מתחת לרדאר: חברת הריהוט הבריטית שמייצרת הזדמנות השקעה מעניינת
חברת SCS הבריטית נסחרת במכפיל רווח של כ-7 והמזומנים בקופה מהווים את רוב השווי. אני קונה!
חברה בריטית בתמחור הוגן אשר נמצאת עמוק מתחת לרדאר מציגה רווחיות מרשימה ויוצרת הזדמנות השקעה בעלת משוואת סיכוי/ סיכון אסימטרית.
בימים אלה המשקיעים נותנים הערכות שווי נמוכות לתזרימי המזומנים שמייצרים חברות הפועלות בעולם הקמעונאות. בנוסף, לאחר הצבעת הברקזיט והאי ודאות הפוליטית והכלכלית האופפת את האי הבריטי, המשקיעים מגלים רתיעה מהשקעה בחברות בריטיות, בדגש על חברות אשר מוכרות שירותים ומוצרים לצרכן הבריטי, תופעה זו מובילה לכך שגם החברות הבריטיות מקבלות כיום תמחור נמוך.
חברת אס.סי.אס (ScS group) משלבת בין שני נרטיבים לא אהודים אלה, שכן ScS היא קמעונאית ריהוט בריטית. נכון להיום, ScS נסחרת בשווי שוק של 85.6 מיליון פאונד, מחיר מניה בודדת הינו 2.17 פאונד.
מה מקבלים תמורת 2.17 פאונד למניה? מקבלים עסק בעל מחזור מכירות שנתי של כ-340 מיליון פאונד אשר מציג צמיחה מתונה בת אחוזים בודדים בשנים האחרונות. עסק אשר צפוי להרוויח השנה 0.275 פאונד רווח נקי, כלומר מכפיל רווח 7.8.
זה אולי זה לא נשמע מעניין במיוחד אבל כשמסתכלים יותר לעומק, לתוך הדוחות, מגלים כמה פרטים משמעותיים: ראשית, בגין אותם 2.17 פאונד, במאזנה של ScS יש 1.57 פאונד מזומן נטו, כלומר מעל ל-70% משווי השוק מגובה במזומן. שנית, מגלים עסק המייצר תזרים מזומנים יציב, עסק המציג תשואה על ההון של קרוב ל-30% ושיפור עקבי בתוצאות ובפעילות לאורך השנים.
המודל העסקי עצמו, קמעונאות דיסקאונט של ריהוט, הוא מודל עסקי אשר מציג עמידות לאתגר התחרות מצד קמעונאות מקוונת, בנוסף אני סבור כי זהו מודל עסקי אשר יציג תוצאות טובות גם בתרחישי מיתון והאטה כלכלית. לצורך המשך הדיון, ScS, בנטרול מזומן עודף, נסחרת במכפיל 6 על הרווח אשר אני מעריך כי תציג השנה.
רקע קצר, התנהגות צרכנים ומודל עסקי
ScS מוכרת ריהוט ומוצרי ריצוף מ-99 סניפים ברחבי בריטניה, שורשי החברה הם בעסק משפחתי אשר צמח בצפון מזרח אנגליה ברבע האחרון של המאה הקודמת. ScS הונפקה ב-1997, הפכה לפרטית במשבר הכלכלי של 2008 והונפקה לציבור בשנית בשנת 2015.
אסטרטגיית החברה ממוקדת בלקוחות מודעים למחיר והצעת הערך היא קמעונאות דיסקאונט, הפרסום של החברה פועל על יצירת תחושת בהילות וצורך בפעולה מיידית, מבצעים הכוללים הנחות משמעותיות אשר תוקפן פג בפרק זמן קצר וכדומה.
