קפיטל המחזיקה במניות CATO CORP
- 2.israela 17/07/2019 18:25הגב לתגובה זוהמניה רק בירידה בארבע השנים האחרונות וממשיכה לרדת . אין המלצות קניה של אנליסטים.. והדיווידנט היום עומד על 1.32 .. נו.. ראינו כבר דברים מוצלחים יותר..
- 1.הרווחיות שלהם מאוד נמוכה אם בכלל והמכירות לא עולות.... (ל"ת)משקיע נבון 16/07/2019 22:08הגב לתגובה זו
- dw 17/07/2019 09:12הגב לתגובה זואצלנו יש את פוקס, גולף וקסטרו, ויחסית אליהן CATO נראית לא רע

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
