מנתחים את הדאו: מה גרם למימוש ומאיזה מניות רצוי להתרחק כעת?

עונת דוחות חלשה מהתחזיות מספקת רקע מתאים למהלך מימושי הרווחים במדד הדאו ג'ונס, שבינתיים מסתכם בירידה של 5% מרמות השיא לרמה של 14,900 נק'. עם זאת, דווקא מגמת עליית התשואות המחודשת, היא זו שדחפה מטה את מדדי המניות מרמות השיא והעלתה את התנודתיות.

מדד הדאו מצטרף למימושים בהובלת מניות הטלקום, המזון והאנרגיה - מגמת עליית התשואות שהחלה במאי 2013, פגעה תחילה בביצועיהם של ענפים, המשמשים מסורתית כתחליף לאג"ח, כמו תשתיות וריטים. זאת, היות ותשואת הדיבידנד הגבוהה שלהם (5% בממוצע) משמשת כאלטרנטיבה לתשואות האג"ח. אמנם, עד לפני חודש מגמה זו פסחה במידה רבה מעל מדד הדאו כיוון שאינו חשוף ישירות לענפים אלו, אך היותו עשיר במניות ערך בוגרות ונושאות דיבידנד, גם תימחורן של אלה נפגע לאחרונה, בהובלת מימושי הרווחים בענקיות הטלקום, המזון והאנרגיה במדד. אלטרנטיבת האג"ח, האמנם? במהלך השנה האחרונה, תשואות האג"ח ל-10 ו-30 שנים של ממשלת ארה"ב עלו משמעותית, וכעת נושקות ל-3% ו-4% בהתאמה. בהיבט קצר טווח, ייתכן ועבור רבים רמות אלו מייצגות הזדמנות להשקעה בנכסים חסרי סיכון עם תשואה ריאלית חיובית. עם זאת, מי שמתעלם מעוצמת המגמה השלילית הנוכחית של מחירי האג"ח עשוי לגלות בהמשך כי הזדמנות האג"ח אינה אלא מלכודת דבש.

פחות קונים, יותר מוכרים צריך לזכור, כי גם לאחר עליית התשואות רמות אלו נחשבות נמוכות באופן היסטורי. מלבד זאת, דינמיקת הקונים והמוכרים בשוקי האג"ח נהפכה בעייתית וקשה לחיזוי. זאת מכיוון שהשחקן הראשי, שהוא גם הבמאי (ברננקי), צפוי להפסיק את התערבותו הארוכה והמאסיבית בשוקי האג"ח, במהלך שעשוי לייצר לחץ נוסף על מחירי האג"ח. ענף הטכנולוגיה במדד הדאו זקוק לרענון בתקופות בהן הריבית והתשואות בעלייה, חברות עם מעט חוב והרבה מזומן, עשויות להיות שוות יותר בעיניי המשקיעים. להגדרה זו עונה, בין היתר, ענף הטכנולוגיה. למרות זאת, ענקיות הטכנולוגיה במדד הדאו עדיין בוגרות ונלחמות היום על מקומן ומעמדן בענף. כמו כן, למרביתן מחיר למניה בדולרים נמוך יחסית (מלבד IBM) המקנה להם השפעה נמוכה על ביצועי הדאו.

אפל יכולה לעזור בשנה שעברה הועלתה הספקולציה כי אפל תצטרף למדד הדאו, אך המהלך לא יצא לפועל. גם אם אפל הייתה מבצעת בזמנו ספליט של 1 ל-2 או ל-3, זה היה כנראה מאוחר מדי, כיוון שמחירה הגיע ל-700 דולרים. כיום, ניתן להעריך כי אם הרעיון היה עולה, הטיעונים להכנסתה של מניית אפל למדד היו הולמים ורלוונטיים מתמיד. להלן חלק מהטיעונים האפשריים - מניית ערך - אמנם אפל הייתה חברת צמיחה ענקית, אך המצב כיום שונה, הן ניהולית והן מבחינת ההתייחסות לבעלי המניות. אפל של 2013 אינה נסחרת במכפילים גבוהים המאפיינים חברות עם צמיחה חזקה, אך מנייתה מחלקת דיבידנד של כ-3% לשנה ומקיימת תוכנית בייבק מהגדולות בארה"ב. - ספליט? למה לא - משקל המניות במדד הדאו מחושב על פי מחירם בדולרים. אם אפל תיכנס ברמת מחירים של 500 דולרים, משקלה יהיה כ-25% משווי המדד. מכאן שספליט הוא הכרחי לפחות ביחס של 1 ל-2. בעבר, ג'ובס התנגד לספליט אך כיוון שהלך לעולמו, כנראה שגם החסמים לכך פחתו. - מובילה ענפית - אחת הדרישות הבודדות לכניסת מניה למדד, שהחברה תוביל בתחומה. היום, אין ספק שאפל היא חברת ענק מובילה וחשובה בענף הטכנולוגיה, שהשתנה משמעותית בשנים האחרונות, עקב מכשירי הסמארטפונים והטאבלטים שהפכו למוצרים הטכנולוגיים הנצרכים ביותר בקרב הצרכנים ומגמה זו תימשך זמן רב.

לסיכום, מניות וענפים המאופיינים בתשואות דיבידנד גבוהות מהממוצעעם שיעור גבוה ביחס לרווח הנקי (Payout Ratio), כמו תשתיות, נדל"ן מניב, טלקום וחלק ממניות המזון והבריאות, צפויות להישאר מאחור כל עוד תימשך עליית התשואות.

כמו כן, בהתייחס לטווח הקצר, היות והשפעת ענפים אלו שלילית ומשקלם גבוה יחסית במדדים העיקריים יש צורך לאזנם. לשם כך, ייתכן והפעילים יעדיפו מניות מענפים שרגישים פחות לעליית תשואות כמו מניות מענף הטכנולוגיה, אך משקלה הגדול של IBM במדד (9.4%) מגמד את ביצועי 4 האחרות (6.1%).

כדאי לדעת כי חלק מהתעודות המובילות על ענף הטכנולוגיה כמו XLK כוללות את אפל במשקל של 15%, ואת חברות הטלקום המובילות כמו Verizon ו AT&T שמשקלן כ-10%.