השנה נעבוד 192 יום לשלם מסים ו-174 יום לפרנס את עצמנו

מכון ירושלים מזהיר כי "הגדלת הגירעון מובילה ליוון וספרד". השנה חל עיכוב של 11 ימים לעומת 2011. המכון מזהיר כי הגדלת הגירעון עלולה להוביל את המשק לסחרור
יעל גרונטמן | (5)

מדינות רבות מציינות את היום בשנה בו האזרח הממוצע מפסיק לעבוד כדי לשלם מסים כ"יום העצמאות ממס". מכון ירושלים לחקר שווקים מופקד על קביעת היום בישראל.

"השנה אנו נעבוד בממוצע 192 ימים כדי לפרנס את הממשלה ורק 174 ימים כדי לפרנס את עצמנו", אומרת קורין סאור, מנכ"לית המכון. "לשם השוואה, אנו עובדים השנה 27 ימים כדי לממן את תקציב הביטחון, 25 ימים למען שירותי רווחה , 23 ימים למען חינוך ו-11 ימים למען הבריאות".

המכון הודיע שהשנה ה"חג" יחול ב-9 ביולי, עיכוב של 11 ימים לעומת 2011.

"עול המיסוי כבד מאוד בישראל לעומת משקים מתקדמים אחרים", מסבירה סאור. "בארה"ב 'יום העצמאות ממס' נפל ב-17 באפריל, באנגליה ב-29 במאי, ובקנדה ב-11 ביוני". לעומתם, בגרמניה, צרפת, בלגיה והונגריה חוגגים את החג אחרי ישראל.

אזהרה: "הגדלת הגירעון מובילה ליוון וספרד"

המכון מזהיר מפני ראיית הגדלת הגירעון כתחליף זול להעלאות מסים. קורין סאור: "מתוך 192 הימים שאנו משקיעים למימון המסים, אנו עובדים 68 ימים כדי לממן הלוואות שהממשלה לקחה בעבר. עובדה זו ממחישה שהלוואות אולי מאפשרות לממשלה להעניק הטבות בטווח הקצר אולם הן מתורגמות להכבדת נטל המיסוי בשנים הבאות". לשם השוואה, אנו עובדים השנה רק 27 ימים כדי לממן את תקציב הביטחון, 25 ימים למען שירותי רווחה , 23 ימים למען חינוך, ו-11 ימים למען הבריאות.

"החלטה ממשלתית להגדיל את הוצאותיה ללא כיסוי כלומר את הגירעון בתקציב, אינה הופכת לכדאית מבחינה כלכלית רק מכיוון שמכריזים שמותר לעשות כן. הגדלת הגירעון שווה להכבדת נטל המס על הדור הבא והאטת הפעילות הכלכלית. הממשלה מאמצת את המדיניות הנפסדת של יוון, ספרד, איטליה, וקפריסין. כך מכניסה הממשלה את המשק לסחרור אשר סופו אינו ידוע, בשעה שהיא הייתה יכולה לשמור על ריסון תקציבי ולהביא לצמיחה מחודשת באמצעות הקלת נטל המיסוי", מסבירה סאור.

שינויים בנטל

חישוב יום העצמאות ממס משקף את היחס שבין סך כל המסים (ארציים ומקומיים, ישירים ועקיפים, כולל מס הכנסה, מע"מ, מס רכישה, מסי דלק וכו') לבין ההכנסה הלאומית. החישוב מתבסס על נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר. בשנת 2012 ההכנסה הלאומית צפויה לעלות ב-3.2% אולם גביית המסים צפויה לעלות ב-10%, ומשמעות ההפרש היא הכבדה בעול המיסוי.

מכון ירושלים לחקר שווקים מפרסם את "יום העצמאות ממס" בישראל מאז שנת 2004, ובמבט לאחור עד שנת 1990. המכון גילה שבכל שנה משנת 1990 עד שנת 2009, עבדו הישראלים יותר מחצי שנה כדי לשלם מסים. רק בשנים 2010 ו-2011, זכינו לשמור את רוב כספינו אצלנו. שיפור זה בוטל השנה.

חלוקה על פי מסים

קשה לאדם ממוצע לחשב את עול המיסוי האישי שלו, ולכן קביעת יום העצמאות ממס מקילה עליו ומספקת חישוב ממוצע. למרות שיחסית קל לדעת כמה אדם משלם במס הכנסה, מסים נוספים כדוגמת מסי יבוא ומע"מ נסתרים מהעין. בממוצע, אנו עובדים 80 ימים כדי לשלם מסי הכנסה (35 ימים כדי לשלם מס הכנסה, 33 ימים כדי לשלם ביטוח לאומי, ו-12 ימים לשלם מס בריאות), 43 ימים כדי לשלם מע"מ ומסי קנייה, 25 ימים כדי לשלם מסי יבוא, 16 ימים כדי לשלם מס חברות, 15 ימים כדי לשלם מסים עירוניים ומקומיים, ו-11 ימים כדי לשלם מסי דלק.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    01/07/2012 09:57
    הגב לתגובה זו
    להגדיל את המיסים. כדי שהעם יבין שזה קבוע!!!!!! ולא את המע"מ כי העם יחשוב שאת זה אפשר לשנות. מגיע לכם !
  • 3.
    בא 01/07/2012 09:45
    הגב לתגובה זו
    יש משהו קצת טוב .
  • 2.
    שמואל 01/07/2012 09:21
    הגב לתגובה זו
    אין צורך להחזיק צבא - כל אחד ישלם על צבא פרטי משלו אין צורך בכבישים - ניסע רק על כבישי אגרה או על דרכי עפר אין צורך בבריאות - נשלם באופן פרטי על ביטוח רפואי או נטפל בעצמינו בתרופות סבתא. אין צורך בחינוך - כל אחד ישכור לעצמו מורים פרטיים או בתי ספר פרטיים וילמד משירצה אין צורך בתוכניות בינוי - כל אחד יבנה היכן שבא לו, הבעלות תקבע על פי החזק כמו פעם. אין צורך בבתי משפט ופרקליטות - נסגור הכל לפי חוזק הזרוע אם זה נראה פשטני למדי אז גם תוכן הדברים למעלה פשטניים לא פחות.
  • בא 01/07/2012 09:41
    הגב לתגובה זו
    חכמולוגים ,יש תחרות כאמור ,אלפי טפילים יושבים על הצוואר של האוצר איזה 50 שנה ,כולם מכירים אותם .לשם הולכים המיסים ברובם .הטפילים מבזבזים את הפוטנציאל שלהם ,הם בצבא ,במשטרה ,בחח ,בבתי ספר ,כול עובד שאפשר בלעדיו ......
  • 1.
    בא 01/07/2012 09:10
    הגב לתגובה זו
    ופחות טפילים השירות הציבורי .מה יהיה .לא רק אני יודע על הויזה ביבי יקר .מורידים ריבית ומיקרים דירות .
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.