ברקליס: "הצמיחה בישראל תעמוד השנה על 2.5% בלבד, התאוששות - רק ב-H2"

כלכלני ברליקס מתייחסים גם לסיטואציה של תקיפה באירן: "ההסתברות לכך מתומחרת, אבל תקיפה בפועל תקפיץ את פרמיית הסיכון"
רקפת גלילי | (8)

"הצמיחה שוקעת, אך ישראל כנראה תימנע ממיתון", כותבים היום כלכלני ברקליס אשר מספקים תחזית צמיחה נמוכה מהצפוי בשוק. בין שאר ההערכות המשך הלחץ על השקל בטווח הקרוב ואינפלציה נמוכה עם מומנטום כלפי מטה.

"אנו צופים כי שיעור הצמיחה של המשק הישראלי ב-2012 יעמוד על 2.5% בלבד עם האטה במחצית הראשונה של 2012 ולאחריה התאוששות במחצית השנייה של השנה". נציין כי לשם ההשוואה בנק ישראל צופה צמיחה של 2.8% ותחזית משרד האוצר נותרה ברמה של 3.2%. נציין כי לגבי 2013 התחזית של ברקליס היא לציחה של 3.7%.

"מחירי הנכסים המקומיים בתשואת חסר עד כה השנה, כאשר התשואה הנומינלית המקומית עומדת על 0.3%, השקל כמעט ושלא השתנה מול הדולר למרות שמטבעות אחרים בשווקים המתעוררים טיפסו 6% בממוצע. זה מצביע על פרמיית סיכון נדיבה הקשורה לאי הודאות המתמשכת לגבי הסיכונים הגיאופוליטיים".

בעניין זה כותבים בברקליס כי "כרגע ההסתברות של תקיפה באירן מתומחרת, אך תקיפה בפועל תקפיץ את פרמיית הסיכון".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עדי 22/03/2012 09:11
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על כך שהם משרתם של אדונים מסוימים ולא של כלל הציבור
  • 6.
    מה הם מבינים בכלל? (ל"ת)
    טובי 21/03/2012 22:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה ששוקע זה המוסר והאיכות האנושית בארץ. (ל"ת)
    נילי 21/03/2012 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פפו 21/03/2012 14:54
    הגב לתגובה זו
    התובה היא לא!!! קראתי מאמרים של מומחים עולמיים בנושא זה, ומסתבר שצמיחה גבוהה טובה למדינות נכשלות המתחילות להתפתח, או נמצאות בתהליך התפתחות כלכלית. מדינות מערביות ומפותחות ובינין ישראל לא צריכות צמיחה גבוהה, וצמיחה של 2-3% בשנה הינה הטובה ביותר עבורן. ההיגיון העיקרי מאחורי טענה זו הינה שאזרחי מדינות מפותחות חיות ברמת חיים גבוהה בממוצע וצמיחה גבוהה מעלה בהכרח עוד יותר את רמת החיים וזה לא מוסיף לכלכלת המדינה. אז תחזית צמיחה שנתית של 2.5% הינה בהחלט טובה עבורנו.
  • פפו - שאפו ו/או סחתיין, למדתי משהו. (ל"ת)
    שמעון טיקו 21/03/2012 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עים המלצות על אפריקה והי רק נפלת אבל מניות הג (ל"ת)
    אבי 21/03/2012 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון2012-13 21/03/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוסדות,מכונות אוטומתיות,מידע פנים בורסה בלוף! (ל"ת)
    מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.51%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"