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
בבריטניה גיל רכישת הבית הראשון בממוצע הינו 35, לקוחות הליבה של החברה הינם בגילאי 50+, שני בני הזוג עובדים, משכורת אחת בגובה השכר הממוצע במשק, משכורת נוספת בגובה שכר המינימום, הם רוכשים ספה בממוצע כל 7 שנים. מחיר הפריט הממוצע הינו 1,600 פאונד, חשוב ללקוחות הליבה לקבל עסקה טובה ומחיר מוזל.
עבור לקוחות הליבה מדובר בקנייה גדולה יחסית עבור משק הבית (Big ticket item). ללקוחות חשובה חווית הקניה הכוללת הגעה לחנות, בחינת הסחורה בעצמם טרם החלטת הרכישה וכדומה, את מותגי החברה ניתן לרכוש אך ורק בחנויות ScS ולא בחנויות אחרות.
הגורם המרכזי המשפיע על קהל הליבה הוא הביטחון התעסוקתי בבריטניה. רק כדי לסבר את האוזן, בשבועות שלפני הצבעת הברקזיט ב-2016, המכירות בחנויות עלו בכ-20%. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא כי לקוחות הליבה סברו שהברקזיט ייטיב עם העובד הבריטי בכך שימנע מזרים לעבוד בבריטניה.
המודל העסקי של החברה מבוסס על הזמנת מוצר בחנות (או באתר החברה) ותשלום מקדמה בגין המוצר. החברה לאחר מכן תזמין מאחד הספקים שלה את המוצר שהלקוח רכש, הלקוח ישלם לחברה עם מועד האספקה והספק יקבל את כספו כחודש-חודשיים לאחר אספקת המוצר.
המשמעות של כל זה היא שהספקים בפועל מממנים את פעילותה של ScS. תשואת הדיבידנד נכון לכתיבת שורות אלה היא כ-7.5% וההנהלה מעריכה כי יש במאזן מזומן עודף בגובה 20 מיליון פאונד או כ-0.5 פאונד למניה. נראה כי כל עוד אין ודאות לגבי ברקזיט וכלכלת בריטניה ביום שאחרי, ההנהלה בוחרת לשמור את המזומן בידה כאמצעי ביטחון וכן על מנת לייצר אפשרות לנצל הזדמנויות רכישה, אשר אולי יצוצו בעתיד הקרוב.
מבחינת צמיחה, המגמה היא לנצל את מגמת החולשה בשוק השכירויות בבריטניה, מתוך כוונה לאתר נכסים מתאימים לפתיחת חנויות חדשות במספר ערים בהם ההנהלה סבורה כי ניתן יהיה להציג רווחיות משביעת רצון, חנות חדשה תופעל כנגד חנות במיקום חלש שתיסגר. אם יצליחו בכך המשמעות היא צמיחה של אחוזים בודדים במכירות וברווחיות מבלי להוסיף עלויות תפעול משמעותיות.
איום הקמעונאות המקוונת
בעוד שהקמעונאות המקוונת גורמת לשיבוש מודלים עסקיים מסורתיים בעולם הקמעונאות, נראה כי קמעונאות אשר מבוססת על Big Ticket Items, חסינה יותר. חולצה שנרכשה באמזון קל לשלוח בחזרה אם אינה מתאימה, להחזיר ספה מורכב ויקר יותר.
למעשה, בבריטניה פועלים בשנים האחרונות שחקני קמעונאות ריהוט המתבססים על קמעונאות מקוונת בלבד, נראה כי הללו נאלצו לפתוח גם חנויות פיזיות על מנת להתחרות, השנה ScS כמעט רכשה שחקן כזה אשר הגיע לפשיטת רגל.
נקודה נוספת אשר ניתן לטעון לטובת המודל העסקי היא כי קמעונאות דיסקאונט עמידה יותר לשיבוש שנוצר מקמעונאות מקוונת. בכל מקרה ל-ScS פעילות מכירות מקוונת צומחת. הקהל אשר רוכש באתר האינטרנט, צעיר ביחס ללקוחות הליבה, ועל כן ניתן לטעון כי גם בעתיד בו מרכיב הרכישה המקוונת יגדל משמעותית, ל-ScS יהיה קהל אשר מעוניין במוצרים של החברה ורגיל לרכוש אותם.
