בנק מרכנתיל שמר על רווח נקי של 39 מיליון שקל ברבעון הראשון

תשואת הרווח הנקי הסתכמה בשיעור של 9.1%, לעומת 9.9% בתקופה המקבילה אשתקד
לירן סהר |

בנק מרכנתיל, חברת בנק של בנק דיסקונט מסכם את הרבעון הראשון של 2012 עם רווח נקי של 39 מיליון שקל, בדומה לתוצאות הרבעון המקביל אשתקד. היציבות ברווח הנקי בעיקר, מגידול בהכנסות הבנק, מחד - ומעליה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, מאידך.

תשואת הרווח הנקי על ההון ברבעון הראשון של שנת 2012 הסתכמה בשיעור של 9.1%, לעומת 9.9% ברבע המקביל אשתקד. תשואת הרווח הנקי על ההון, הנגזרת מיחס הון ליבה תיאורטי בשיעור של 7.5% (הנדרש על ידי בנק ישראל) הסתכמה בתקופת הדו"ח בשיעור של 12.6%, לעומת 12.8% בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות מריבית, נטו לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי, הסתכמו ברבעון הראשון ב- 170 מיליון שקל, לעומת 174 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה בשיעור של 2.3%. הירידה בהכנסות הריבית מוסברת בירידה בשיעור של 0.36 נקודות האחוז במרווח הריבית (ללא השפעת מכשירים נגזרים) ומירידה בסך של 6 מיליון שקל בתרומת ה"הון הפעיל" של הבנק, במגזר הצמוד למדד. השפעת גורמים אלו קוזזה על ידי גידול בשיעור של כ- 13.5% ביתרות המכשירים המניבים.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2012 בסך של 4 מיליון שקל, לעומת הכנסה בסך של 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהוצאות נובע מעליה בהפרשות להפסדי אשראי בגין מספר לקוחות במגזר העסקי.

ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2012 ב- 104 מיליון שקל, לעומת 94 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 10.6%. העליה בהכנסות שאינן מריבית נובעת, בעיקר, מגידול בסך של 23 מיליון שקל בהכנסות מפעילות במכשירים נגזרים, שקוזזה על ידי קיטון בשיעור של 4.2% בהכנסות מעמלות.

סך כל המאזן ליום 31.3.2012 הסתכם ב- 25.3 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 1.1% לעומת 31.12.2011. האשראי לציבור ליום 31.3.2012 הסתכם ב- 15.6 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של כ- 0.5% לעומת 31.12.2011. פקדונות הציבור ליום 31.3.2012 הסתכמו ב- 21.2 מיליארד שקל, עליה בשיעור של כ- 0.9% לעומת 31.12.2011.

ביום 29.5.2012 החליטה האסיפה הכללית של הבנק על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של 70 מיליון שקל. יחס ההון לרכיבי סיכון ליום 31.3.2012, הסתכם ב- 14%, לעומת 13.2% ביום 31.12.2011. השיעור הגבוה של נתון זה מצביע על איתנותו הפיננסית של הבנק.

מנכ"ל הבנק, מר יעקב טננבאום: "ברבעון הראשון שקד הבנק על ביצוע התוכנית למיקוד עסקי והתייעלות שאושרה בשלהי השנה הקודמת, ולוותה גם בהחלטות על שינויים אירגוניים בבנק. תוצאות הרבעון הראשון הושפעו הן מהמאמצים שהושקעו על ידי הבנק ביישום התוכנית כאמור, והן מההתרחבות העסקית במגזר הקמעונאי, תוך שמירה על איכות תיק האשראי וחיזוק איתנותו הפיננסית של הבנק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.