פישר: "אנחנו מתרוצצים ומחפשים את החורים שיש לסתום למניעת השטפונות"
"אני מתגעגע לימים של טרם המשבר בהם היינו נפגשים פעם בחודש לקבוע את הריבית ובכך מסיימים את תפקידנו לאותו חודש", כך אמר היום הנגיד פישר בכנס האגודה הישראלית לכלכלה והוסיף "בימים אלו אנו מוצאים את עצמנו מתרוצצים במהלך החודש ומחפשים את החורים שעלינו לסתום בבית כדי למנוע את כניסת מי השטפונות".
פרופ' פישר הוסיף, "אני מאמין שבעוד מספר שנים, ואני מסרב לנקוב במספר מדוייק, נחזור לסביבה נורמלית יותר. אולם לדעתי החיים שלנו, וגם ספרי הלימוד שלנו, יהיו יותר מסובכים ופחות ברורים. אולם, אם נכיר בכך שיש הרבה אי ודאות והרבה דברים שאנחנו לא מבינים, עבודתנו תהיה קלה יותר".
פישר פתח את דבריו במחמאות לנגיד האמריקני, ברננקי ואמר "בעבודתי כבנקאי מרכזי אני נעזר הרבה בהיכרותי את ההיסטוריה של הבנקאות המרכזית בעולם. אירועים רבים שמתרחשים כיום מזכירים אירועים שחלו בעבר, והכרת הלקחים מהעבר מסייעת לנו בעיצוב המדיניות בהווה. דוגמה בולטת היא של בן ברננקי, שהכיר את הלקחים והטעויות בטיפול במשבר הגדול של שנות ה-30 מהמחקר שלו, וידע לטפל במשבר הפיננסי האחרון באופן שונה ויעיל יותר מהאופן בו ניסו לטפל בו בשנות ה-30. איני בא לטעון שהמצב כעת טוב, אולם במשבר הנוכחי האבטלה בארה"ב הגיעה ל-10% ולאחר מכן התחילה לרדת, ואני בטוח שהמצב היה שונה לגמרי לולא ברננקי פעל על פי הידע שצבר מהמחקר שלו".
בהתייחסו לתפקידו של בנק ישראל כרגולטור אמר פישר, "בתפקידי אני חותם על הוראות אשר נשלחות לבנקים בישראל, ואני מתרשם עד כה שהתוצאות של תהליך זה נראות מוצלחות. עם זאת, לא נוכל לדעת אם אכן המהלך משיג את מטרתו עד שלא נהיה עדים שוב למשבר, שיהווה מבחן לחץ אמיתי על המערכת הפיננסית".
על מדיניות הריבית אמר הנגיד כי "במהלך המשבר הנוכחי סברתי שהלקח הכי חשוב שלמדנו ממנו הוא האופן בו ניתן להפעיל את המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית אפסית". והוסיף, "בעבר חשבתי שכדאי שנשלח רמזים לשווקים שאנו סבורים שנשנה את הריבית בקרוב. אולם לעיתים קרובות מדי גיליתי שכשהגיע מועד ההחלטה דעתי השתנתה, ושעדיף היה לא לשלוח רמז כזה. הסיבה שאנו מקבלים החלטת ריבית כל חודש היא שהנסיבות משתנות לעיתים קרובות. בכל אופן, הפד אימץ מדיניות של Forward guidance, ועד כה הוא מצליח בה".
על הקשר בין המשבר הפיננסי לבין הגידול בגרעון הממשלתי אומר פישר, "תובנה חשובה נוספת מהמשבר היא, שחשוב מאוד לשבור את הקשר ההדוק שהתקיים עד כה בין משבר פיננסי לבין ההתפתחות של החוב הממשלתי אנו עדים לדינמיקה בה משבר בנקאי מביא להתערבות של הממשלה, מה שמביא לגידול בחוב ולמשבר פיסקלי. האיחוד המונטרי האירופי מנסה לטפל בזה כעת, על ידי הקמת גוף בנקאי מאוחד שיוכל להלוות ישירות לבנקים ולא לממשלות. אם הם יצליחו לעשות זאת ייתכן שנדע לטפל טוב יותר במשברים פיננסיים, מבלי שהם יהפכו למיתון ריאלי".
אחת הסוגיות הבוערות כיום בשוק ההון העולמי היא האופן בו יסוג הפדרל ריזרב מתוכנית ההקלות הכמותיות האגרסיבית בה הוא נוקט כבר מספר שנים. על כך אומר פישר, "הרבה אנשים שואלים את עצמם כיצד יצאו הבנקים המרכזיים הגדולים ממדיניות ההרחבה הכמותית שבה הם נוקטים כעת. אנו זוכרים שב-1994 הפד התחיל להעלות ריבית לאחר תקופה ארוכה של הפחתות ריבית, וביום בו זה קרה היו זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים בעולם. גם הפד זוכר זאת, ויודע שאם יתחיל למכור כמויות גדולות של אג"ח יגרמו זעזועים חדים במחירים בשווקים".
"לכן יש לפד כלי נוסף, שנותן לבנקים זכות להפקיד פקדונות בבנק המרכזי. הפד יוכל להשתמש בריבית על פקדונות אלו לטווחים ארוכים מבלי צורך למכור איגרות חוב. וכן, יהיו לכך השלכות על גודלו של המאזן של הפד, וגם זו סוגיה מאוד מעניינת".
- 4.אשם בבועה ונתן לה להתנפח+לא עצר בכח הגרעון בזמן!!!!!!!! (ל"ת)אשם במיתון ובורח 04/06/2013 23:33הגב לתגובה זו
- 3.ירון 04/06/2013 19:37הגב לתגובה זוהרסת את הנדלן בארץ העברת את מחירי הנדלן מדולארים לשקלים ובכך פרצת גבולות של 60 שנה. הורדת את הריבית לאפס ובכך גרמת לביקוש דירות להשקעה וכתוצאה מכך עליית מחירים מטורפת סע כבר ואל תחזור עלאק נגיד
- 2.אבי 04/06/2013 19:23הגב לתגובה זועשית לצעירים במדינה נזק של שנים פשוט בושה וחרפה
- 1.מה נעשה בלעדיך? 04/06/2013 17:50הגב לתגובה זונדלן. אתם חבורת עשקנים ולמזלכם הרב יש פה ציבור מטומטם שבסוף הוא ישלם את שכר הלימוד על הרס הכלכלה פה. לך כבר ....!
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
