חמש שנים (בדצמבר הקרוב) לאחר שה'פד' הפחית והעמיד את הריבית על 0%, ואחרי 3 סבבים של תוכניות הקלה (QE) שמשמעותן הזרמה מאסיבית של נזילות לשוק מדדי המניות בוול סטריט בשיא כל הזמנים (הנאסד"ק עלה 30% השנה!), אבל הכלכלה האמריקנית בקושי צומחת. כבר חודשים ארוכים שבשוק מדברים על ניפוח בועה (או יותר נכון - האמא של כל הבועות) בזמן שהפד' עצמו מנסה בכל דרך אפשרית לבסס תוכנית יציאה מרכישות האג"ח. האם יציאת הפד מתוכנית הרכישות תסתיים בקריסת השווקים? האם הכלכלה האמריקנית תצליח לשרוד ללא מנת החמצן הקבועה (85 מיליארד דולר בחודש). Bizportal שוחח בעניין עם מספר כלכלנים בכירים. אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות לדבריו של אורי גרינפלד מפסגות, "נכון להיום ה'פד' למעשה חידד את עמדתו ואמר שתהליך היציאה מהמדיניות המרחיבה תלוי בשיפור משמעותי של הסביבה הכלכלית. ז"א שאם ה'פד' מתחיל בתהליך צמצום תוכנית הרכישות ובהמשך גם מעלה את הריבית, זה אומר שהצמיחה חזרה לשיעורים חדים של שיפור. במצב כזה, מדובר בסביבה טובה לשוק המניות כיוון שרווחיות החברות תגדל." גרינפלד מתייחס להשלכות הצפויות של נסיגת ה'פד' מתוכנית הרכישות: "מחקר שלנו הראה שבסביבות של תשואות עולות, כל עוד הן נשארות מתחת לרמה של 4% ואנחנו מעריכים שהסבירות לכך גבוהה, הדבר לא יפגע בשוק המניות. ושוב, זה נובע משיפור בסביבה הכלכלית וכשרמת הריביות עדיין נמוכה. אנחנו מעריכים, אגב, שהריביות לא צפויות לעלות לפני שנת 2016." "כשהתשואות מתחת לרמה של 4%, זה לא מקשה על הפירמות יתר על המידה מבחינת צרכי המימון. אם התשואות יעלו מעל ל-4% זה כבר יתחיל להקשות על הפירמות ובמקרה כזה, המשך עליית התשואות תגרור בפגיעה בשוק המניות. ההנחה שלנו היא שה'פד' לא יעלה את הריבית בשנתיים הקרובות, אבל בטווחים הקצרים יכולה להיות תנודתיות מסוימת בשוקי המניות. למשל, אם ה'פד' יגיד כבר בחודש הבא מתי הוא מתכוון להתחיל בצמצום התוכנית, זה יכול לפגוע בעליות בטווח הקצר, אבל לאורך זמן החלטה כזו תהיה מלווה בנתונים מאוד טובים שיתמכו בה ובשוקי המניות." רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI לדבריו של גוזלן, "אין ספק שמחירי הנכסים הפיננסיים מושפעים באופן דרמטי ממדיניות הפדרל ריזרב. הנזקים של סביבת הריבית האפסית הם חיפוש מתמיד אחרי אלטרנטיבות השקעה. לכאורה, במצב עולם תקין, ריבית אפסית היתה מובילה לעלייה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק, אבל אנחנו לא נמצאים בעולם תקין אלא בתהליך של הפחתת המינוף העולמי בו הצמיחה לא עולה בשיעור שציפו לו. במרבית המקומות, רוב האשראי לא מגיע לכלכלה הריאלית אלא נשאר בכלכלה הפיננסית, עם זליגות במדינות שלא גלשו למשבר לשוקי הנדל"ן". "אני חושב שה'פד' מבין שכרגע התועלת של התוכנית שלו היא נמוכה ובאמת עלולה ליצור בועות נכסים. הבעיה היא שהוא נמצא במילכוד. מצד אחד, הוא רוצה להפסיק את תוכניות הרכישות על מנת למנוע התנפחות מחירים שמנותקת מהמצב הכלכלי, ומצד שני, הוא מפחד מאיבוד שליטה בשווקים הפיננסים, בין אם בדרך של עלייה חדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובין אם בדרך של ירידה מהירה וחדה במחירי המניות, שבעצם תוביל לאפקט עושר שלילי ולפגיעה בצריכה הפרטית. מה שמנסים כרגע זה להפסיק את הרכישות עם מינימום נזקים". "אין בעיה כיום לתאר תרחישים שליליים. ככל שהמחירים עולים ואין לכך תמיכה כלכלית - החשש מתיקון חד במחירים גובר, אבל אני חושב שירידה בשיעור של 40%-60% בשוקי המניות זה בהחלט תרחיש קיצון שאני לא בטוח שיתנו לו לקרות. נסיון העבר הראה שה'פד' יודע לתקן את עצמו מהר מאוד ואם נראה ירידת מחירים חדה במניות או עליית תשואות חדה באג"ח - נראה את ה'פד' עושה סיבוב פרסה על מנת למתן את התגובה. זה לא תהליך שאין ממנו דרך חזרה". "בעצם מה שהפד מנסה כרגע לעשות זה הפרדה ברורה יותר בין