נסרדישי: "אני מקווה שמס החברות לא יעלה באחוז נוסף ויישאר 25%"
"שיעורי המס בחוק עידוד השקעות הון גבוהים וצריך לערוך בהם התאמה", כך אמר יהודה נסרדישי לשעבר מנהל רשות המסים, שהתייחס לסוגיות מס אקטואליות והתנהלות רשות המסים בכנס השנתי 'היערכות במסים 2013' שערכה פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' במלון דניאל בהרצליה. נסרדישי, שכיהן כחבר בועדת טרכטנברג אמר: "רשות המסים גובה כסף מצמיחה ולכן אני מקווה שמס החברות לא יעלה באחוז נוסף ויישאר 25% ." נסרדישי הוסיף: "נטל המס גבוה ולכן הממשלה לא צריכה להעלות יותר מסים ליחידים ולחברות." לגבי העלאת המע"מ והקריאות להחלת מע"מ דיפרנציאלי אמר נסרדישי: "למרות שאת רוב המע"מ בישראל משלמים העשירים, מדובר במס רגרסיבי שפוגע בשכבות החלשות. לא ניתן יהיה לאכוף בישראל מע"מ דיפרנציאלי." נסרדישי ציין כי "היקף הפטורים במדינה מסתכם ב- 83 מיליארד שקל ולכן המדינה צריכה לשקול צמצום חלק מהפטורים על מנת להקטין את הגרעון התקציבי". נסרדישי ציין כי לדעתו לא צריך להטיל את מס הירושה. והסביר: "במונחים של עלות מול תועלת יברח הון רב מישראל ולכן יצא שכרנו בהפסדנו." דובר נוסף בכנס היה רו"ח יגאל רופא, מנהל מחלקת המסים של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel שהתייחס לכוונת רשות המסים להרחיב את בסיס המס. לדברי רו"ח רופא: "כפי שניתן להיווכח מסיכום העשור בתחום הפיסקאלי החל מרפורמת המס הגדולה שנכנסה לתוקפה בשנת 2003 ועד לחקיקת חוק הרווחים הכלואים בשנת 2012 - ניתן לראות מגמה של המחוקק ורשות המסים להרחיב את בסיס המס ולקבוע סטנדרטים חדשים בכל הקשור לחובות הדיווח והגילוי. בכך מנסה מדינת ישראל להשתוות למדינות המפותחות ובראשן ארה"ב. "על מנת שהתהליך ימוצה ויצליח תידרש כנראה הטלת חובת דיווח כללית על אזרחי המדינה. מדובר במגמה נכונה שתביא בסופו של תהליך למיצוע נטל המס בין כלל האוכלוסייה בישראל אך יש לזכור כי בצד שאיפה זו, מוטלת על המדינה גם החובה להביא לידי שקיפות, וודאות של חבויות המס על אזרחיה ובהיבט זה עדיין המלאכה מרובה."

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה