תחבושת נכות אובדן כושר עבודה ביטוח
צילום: Istock

מה היקף הכיסוי הפנסיוני שלכם במצב של נכות?

קרן הפנסיה שלכם כוללת ביטוח אובדן כושר עבודה אך האם הוא מספיק? מתי מתחילה הזכאות וכמה באמת תקבלו בסוף? הנה כמה נקודות שכדאי להכיר 

יואב בהט, הון |

קרן הפנסיה שלכם כוללת ביטוח אובדן כושר עבודה. מדובר בביטוח שמבטיח לחוסך שבמקרה שמסיבה רפואית כלשהי לא יוכל להמשיך לעבוד, הוא ימשיך לקבל קצבה. הכיסוי מבטיח קצבה חודשית במקרה של מחלה, תאונת דרכים, פגיעה במלחמה או פיגוע טרור, שמירת הריון, מחלת מקצוע או תאונת עבודה ובמקרים נוספים אחרים.

במקרה של אירוע ביטוחי כזה, לא רק שהקרן משלמת פיצוי חד פעמי, אלא ממשיכה גם לשלם עבור המבוטח גם את הפרמיה של החיסכון הפנסיוני, כפי שהופקד עד הפגיעה או המחלה. אובדן כושר עבודה מלא מוגדר כמצב שבו אדם מאבד 75% מכושר עבודתו. אובדן כושר עבודה חלקי הוא מעל 25%.

 

בביטוח אובדן כושר עבודה דרך קרנות הפנסיה הכיסוי מצומצם יחסית. המשמעות בו של אובדן של כושר עבודה היא אובדן היכולת לעבוד בכל עבודה. למשל, אדם שבעבודתו הקודמת נדרש לעבוד בעמידה, ובעקבות מחלה אינו יכול לעמוד יותר ואינו יכול להמשיך במה שעבד לפני התאונה, יכול למצוא עבודה אחרת בה הוא לא נדרש לעמוד. במקרה כזה, למרות שזה נשמע אבסורדי ולא צודק, חברת הביטוח לא תשלם למבוטח פיצוי.

 

איך תכסו את עצמכם בצורה הטובה ביותר?

לכן, אם רוצים ביטוח אובדן כושר עבודה שבאמת יעזור בעת הצורך, צריך לוודא שהוא מכסה אובדן כושר עבודה עיסוקי. צריך לבדוק איך מוגדר בפוליסה אובדן כושר העבודה: האם אובדן כושר עבודה אומר אובדן כושרו של המבוטח לעבוד בעיסוקו המוגדר כפי שהיה ערב קרות מקרה הביטוח (ביטוח עיסוקי), אובדן כושרו לעבוד בעבודה כלשהי המתאימה לניסיונו, הכשרתו והשכלתו (ביטוח מקצועי), או אובדן כושרו לעבוד בעבודה כלשהי. לפעמים ניתן למצוא גם פוליסות המעניקות כיסוי עיסוקי לתקופה מוגבלת בלבד.

 

איך תובעים את קרן הפנסיה?

ראשית, צריך להראות שבזמן האירוע הנפגע/ נפצע היה עמית בקרן הפנסיה. לא חייבים להגיש את התביעה מיד לאחר האירוע, אפשר לעשות זאת עד שלוש שנים לאחר קרות האירוע הביטוחי. צריך לבדוק שהאירוע או המחלה מכוסים בביטוח ולא הוחרגו ממנו בזמן החיתום הרפואי. לבסוף יש להגיש אישורים שאובדן כושר העבודה עולה על 90 יום.

קרן הפנסיה ממנה רופא אשר קובע האם מצבו של המבוטח מצדיק קביעת אובדן כושר עבודה ואת הפיצוי המגיע בגינו. הרופא בודק מתי קרה האירוע, האם הסתיימה תקופת האכשרה, את דרגת הנכות ואת תקופת הנכות. רופא הקרן קובע גם האם העובד יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.

במידה והחלטת רופא הקרן איננה מקובלת על המבוטח יש לו אפשרות, בתוך 90 יום, להגיש ערעור לוועדה הרפואית של הקרן המורכבת משני רופאים. המבוטח יכול לצרף לוועדה רופא מטעמו.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

תקופת אכשרה

אם התביעה לאובדן כושר עבודה הוגשה פחות מ-60 חודשים מאז הצטרף התובע כעמית, קרן הפנסיה תבדוק האם אובדן כושר העבודה נגרם ממחלה או תאונה שארעו לפני הצטרפות המבוטח לקרן. קרן הפנסיה תפנה למרכזים הרפואיים ולקופות החולים השונות על מנת לקבל ולבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המבוטח.

 

מתי מתחילים לשלם? ועד מתי?

הזכאות לקצבת נכות היא החל מהיום ה-91. צריך לבדוק האם בתקנון הפנסיה קיים סעיף הנקרא "פרנצ'יזה" המסדיר תשלום רטרואקטיבי של הקצבה גם על 90 ימי ההמתנה.