ריבית אפסית לאורך זמן ובין תוכנית הרכישות. כרגע ה'פד' לא מצליח ל'מכור' למשקיעים את מדיניות ההפרדה הזו וזה מה שילווה אותנו בחודשים הקררובים. ברגע שהוא יצליח להעביר את המסר לשווקים זה יאפשר לו לסגת מתוכנית הרכישות מבלי שהתשואות על האג"ח הממשלתיות יעלו יותר מדי. התממשות של תרחיש כזה תהיה פחות חיובית לנכסי הסיכון כגון מניות ואג"ח קונצרניות ואני מניח שהתגובה שלהם לנסיגה מה-QE תהיה ירידות חדות יותר". רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי לדברי מנחם, "השוק בדילמה כי החששות שהיו עד לפני שנתיים מכניסה לתרחיש יפן (מיתון ארוך) או שגוש האירו יקרוס לא התגשמו. הבנקים המרכזיים הצליחו בקרב הבלימה וזה נעשה על ידי ריבית נמוכה מאוד ורכישה חוזרת של אג"ח, לא מחיר כבד. בנוסף, הבנקים יוצבו, הגירעונות הממשלתיים קטנו, שוק הדיור מתאושש וגם בשוק העבודה יש שיפור קל." "הבנקים המרכזיים הוכיחו שהם יצירתיים ועושים את מה שצריך, כך שלא תהיה מפולת או קריסה. השאלה היא איך אפשר לדעת שאנחנו עוברים לשלב הבא - שלב ההתאוששות, שלב של צמיחה בת קיימא והאם אפשר לעבור בצורה מסודרת. העיניים נשואות לארה"ב , היא הייתה הטריגר למשבר, ועכשיו היא נושאת הדגל לצמיחה גלובאלית. אירופה בפאזה אחת אחרי ארה"ב שמוליכה את הצמיחה. הפד צריך להכריע האם להפסיק עם המדיניות האולטרה מרחיבה ריבית אפסית ורכישות חוזרות של אג"ח שמשמעותה הזרמת נזילות לשווקים. האם נתוני הצמיחה מספיק יציבים כדי לקהל את ההחלטה הזאת". "שיאים מטבעם להישבר אז לא צריך להתרגש מהרמות הגבוהות של המדדים בארה"ב. השווקים מחזורים, אין שוק שעולה כל הזמן ואין שוק שיורד כל הזמן. השאלה היא מה הכיוון והאם העליות מוצדקות? חלק ניכר מהעליות עד עכשיו נבע מהעובדה שלא היו מספיק אלטרנטיבות סולידיות בשוק הסולידי, המניות היו ברמה נמוכה והיה קל להצטייד. השיקול הזה כבר לא קיים בגלל הרמות הגבוהות - אז לא הופתע אם יהיה תיקון". "לגבי ההחלטה הראשונה של הפד - מתי להפסיק לרכוש אג"ח, סביר להניח שהפד יפסיק לאט לאט במחצית הראשונה של 2014 ויראה איך השווקים יגיבו. יש מספר מדדים שתומכים בכך שיהיה אפשר לצמצם את הנזילות מבלי לזעזע את השווקים ולגרום לירידות שערים. שוקי המניות ערוכים לספוג שינוי מדיניות כזאת ולכן אחרי השלב הראשוני שאולי יהיה בו תיקון למטה - יחזרו לבחון את מצב החברות ונראה עליות אך כנראה לא כמו בשנתיים האחרונות." "לגבי ההחלטה השניה של הפד מתי להעלות את הריבית, הפד ינסה לעשות פסק זמן בין הפסקת הרכישות לבין הודעה על התחלת העלאת הריבית. המטרה של הפד למזער זעזועים בשווקים וזה יהיה המבחן של המגזר העסקי. ניסיון העבר מלמד שהציפייה להעלאת ריבית מביאה לעלייה בתשואות האג"ח הקצרות, כלומר השוק יעלה לפני שהריבית תעלה. יש לפד כר נוח להתחיל - יש לשוק האמריקני סיכוי להצליח בלי משבר או זעזוע. המשק האמריקני מספיק חזק כדי לספוג את השינוי." עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים קליין מעריך כי "הכלכלה בעולם נמצאת היום בהאטה והפד מזרים נזילות. הפד יפסיק כשנראה צמיחה כלכלית טובה יותר כך שזה לא ישפיע כי המשק כבר יצמח מהר יותר. לא חושב שנראה ירידה בשוקי המניות כי הכלכלה מתאוששת והפד יקטין את ההזרמה בלי שנראה נפילה. המניות לא ייפלו כי יהיו ביקושים והפחתת הרכישות תבוא רק כשנראה נתונים טובים במשק ואלו יקטינו את הצורך ברכישות האג"ח. הכלכלה הריאלית תחליף את הצורך ברכישות. זה לא יקרה לפני הרבעון הראשון של 2014 וזה יהיה איטי. אם יהיה נתון רע הפד יעצור הוא לא יפתיע את השווקים". מדד ה-S&P 500 הגיע לרמה של 1,766 נק', אך קליין לא מתרגש מרמת השיא. "נוכח הריביות הנמוכה, הנזילות הגבוהה והרווחיות הגבוהה של החברות הגדולות בארה"ב, הרמות של המדדים המובילים בסדר לא גבוהות מדי", מסביר קליין. עזרו בהכנת הכתבה - יעל גרונטמן, מירון ארונוביץ ואבי שאולי