מהתעודות המנייתיות בארץ נפדו 1.56 מיליארד ש' ב-2012 - הרוב עבר לחו"ל

התחליף: יצירות בסך של 1.065 מיליארד שקל נרשמו מתחילת השנה בתעודות הסל המנייתיות בחו"ל. 'קסם' ממשיכה להוביל את הטבלה למרות שהיתה החברה היחידה שבה נרשמו פדיונות
יעל גרונטמן | (3)

מאז חודש פברואר מתחולל שינוי אדיר בהרכבן של תעודות הסל הישראליות, זאת על רקע תקנת האוצר האחרונה לפיה המוסדיים יצטרכו לממן את עלויות ההשקעה בתעודות סל העוקבות אחר מדדים ישראליים, מכיסם. בעבר נהגו המוסדיים לחייב את העמיתים בדמי ניהול (הכוללים עמלות נלוות) בשיעור ממוצע של 0.3%.

לאחרונה דובר על ניסיונות לרכך את המכה, והממונה על שוק ההון באוצר, עודד שריג ע"פ דיווחים שונים עשוי לאשר בקרוב לגופים המוסדיים המשקיעים בתעודות סל לשלם למנהלי תעודות הסל עמלות נלוות כגון עמלות ברוקראז' ומימון מכספי העמיתים בשיעור של 0.1%-0.15%.

על רקע כניסת התקנה לתוקפה נרשמה הסטה מאסיבית של נכסים מתעודות הסל העוקבות אחרי הפעילות בארץ לעבר תעודות הסל העוקבות אחרי הפעילות בחו"ל. הסטה זו גם אחראית במידה רבה לקיטון במחזורים שנרשם בבורסה בת"א מתחילת השנה. גורמים נוספים היו יציאת הזרים על רקע ההסלמה ביחסים בין ישראל לאיראן וגם להעלאת המס על הבורסה היתה השפעה לרעה על היקף הפעילות בבורסה בת"א.

פדיונות מול יצירות באפריל

על פי נתונים שפורסמו על ידי אגוד תעודות הסל השייך לאגוד לשכות המסחר, בחודש אפריל נרשמו פדיונות בסך 79.9 מיליון שקל בתעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות בארץ ומתחילת השנה נפדו מתעודות סל אלה כ-1.557 מיליארד שקל. חלקן של תעודות אלה מסל הנכסים המנוהלים אצל כלל מנפיקי תעודות הסל ירד באפריל ל-29.55% לעומת נתח של 32.42% בדצמבר 2011. בסך הכל מנוהלים 17.486 מיליארד שקל בתעודות סל המשקיעות במדדי מניות בארץ.

נציין כי בעוד שבינואר ובפברואר נרשמו פדיונות אדירים בהיקף של 666 מ' ש' ו-661 מ' ש' בהתאמה מתעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות הישראליות, הרי שבמארס כבר התמתנו הפדיונות והסתכמו ב-230 מ' ש' ובאפריל אנחנו רואים את המשך מגמת ההתמתנות בפידיונות.

בתעודות הסל המשקיעות במדדי מניות בחו"ל נרשמו באפריל פדיונות זניחים של 1.89 מיליון שקל, אך מתחילת השנה נרשמו באפיק זה יצירות בסך של 1.065 מיליארד שקל. הנתח של תעודות סל אלה גדל באפריל ל-20.74% ובסה"כ התנהלו בהן כ-12.275 מיליארד שקל, זאת לעומת נתח של 18.77% בדצמבר 2011. אפריל היה החודש הראשון מתחילת השנה בו נרשמו פידיונות באפיק זה, מה שעשוי להעיד על מיצוי של המהלך.

אחוז השינוי של שווי הנכסים בתעודות הסל המנייתיות בארץ ירד ב-0.1% מתחילת השנה, לעומת זאת אחוז השינוי בשווי הנכסים בתעודות המנייתיות בחו"ל זינק מתחילת השנה ב-21.17%. חשוב להזכיר כי מתחילת השנה רשמו המדדים המובילים בחו"ל עליות נאות בשיעור של כמעט פי שניים מהעליות שנרשמו בבורסה המקומית.

