ביצועי הקרנות לחודש ינואר, 'כלל אגח' ראשונה עם 5.12% - צפו בטבלאות
הפעילות בקרנות הנאמנות שמנהלים הגופים המוסדיים בישראל נהנתה מתשואות חיוביות בחודש ינואר, שהיה חודש טוב מאוד בשוק ההון הישראלי ועוד יותר טוב בחו"ל. מדד המעו"ף רשם בחודש החולף עלייה של כ-3.1%, מדד ת"א-75 זינק 5.5% ומדד ת"א-100 עלה 3.6%. אתר Bizportal בחן את תשואת הקרנות לפי שלושה חיתוכים, מנייתיות בארץ במדדים המובילים (ת"א-25, ת"א-75 ות"א-100 יחד), מנייתיות בחו"ל וקונצרניות בארץ. בהתאם לביצועי המדדים, קרנות חו"ל בולטות מעל כולן כאשר קרן 'מגדל הודו' רשמה תשואה של 16.09% והובילה את סקטור המנייתיות בחו"ל.
מנייתיות על המדדים המובילים בת"א - היקף נכסים של לפחות 20 מיליון שקלים
בין הקרנות העוקבות אחר מדדי המניות המובילים בישראל בולטת לטובה קרן הנאמנות 'מיטב מניות ת"א 100 פלוס' שהצליחה בינואר לרשום תשואה של 6.1%, זאת לעומת תשואה של כ-3.6% שרשם מדד ת"א 100 בינואר. נציין כי קרן זו בה מתנהלים נכסים בשווי 28.33 מיליון שקל וכי לפי מדיניות הקרן - החשיפה למניות הנכללות במדד ת"א 100 לא תפחת מ-50% והחשיפה למניות לא תעלה על 200%.
את המקום השני תופסת קרן המניות 'כלל מעו"ף בריבוע' (חשיפה של לפחות 50% למניות המעו"ף וכללית עד 200% למניות) שרשמה תשואה של 5.87% בינואר. המשקיעים בקרן הממונפת על מדד המעו"ף של כלל ספגו בשנה שחלפה צניחה של 41.14% ובקרן מתנהלים כיום 43.9 מיליון שקל.
כלל מחזיקה גם בקרן הנאמנות שהשיגה בחודש ינואר את התשואה השלישית בגובהה מבין הקרנות המנייתיות, קרן 'כלל ת"א 75' אשר לפי מדיניות ההשקעה בה לפחות 50% מנכסי הקרן יהיו חשופים למניות הנכללות במדד ת"א 75 ושיעור החשיפה כללי למניות לא יעלה על 120%, רשמה בחודש הראשון של השנה תשואה חיובית של 5.82% בעוד שבסיכום שנת 2011 רשמה קרן זו תשואה שלילית של 24.38%.
מנייתיות חו"ל - היקף נכסים של לפחות 20 מיליון שקלים
פה נציין כי הנאסד"ק רשם עלייה של 8% בחודש ינואר, ה-S&P500 טיפס 4.36%, המדד בהודו זינק 11.2%, המדד בשנחאי עלה 4.2% ובאירופה הדקס הגרמני עלה 9.5%. עם התשואות הנאות הללו, נצא לבדוק את ביצועי הקרנות כאשר החיתוך הוא היקף נכסים מינימלי של 20 מיליון שקלים. ועוד נציין, כי הבדיקה נעשתה עד ה-30 לחודש.
מייד ניתן לראות כי הקרנות שבלטו בסקטור מניות חו"ל בינואר היו הקרנות אשר היו חשופות לשווקים המתעוררים. 'מגדל הודו' שבה מושקעים 46.59 מיליון שקלים מובילה את טבלת התשואות בינואר עם 16.09%. במרחק ניכר ממנה מתייצבות 3 קרנות, 'כלל אמריקה לטינית', 'רוטשילד ברזיל'ו-'הראל פיא מניות שווקים מתעוררים' שהשיגו תשואות שנעות בין 10.9% ל-10.71%, זאת לאחר שבשנת 2011 רשמו קרנות אלה תשואות שליליות שנעו בין 17.43% ל-15.8%.
