לקראת אישור: 20 מ' ש' לאוצר להקמת מערך חינוך פיננסי לציבור
ועדת הכספים דנה היום (ג'), בהעברת 20 מיליון שקל לאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, לצורך התנעת תהליך של בניית מערך לחינוך פיננסי בקרב האוכלוסייה. התקציב, ישמש בין השאר, להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי, שיכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים שונים ואפיקים נוספים בשוק ההון.
הבקשה התקציבית תועלה לאישור בשבוע הבא לאחר בחינת הנושא בוועדת המשנה לביטוח. אתר האינטרנט צפוי להיות מוקם תוך שנה.
על רקע המשבר הפיננסי העולמי ועל רקע הפגיעה בחסכונות הציבור במסגרת הסדרי החוב עם הטייקונים, עלה הצורך בהעמקת הידע וההבנה של הציבור בנושאי פיננסים ושוק ההון. חשיבות הנושא עולה פעם אחר פעם בדיוני ועדת הכספים ועתה, העניין עובר לפסים מעשיים, כשהיום לראשונה, דנה הוועדה בתקציב ראשוני ספציפי למערך החינוך הפיננסי.
מנהלת מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון באוצר, נירית גדסי: "המחלקה היא חדשה, קיימת חצי שנה, והוקמה בעקבות החלטת ממשלה. אנחנו אמורים להתוות מדיניות וללבנות מערך לימודי לקידום החינוך הפיננסי בקרב האזרחים, כך שהם יקבלו החלטות מושכלות לגבי הכסף שלהם ברמה האישית והמשפחתית".
"קיימים שלושה רגולטורים המפקחים על הגופים הפיננסיים; הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף הביטוח ושוק ההון באוצר, שהמחלקה לחינוך פיננסי היא חלק ממנו. התקציב של 20 מיליון שקל נועד להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שיכלול כלים שימושיים עבור האזרחים; מחשבונים, סרטונים, מצגות אינטראקטיביות ומידע רב נוסף. אתר האינטרנט יוקם בתוך שנה".
גדסי הוסיפה ש"התכנית הכוללת תערב בעתיד, שותפים מהמגזר הפרטי וכך גם המימון לא יהיה כולו מהקופה הציבורית".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה): הביע נכונות לאשר את הבקשה התקציבית אך דרש לקבל תמונה מלאה ומפורטת לגבי הבקשה וכיצד מתכוונים באוצר להוציאה אל הפועל. גפני אמר שהוא "דוחה את אישור הבקשה התקציבית בשבוע כיוון שאנו חברי הכנסת לא יודעים מהי התכנית הכוללת וכיצד זה יפעל. האם הדבר ייעשה בשיתוף משרד החינוך? מי ייכלל במערך החינוך הפיננסי, תלמידים מאיזה גיל?"
גפני הודיע, ש"הבקשה התקציבית תחזור למליאת ועדת הכספים לאישור בשבוע הבא, לאחר שוועדת המשנה לביטוח, תדון בפרטי התכנית ותקבל יותר פרטים לגבי המדיניות הכוללת בסוגיה".
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
