דוחות

הכנסות פרוטרום עלו ב-25% בזכות הרכישות, יציבות בשורה התחתונה

יצרנית הטעמים סגרה את הרבעון עם עלייה של 25% במכירות ל-151.2 מיליון דולר. הוצאות מימון גבוהות הובילו לשיפור קל בלבד ברווחיות - 13.5 מיליון דולר
תומר קורנפלד | (1)

חברת פרוטרום פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. פרוטרום עוסקת בייצור ושיווק של טעמים וריחות המשמשים לייצור מזון, משקאות ותמציות טעם וריח. לחברה 30,000 מוצרים ליותר מ-14,000 לקוחות ביותר מ-130 מדינות ומעסיקה 2,100 עובדים ברחבי העולם.

את הרבעון הראשון של השנה סגרה החברה עם הכנסות של 151.2 מיליון דולר, שיא רבעוני. מדובר בגידול של 25% ביחס לרבעון המקביל. שינויים בשער החליפין גרעו כ-2.6% מסך המכירות ובנטרולם הייתה משיגה החברה צמיחה של 27.5%. עיקר הצמיחה בהכנסות מיוחסת לרכישות שביצעה החברה ברבעון שתרמו כ-31.4 מיליון דולר שלא היו קיימות ברבעון המקביל.

פעילותה של החברה מושפעת ממחירי חומרי הגלם, אשר משפיעים גם על השורה העליונה וגם על הרווחיות. בחברה מציינים שברבעון הראשון המשיכה התמתנות המגמה העולמית של העלייה במחירי חומרי הגלם ואף החלו ירידות מחירים.

למרות העלייה הנאה בהכנסות, הצמיחה לא חלחלה אל השורה התחתונה. הרווח התפעולי של החברה גדל מ-16.6 מיליון דולר ל-17.8 מיליון דולר. על התוצאות הכבידו הוצאות מימון של 920 אלף דולר, זאת לעומת הכנסות מימון של 870 אלף דולר ברבעון המקביל כך שבסיכומו של הרבעון, הרווחיות נותרה יציבה.

פרוטרום סגרה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח של 13.4 מיליון דולר, עלייה קלה ביותר ביחס לרבעון המקביל. אז הסתכם הרווח הנקי של החברה ב-13.1 מיליון דולר.

ברבעון שחלף ייצרה החברה 17.7 מיליון דולר מפעילות שוטפת, רכשה פעילויות ב-63.6 מיליון דולר. עיקר הרכישות בוצעו באמצעות לקיחת הלוואות בנקאיות שהעלו מעט את רמת המינוף של החברה. במקביל, פרעה החברה התחייבויות לזמן ארוך בהיקף של כ-12 מיליון דולר.

אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של פרוטרום, סיכם ואמר כי "גם הרבעון המשכנו ליישם בהצלחה את אסטרטגית הצמיחה המהירה שלנו, המשלבת צמיחה פנימית עם רכישות ורשמנו רבעון נוסף עם הכנסות שיא לחברה. שיא הושג גם ברווח הגולמי, בEBITDA וברווח הנקי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 30/05/2012 10:26
    הגב לתגובה זו
    חברה מצויינת שמשתמשת באסטרטגיה שהצמיחה את טבע לפני עשור ושניים
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.