נציין גם את קרן 'אלומות ספרינט מניות ערך חו"ל', אשר מדורגת בינואר במקום העשירי עם תשואה חיובית של 8.14% היא הקרן היחידה בסקטור זה שרשמה בשנת 2011 תשואה חיובית של 0.88%.
בארה"ב: כיוון שהאפיק האמריקני מקבל כיום המלצות כמעט מקיר לקיר, נציין כי הקרן שרשמה בו את התשואה הטובה ביותר בינואר הייתה 'הראל פיא מניות נאסד"ק מגודר מטח' שמנהלת 13.1 מיליון שקלים ורשמה תשואה של 8.66% בינואר. למקום השני הגיעה, כאמור, 'הראל פיא נבחרת נאסד"ק עם 7.79% (היקף נכסים של 59 מיליון ש') ולמקום השלישי הגיע 'מודלים מניות ארה"ב' שמנהלת 20 מיליון שקלים ורשמה תשואה של 6.82%. במקום האחרון נמצאת 'אקסלנס מניות US' שרשמה תשואה של 2.07% בלבד.
קרנות אג"ח קונצרניות - היקף נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים
פה נציין כי בחודש ינואר רשם התל בונד 60 עלייה של 1.7% ועוד נציין כי האפיק הקונצרני הכללי כולל 51 קרנות כאשר 40 מתוכן הינן בעלות היקף נכסים של למעלה מ-100 מיליון שקלים. בטבלה נמצאות 10 הטובות ביותר מבין אותן 40 קרנות.
הקרנות באפיק האג"ח הקונצרניות אשר סבלו כמעט כולן בשנה החולפת מהפסדים של עד 11.9%, הצליחו כולן לרשום בחודש הראשון של השנה תשואות חיוביות. בראש הטבלה מתייצבת בינואר קרן 'כלל(!) אג"ח' שרשמה תשואה של 5.12%. בקרן זו מתנהלים נכסים בשווי של 133.93 מיליון שקל כאשר המדיניות היא שלפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חושפים לאג"ח קונצרניות.
גם את המקום השני והרביעי תופסות קרנות של כלל, 'כלל פרימיום' עם תשואה חודשית של 5% ו'כלל אג"ח תאגידים' עם תשואה של 4.06%, ביניהן, עם תשואה של 4.53% ממוקמת קרן 'ילין לפידות (!) אג"ח לא מדורג 10'. עוד נציין כי קרן 'אלטשולר (!) אג"ח חברות ללא מניות' שהיתה היחידה שרשמה בשנת 2011 תשואה חיובית של 0.71%, ממוקמת בינואר במקום ה-14 מבין אותן קרנות שמנהלות יותר מ-20 מיליון שקלים.
- 9.איך אפשר לקנות מניות של פייסבוק (ל"ת)דרור 02/02/2012 14:21הגב לתגובה זו
- 8.חובבן 01/02/2012 22:13הגב לתגובה זוהולכות להשאיר את כולם באבק....
- 7.מוטי חביב 01/02/2012 20:07הגב לתגובה זומתי אלון פרצוף של חנון? לא לא לא אומר מוטי... באפט באפט הישראלי.....
- 6.דני 01/02/2012 16:18הגב לתגובה זווכבר בינואר עלתה ב8% -יופי של עבודה
- 5.איפה הקרנות של איביאי? (ל"ת)יועץ 01/02/2012 15:49הגב לתגובה זו
- 4.מה שיורד הרבה גם עולה הרבה not big dill (ל"ת)tamir 01/02/2012 15:44הגב לתגובה זו
- 3.לא להתקרש להודו - משוגעים@@@!!! (ל"ת)נעמה 01/02/2012 15:29הגב לתגובה זו
- 2.דווקא עכשיו לחזור להשקיע בת" א (ל"ת)שוש 01/02/2012 15:29הגב לתגובה זו
- 1.2011 זה גיהנום... (ל"ת)ירון 01/02/2012 15:28הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
2025 בשווקיםהקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה
45 קרנות חדשות ב-2025
שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.
נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.
במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.
יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות בארץ וגמישות
סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.
