ברקליס: "הצמיחה בישראל תעמוד השנה על 2.5% בלבד, התאוששות - רק ב-H2"

כלכלני ברליקס מתייחסים גם לסיטואציה של תקיפה באירן: "ההסתברות לכך מתומחרת, אבל תקיפה בפועל תקפיץ את פרמיית הסיכון"
רקפת גלילי | (8)

"הצמיחה שוקעת, אך ישראל כנראה תימנע ממיתון", כותבים היום כלכלני ברקליס אשר מספקים תחזית צמיחה נמוכה מהצפוי בשוק. בין שאר ההערכות המשך הלחץ על השקל בטווח הקרוב ואינפלציה נמוכה עם מומנטום כלפי מטה.

"אנו צופים כי שיעור הצמיחה של המשק הישראלי ב-2012 יעמוד על 2.5% בלבד עם האטה במחצית הראשונה של 2012 ולאחריה התאוששות במחצית השנייה של השנה". נציין כי לשם ההשוואה בנק ישראל צופה צמיחה של 2.8% ותחזית משרד האוצר נותרה ברמה של 3.2%. נציין כי לגבי 2013 התחזית של ברקליס היא לציחה של 3.7%.

"מחירי הנכסים המקומיים בתשואת חסר עד כה השנה, כאשר התשואה הנומינלית המקומית עומדת על 0.3%, השקל כמעט ושלא השתנה מול הדולר למרות שמטבעות אחרים בשווקים המתעוררים טיפסו 6% בממוצע. זה מצביע על פרמיית סיכון נדיבה הקשורה לאי הודאות המתמשכת לגבי הסיכונים הגיאופוליטיים".

בעניין זה כותבים בברקליס כי "כרגע ההסתברות של תקיפה באירן מתומחרת, אך תקיפה בפועל תקפיץ את פרמיית הסיכון".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עדי 22/03/2012 09:11
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על כך שהם משרתם של אדונים מסוימים ולא של כלל הציבור
  • 6.
    מה הם מבינים בכלל? (ל"ת)
    טובי 21/03/2012 22:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה ששוקע זה המוסר והאיכות האנושית בארץ. (ל"ת)
    נילי 21/03/2012 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פפו 21/03/2012 14:54
    הגב לתגובה זו
    התובה היא לא!!! קראתי מאמרים של מומחים עולמיים בנושא זה, ומסתבר שצמיחה גבוהה טובה למדינות נכשלות המתחילות להתפתח, או נמצאות בתהליך התפתחות כלכלית. מדינות מערביות ומפותחות ובינין ישראל לא צריכות צמיחה גבוהה, וצמיחה של 2-3% בשנה הינה הטובה ביותר עבורן. ההיגיון העיקרי מאחורי טענה זו הינה שאזרחי מדינות מפותחות חיות ברמת חיים גבוהה בממוצע וצמיחה גבוהה מעלה בהכרח עוד יותר את רמת החיים וזה לא מוסיף לכלכלת המדינה. אז תחזית צמיחה שנתית של 2.5% הינה בהחלט טובה עבורנו.
  • פפו - שאפו ו/או סחתיין, למדתי משהו. (ל"ת)
    שמעון טיקו 21/03/2012 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עים המלצות על אפריקה והי רק נפלת אבל מניות הג (ל"ת)
    אבי 21/03/2012 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון2012-13 21/03/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוסדות,מכונות אוטומתיות,מידע פנים בורסה בלוף! (ל"ת)
    מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?