באפיק האג"חי נרשמו יצירות באפריל גם בתעודות העוקבות אחר מדדי האגח בישראל וגם בתעודות העוקבות אחרי מדדי האג"ח בחו"ל. היקף הנכסים באג"ח בארץ הסתכם באפריל ב-17.469 מיליארד שקל, למרות שמדובר בעלייה של כ-7.05% בשווי הנכסים בתעודות אלה מתחילת השנה, הרי שהנתח שתופסות אג"ח אלה בסך כל התעודות ירד ל-29.52% לעומת 30.23% בדצמבר 2011.

סך הנכסים שנוהלו באפריל בתעודות סל העוקבות אחרי מדדי אג"ח בחו"ל זינק מתחילת השנה ב-104.28% והגיע ל-194 מיליון שקל, כאשר באפריל נרשמו יצירות בסך 9.06 מיליון שקל ומתחילת השנה היקף היצירות גדל ב-95.15 מיליון שקל.

בורחים לחוף מבטחים - בתעודות הכספיות

עוד נתון שבולט הוא יצירות של 633 מיליון שקל בתעודות הפיקדון (תעודות כספיות) באפריל, כאשר מתחילת השנה מסתכמות היצירות באפיק זה ב-2.156 מיליארד שקל, כלומר היצירות הגדולות ביותר נוצרו השנה באפיק זה וסך הנכסים המנוהלים בו הגיע באפריל ל-9.376 מיליארד שקל המהווים נתח של 15.84% מסך כל תעודות הסל, עלייה של 30.3% ביחס לשווי הנכסים שנוהלו בו בדצמבר 2011.

בתעודות הסל הממונפות והאסטרטגיות שרובן עוקבות אחר הפעילות במדדים המקומיים, נרשמו באפריל פידיונות כבדים יחסית של 39.79 מיליון שקל ומתחילת השנה נפדו מהן כ-328 מיליון שקל, סך הנכסים המנוהלים בתעודות אלו צנח ב-37.23% מתחילת השנה והסתכם באפריל ב-619 מיליון שקל.

לסיכום, היקף הנכסים המנוהלים בענף תעודות הסל בישראל גדל מתחילת השנה ועד אפריל ב-9.61%, כלומר נרשמו בו יצירות בסך 2.048 מיליארד שקל והסך הכולל של הכספים המנוהים בענף זה גדל ל-59.173 מיליארד שקל.

מה קרה למנהלי תעודות הסל?

באיגוד תעודות הסל פירסמו גם את החלוקה הפנימית בין מנהלי תעודות הסל בישראל, כאשר את ראש הרשימה ממשיכה להוביל חברת תעודות הסל 'קסם' שמנוהלת על ידי אבנר חדד שניהלה באפריל 19.750 מיליארד שקל והנתח שלה בשוק עמד על 33.4%. עם זאת קסם היא החברה היחידה בה נרשמו פדיונות הן באפריל, 4.01 מיליון שקל והן מתחילת השנה - 25.34 מיליון שקל. למרות הפידיונות השינוי בשווי הנכסים נותר חיובי ועלה ב-5.47% על רקע הראלי שהיה בשוק.

'תכלית' היתה באפריל חברת ניהול תעודות הסל השניה בגודלה בישראל עם נכסים מנוהים בסך של 17.956 מיליארד שקל. באפריל נרשמו בה היצירות הגדולות ביותר, 277.9 מיליון שקל, יותר מסך היצירות שנרשמו בה מתחילת השנה והסתכמו ב-201.2 מיליון שקל. שווי הנכסים המנוהלים בתכלית גדל מתחילת השנה ב-7.47%.

'מיטב' (המחזיקה בתעודות הסל של 'מבט') תפסה את המקום השלישי עם כמחצית מהנכסים המנוהלים בקסם. נזכיר כי המיזוג בין מיטב לבין דש שמחזיקה בתכלית צפוי להקפיץ את החברה המאוחדת למקם הראשון. מתחילת אריל נרשמו במיטב יצירות בסך 171.8 מיליון שקל ומתחילת השנה התווספו לה 971.9 מיליון שקל, מה שעזר לשווי הנכסים המנוהלים שלה לזנק ב-18.1% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חדד בדרך לאבד את הבכורה (ל"ת)
    מעניין מאד 02/05/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המכשיר הנכון להשקעות בבורסות (ל"ת)
    תעודות הסל 02/05/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אף אחד לא יהיה בבורסה (ל"ת)
    לא יהיו הקלות 02/05/2012 15:44
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.