פישר: "אנחנו מתרוצצים ומחפשים את החורים שיש לסתום למניעת השטפונות"

"אני מתגעגע לימים של טרם המשבר בהם היינו נפגשים פעם בחודש לקבוע את הריבית ובכך מסיימים את תפקידנו לאותו חודש", כך אמר היום הנגיד פישר בכנס האגודה הישראלית לכלכלה והוסיף "בימים אלו אנו מוצאים את עצמנו מתרוצצים במהלך החודש ומחפשים את החורים שעלינו לסתום בבית כדי למנוע את כניסת מי השטפונות".

פרופ' פישר הוסיף, "אני מאמין שבעוד מספר שנים, ואני מסרב לנקוב במספר מדוייק, נחזור לסביבה נורמלית יותר. אולם לדעתי החיים שלנו, וגם ספרי הלימוד שלנו, יהיו יותר מסובכים ופחות ברורים. אולם, אם נכיר בכך שיש הרבה אי ודאות והרבה דברים שאנחנו לא מבינים, עבודתנו תהיה קלה יותר".

פישר פתח את דבריו במחמאות לנגיד האמריקני, ברננקי ואמר "בעבודתי כבנקאי מרכזי אני נעזר הרבה בהיכרותי את ההיסטוריה של הבנקאות המרכזית בעולם. אירועים רבים שמתרחשים כיום מזכירים אירועים שחלו בעבר, והכרת הלקחים מהעבר מסייעת לנו בעיצוב המדיניות בהווה. דוגמה בולטת היא של בן ברננקי, שהכיר את הלקחים והטעויות בטיפול במשבר הגדול של שנות ה-30 מהמחקר שלו, וידע לטפל במשבר הפיננסי האחרון באופן שונה ויעיל יותר מהאופן בו ניסו לטפל בו בשנות ה-30. איני בא לטעון שהמצב כעת טוב, אולם במשבר הנוכחי האבטלה בארה"ב הגיעה ל-10% ולאחר מכן התחילה לרדת, ואני בטוח שהמצב היה שונה לגמרי לולא ברננקי פעל על פי הידע שצבר מהמחקר שלו".

בהתייחסו לתפקידו של בנק ישראל כרגולטור אמר פישר, "בתפקידי אני חותם על הוראות אשר נשלחות לבנקים בישראל, ואני מתרשם עד כה שהתוצאות של תהליך זה נראות מוצלחות. עם זאת, לא נוכל לדעת אם אכן המהלך משיג את מטרתו עד שלא נהיה עדים שוב למשבר, שיהווה מבחן לחץ אמיתי על המערכת הפיננסית".

על מדיניות הריבית אמר הנגיד כי "במהלך המשבר הנוכחי סברתי שהלקח הכי חשוב שלמדנו ממנו הוא האופן בו ניתן להפעיל את המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית אפסית". והוסיף, "בעבר חשבתי שכדאי שנשלח רמזים לשווקים שאנו סבורים שנשנה את הריבית בקרוב. אולם לעיתים קרובות מדי גיליתי שכשהגיע מועד ההחלטה דעתי השתנתה, ושעדיף היה לא לשלוח רמז כזה. הסיבה שאנו מקבלים החלטת ריבית כל חודש היא שהנסיבות משתנות לעיתים קרובות. בכל אופן, הפד אימץ מדיניות של Forward guidance, ועד כה הוא מצליח בה".

על הקשר בין המשבר הפיננסי לבין הגידול בגרעון הממשלתי אומר פישר, "תובנה חשובה נוספת מהמשבר היא, שחשוב מאוד לשבור את הקשר ההדוק שהתקיים עד כה בין משבר פיננסי לבין ההתפתחות של החוב הממשלתי אנו עדים לדינמיקה בה משבר בנקאי מביא להתערבות של הממשלה, מה שמביא לגידול בחוב ולמשבר פיסקלי. האיחוד המונטרי האירופי מנסה לטפל בזה כעת, על ידי הקמת גוף בנקאי מאוחד שיוכל להלוות ישירות לבנקים ולא לממשלות. אם הם יצליחו לעשות זאת ייתכן שנדע לטפל טוב יותר במשברים פיננסיים, מבלי שהם יהפכו למיתון ריאלי".

אחת הסוגיות הבוערות כיום בשוק ההון העולמי היא האופן בו יסוג הפדרל ריזרב מתוכנית ההקלות הכמותיות האגרסיבית בה הוא נוקט כבר מספר שנים. על כך אומר פישר, "הרבה אנשים שואלים את עצמם כיצד יצאו הבנקים המרכזיים הגדולים ממדיניות ההרחבה הכמותית שבה הם נוקטים כעת. אנו זוכרים שב-1994 הפד התחיל להעלות ריבית לאחר תקופה ארוכה של הפחתות ריבית, וביום בו זה קרה היו זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים בעולם. גם הפד זוכר זאת, ויודע שאם יתחיל למכור כמויות גדולות של אג"ח יגרמו זעזועים חדים במחירים בשווקים".

"לכן יש לפד כלי נוסף, שנותן לבנקים זכות להפקיד פקדונות בבנק המרכזי. הפד יוכל להשתמש בריבית על פקדונות אלו לטווחים ארוכים מבלי צורך למכור איגרות חוב. וכן, יהיו לכך השלכות על גודלו של המאזן של הפד, וגם זו סוגיה מאוד מעניינת".

מהמדיניות של הפד עבר פישר לדון במדיניות בה נוקט לאחרונה הממשל היפני ואמר "ביפן מתכוונים להגדיל את שיעור הצמיחה של הבסיס המונטרי במשך שנתיים, לנקוט בהרחבה פיסקלית למרות שיעור החוב הלאומי הגבוה מאוד, ולבצע שינויים מבניים במשק. אם היפנים יצליחו לבצע את כל אלו מבלי שיהיו לכך השלכות חמורות על האינפלציה, היציבות הפיננסית ועוד, יהיה לקהיליית המקרו כלכלנים העולמית מקרה בוחן מעניין שנצטרך ללמוד אותו" וסיכם "אנו צפויים, אם כן, לשינויים במדיניות המוניטרית העולמית".