איל סגל: "כל עוד שער הדולר ישאר גבוה, וול סטריט תתקשה להראות שיפור"
יוון עלולה לצאת מגוש האירו, רוסיה עדיין במשבר עמוק ובסין הממשלה מגבירה את פעולותיה בכדי לשמור על קצב צמיחה גבוה. הרבה סערות עולמיות ובכל זאת המדדים המובילים רשמו ראלי מטורף מתחילת השנה (הדאקס למשל זינק ב-20%). איל סגל, מנכ"ל תכלית מסכם את החודשים הראשונים וסוערים של השנה ומספק עצות למשקיעים.
האם אחרי הראלי הגדול אתם עדיין מאמינים באסיה להמשך השנה? "אנחנו מאמינים שהסיבות שהובילו לעליות ימשיכו להשפיע על השווקים גם בהמשך השנה ושהן אפילו יגברו. בסין אנחנו מזהים מעבר למדיניות מרחיבה שכללה כבר שתי הורדות ריבית והתחייבות ממשלתית לתמיכה במשק, בעיקר על רקע האינפלציה הנמוכה, דבר שיכול להתגלגל להרחבה כמותית מלאה. בנוסף, המשק העסקי בסין מציג שיעורי צמיחה גבוהים והעולם המערבי החל להיחשף לחברות סיניות כמו עליבאבא, באידו וחוואי שמציגות שיעורי גדילה מרשימים, ומקטינות את החששות במערב לגבי אמינות הנתונים, כשגם העובדה שמדובר בחברות גלובאליות מקטינה את התלות בצמיחה הסינית המתמתנת. חשוב לזכור שהירידה החדה במחיר הנפט טובה לכלכלות יפן וסין, שהן יבואניות מרכזיות של הנפט ולכן ביצועי החברות עוד אמורים להשתפר".
אמנם צמצמתם את כדאיות ההחזקה במניות אמריקניות ל"משקל שוק", אבל הביצועים רחוקים מאלו באירופה או אסיה. מה צפוי בהמשך השנה? "הבעיה הגדולה של המניות בארה"ב היא התחזקות הדולר. העלייה החדה בשער הדולר מול סל המטבעות, שעקף את רמתו טרם המשבר, הוביל ללחץ על החברות והפעילות העסקית שלהן צפויה להיפגע. מנגד הירידה החדה במחירי הנפט טובה לחברות ולכלכלה, ולכן תשואות המדדים יהיו חיוביות אך בצורה סולידית יותר. כל עוד שער הדולר יישאר גבוה, ביצועי המניות יתקשו להשתפר משמעותית".
אז איך כדאי כעת להשקיע בארה"ב? "ההשקעה העדיפה כעת היא בצורה סקטוריאלית. הסקטורים שמובילים את העליות מתחילת השנה הם הבריאות והצריכה המחזורית. סקטור הבריאות ממשיך את המומנטום החיובי שלו מהשנים האחרונות וממשיך להציג תשואות נאות, כשהסיבה העיקרית היא כמובן המיזוגים והרכישות בין החברות בענף, דבר שמשמר את המומנטום החיובי. לגבי סקטור הצריכה הוא נהנה מהירידה במחירי הדלק לאור העלייה בהכנסה הפנויה של הצרכנים, כשגם הירידה באבטלה והעלייה בשכר תומכות בענף. סקטור הצריכה לא בהכרח מפסיד מהתחזקות הדולר, כיוון שרוב המוצרים שנמכרים לצרכנים האמריקאים מיובאים, ולכן עולים פחות לחברות. כלומר הסקטור צפוי להגדיל מכירות בעקבות מצב הצרכן האמריקני, ולהגדיל רווחיות בעקבות הדולר החזק".
- יולי באילת: ירידה של 23% במחירי מלונות 5 כוכבים ביחס לאשתקד
- הרובוטים נכשלו בניהול מלון והוחלפו בעובדים אנושיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירופה היא ללא ספק הכוכבת מתחילת השנה, המגמה הזו צפויה להמשיך? "אין ספק שההרחבה הכמותית באירופה עונה על הציפיות והובילה לעליות חזקות מפתיחת השנה. חשוב לזכור שההרחבה רק החלה לפני חודש ורוב העליות היו מבוססות על הציפיות שהיא תתחיל. מכיוון שההרחבה צפויה להימשך לפחות שנה וחצי, והיקף ההרחבה משמעותי מאוד, אנחנו מאמינים שהמגמה החיובית ביבשת תמשיך, גם אם קצב העליות יהיה מתון יותר".
והיכן כדאי להתמקד בהשקעה באירופה? "מלבד חשיפה דרך המדדים הרחבים כמו היורוסטוקס 600 או יורוסטוקס 50, גם מניות השורה השנייה צפויות להיות מעניינות, כיוון שהן צפויות להמשיך וליהנות באופן עודף מההרחבה הכמותית שמעלה את רצון המשקיעים להסתכן. בהקשר הזה אנחנו מעדיפים את מדד מניות השורה השנייה בגרמניה שהיא הכלכלה החזקה ביותר ביבשת ואני מדבר כמובן על מדד MDAX".
אז איך צריך לבנות תיק מניות בחו"ל להמשך השנה? "ראשית אנחנו מעדיפים השקעה של 75% מהתיק בחו"ל ו25% בארץ, כשבארץ אנחנו ממשיכים להעדיף את מדד ת"א 25 שהחברות בו צפויות להרוויח יותר מהפיחות בשקל. בחו"ל אנחנו ממשיכים להאמין שמדינות אסיה ובדגש סין ויפן ישיגו תשואה עודפת ולכן אנחנו מעדיפים לתת להם משקל עודף בתיק. אנחנו גם מאמינים באירופה ובהשפעת ההרחבה הכמותית על שווקי המניות ולכן גם אירופה מקבלת משקל עודף. ארה"ב תמשיך להשיג תשואה פושרת ואנחנו נותנים לה 'משקל שוק', כשההתמקדות תהייה בעיקר בסקטורי הבריאות והצריכה. לשווקים המתעוררים אנחנו נותנים משקל 'מופחת' גם בגלל שאנחנו צופים שמחירי הסחורות ימשיכו לרדת, אבל גם בגלל העלאות הריבית הצפויות בארה"ב ובריטניה שצפויות לפגוע במטבעות של השווקים המתעוררים ובגלל חוסר היציבות הפוליטית במספר רב של מדינות".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
מדד המעו"ף זינק בישראל ביותר מ-13% מתחילת השנה במקביל למגמה החיובית בעולם. אירופה מובילה את גל העליות העולמי עם עליות ממוצעות של 20% עד 30%. גם סין מתמקמת בצמרת התשואות כשהמדדים בשנחאי עלו כ-30% והמדדים הסינים שנסחרים בהונג קונג עלו בכ-20%. ביפן נרשמה תשואה מרשימה של כ-15% מתחילת השנה.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?