במבט קדימה: מה צפויה להיות השפעת תהליך הברקזיט?
אני סבור כי התמחור הצנוע של ScS נובע משילוב בין חששות מתוצאות תהליך הברקזיט וחשש כללי מקמעונאות מסורתית. בהינתן שהמגמה הנוכחית בפעילות החברה תימשך, בעוד שלוש שנים המזומן העודף שיהיה בידי החברה בשילוב הדיבידנדים שיחולקו לבעלי המניות, יהיו שווים לשני שליש משווי השוק הנוכחי. בהינתן שתהיה ודאות גבוהה יותר לגבי תהליך הברקזיט ועתיד הכלכלה הבריטית אני סבור כי נראה הגדלה של הדיבידנד ו/או תהליך רכישה עצמית של מניות החברה, אירוע אשר יציף ערך ויוביל לעלייה במחיר המניה.
אם תהליך הברקזיט יוביל את הכלכלה הבריטית למיתון ו/או הכלכלה העולמית תיכנס למיתון בשנים הקרובות, אני סבור כי יתחוללו שני תהליכים משמעותיים:
ראשית, כ-75% מעלויות התפעול של ScS הן עלויות משתנות, מה שמספק גמישות ויאפשר לשמור על רמת רווחיות גם בתרחישי מיתון. שנית, מיתון בבריטניה יוביל לחנויות ScS קהלים אשר בתקופות צמיחה רוכשים ריהוט בחנויות המתמקדות במחירים בטווח הביניים.
לסיכום, אני סבור כי החברה מציגה הזדמנות השקעה מעניינת עם פוטנציאל טוב ליצירת ערך, זהו כנראה רעיון השקעה אשר יצריך סבלנות, בינתיים משקיע אשר ניחן בסבלנות יקבל פיצוי נאה על ההמתנה בדמות תשואת דיבידנד גבוהה.
הכותב הינו השותף המנהל בקרן הגידור אנפה קפיטל המחזיקה במניות SCS GROUP
- 4.רונן 26/06/2019 17:23הגב לתגובה זו"עלויות משתנות" הסרטן הכי גדול של חנויות קמעונאות הן התחייבויות חוץ מאזניות לחוזי שכירות. התיאור של הכותב שפשוט יפתחו חנות חדשה ויסגרו אחרת נשמע כאילו עושים את זה בלי עלויות. מודל של חנות רהיטים מאוד מהותי אם החברה מבצעת את ההתקנה או לא והכותב לא נגע בזה בכלל! הכותב לא אומר מה הערך שהוא צופה לחברה? מה מחיר היעד? מה המכפיל המקובל שהוא חושב שלאורך המחזור היא תקבל? מדובר על חברה מחזורית זה שהחברה במכפיל 6 מייצרת 30% תשואה על ההון ונסחרת במכפיל הון פחות משלוש אומר שהיא זולה אבל מה יהפוך אותה ללא זולה? ממש חסרה המקצועיות של התאכלס.
- 3.שוקו 25/06/2019 16:23הגב לתגובה זומה דעתך עליה כיום בשער 600 ?מעניינת ?
- שוקו 2 26/06/2019 17:23הגב לתגובה זווגם בשגריר אם אני זוכר נכון.
- 2.תודה רבה מעניין (ל"ת)ירדן 25/06/2019 16:22הגב לתגובה זו
- 1.אחד שמבין.... 25/06/2019 15:59הגב לתגובה זואבל למזומן שבמאזני SCS אין שום ערך. גם למזומן בספרי אמאזון, טסלה, שטראוס, קימברלי קלארק, קליל תעשיות, והכסף שיש לך בחשבון הבנק הוא חסר כל ערך.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