 

הקצבה משולמת למבוטחים שתביעתם אושרה עד לסיום הנכות או עד גיל הפרישה, המוקדם מביניהם. זאת אומרת, שאם המבוטח יוצא לפנסיה והנכות נותרת בעינה, יופסק התשלום של קצבת הנכות על ידי קרן הפנסיה והמבוטח יקבל במקומה את קיצבת הפרישה מהקרן לפי הסכומים שצבר.

 

והכי חשוב - כמה המבוטח מקבל?

אולי נראה טריוויאלי אבל זה לא ממש כך. ראשית, חשוב להבהיר שהקצבה החודשית נקבעת בהתאם לתקנון הקרן. ברוב הגדול של המקרים הכיסוי הביטוחי לאבדן כושר עבודה מלא הוא 75% מהשכר המבוטח בקרן. כלומר, אם המבוטח נפגע ונכותו נקבעה על 100% אזי הקצבה תיקבע על סך של 75% מהשכר - נניח שהשכר 20 אלף שקל, העובד יזכה לקצבה של 15 אלף שקל.

 

במקרה של אחוז כיסוי חלקי העובד מקבל לפי חלקו בכיסוי.

 

ומה קורה כאשר יש נכות חלקית? היא תחושב מהחלק היחסי של הנכות המלאה. הנכות המלאה בדוגמה לעיל היא - שכר של 20 אלף וקצבה מלאה (75%) של 15 אלף שקל. ומכאן שזה הבסיס לקצבאות הנכות החלקית - אם הנכות היא 30%, אזי הקצבה תהיה 30% מ-15 אלף שקל - 4.5 אלף שקל (ולא 30% מ-20 אלף שקל - 6 אלף שקל).

תכנים מאתר הון:

דירוג קרנות השתלמות – ככה תבחרו טוב יותר את הקרנות שלכם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.

משקיע חוששמשקיע חושש

קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר

מה דמי הניהול במכשירים האלו,  מה דירוג המכשירים האלו מבחינת מיסוי, תשואה ומכלול הפרמטרים, ומי גובה דמי ניהול גבוהים ומספק תשואה נמוכה מהאחרים?

אדיר בן עמי |

כשמדובר בחיסכון לטווח בינוני וארוך בישראל, רוב החוסכים מתלבטים בין שלושה מכשירים עיקריים: קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ופוליסת חיסכון. למעשה, קרן השתלמות לוקחת בגדול - היא עדיפה על פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה כי היא מספקת הטבות מס שהופכות את התשואה האפקטיבית לגבוה יותר מהתשואה ברוטו. גם כאשר הכסף הופך לנזיל בקרן, זו השקעה עדיפה כי היא פטורה ממס במימוש. ועדיין היתרונות של קופות הגמל להשקעה גם בולטים, והיא מהווה מוצר אטרקטיבי בשוק, יותר מקופות גמל רגילות ויותר לרוב מפוליסות חיסכון, אבל יש יתרונות וחסרונות לכל מוצר כשגם לפוליסות שהן מוצר יקר (דמי ניהול גבוהים) יש יתרון אחד בסיסי על פני האחרים - אפשר להשקיע דרכן סכום הרבה יותר גדול מאשר בקופות גמל להשקעה (מוגבלות לתקרה שעלתה ל-83.6 אלף שקל בשנה הבאה) ובטח שלעומת קרנות ההשתלמות.

נביא כאן את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמוצרים, אך בגדול הדירוג ברור כשיש מצבים שמשקיעים יחליטו לגוון על פני כל המוצרים.   

המשחק האמיתי: מיסוי ונזילות  איך זה משפיע על הכסף בכיס

קרן השתלמות זוכה לאהדה רבה בזכות יתרון מיסויי ייחודי: לאחר שש שנים (ובמקרים מסוימים שלוש שנים), ניתן למשוך את הכסף ללא מס רווחי הון – זאת כמובן בתנאי שההפקדות לא חורגות מהתקרות המוכרות. עצמאים יכולים להפקיד עד כ-11,420 ₪ בשנה, בעוד שכירים – עד כ-18,420 ₪ כולל תרומת המעסיק. זהו יתרון משמעותי במיוחד כשמסתכלים על צבירה לאורך זמן, אך הוא מותנה במעמד התעסוקתי ובגובה ההפקדות המוכרות. קראו עוד על היתרונות של קרן השתלמות כאן.

קופת גמל להשקעה, לעומת זאת, כוללת מיסוי של 25% על הרווח הריאלי במשיכה חד-פעמית. עם זאת, אם תבחרו למשוך בצורה של קצבה חודשית בגיל הפרישה, הקצבה עשויה להיות פטורה ממס - יתרון משמעותי למי שמתכנן פרישה ארוכת טווח אך פחות רלוונטי למי שרוצה משיכה חד-פעמית. למידע נוסף על קופות גמל להשקעה, לחצו כאן.

פוליסת חיסכון דומה בתחום המיסוי לקופת גמל, עם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי. חברות הביטוח מציעות מגוון מסלולים פנימיים עם דמי ניהול משתנים, מה שלעיתים מקשה על השוואה ישירה. עוד על פוליסות חיסכון תוכלו לקרוא כאן.