פתח תקווה נותרה מלכת מכירת הדירות החדשות גם ב-2011, מה קרה למחירים?

בעיר נמכרו השנה 1,101 דירות חדשות ועלייה של כ-10% נרשמה במחירי דירות ה-3 חדרים. מי ממוקמת במקום השני?
לירן סהר | (6)

פתח תקווה נותרה המלכה הבלתי מעורערת המובילה במכירת דירות חדשות בישראל, גם בשנת 2011. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתייחסים לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. על פי הנתונים, פתח תקווה ממשיכה לככב בראש רשימת הערים בהן נמכרו הכי הרבה דירות חדשות עם מכירת 1,101 יחידות דיור. במקום השני ובהפרש ניכר ממוקמת נתניה עם 847 יחידות דיור; אשקלון מדורגת במקום השלישי עם מכירות של 779 דירות חדשות.

עוד עולה מהנתונים, כי למרות היותה של פתח תקווה המובילה במכירת דירות חדשות, העיר מדורגת רק במקום השלישי בקטגוריית העיר המובילה בהתחלות בנייה, עם 1,551 יחידות דיור חדשות. קדמו לה תל אביב (1,952 דירות) וירושלים (1,678 דירות). נתון מעניין נוסף מצביע על כך כי פתח תקווה ממוקמת במקום השני בקטגוריית העיר בה נבנו הכי הרבה דירות גדולות (מעל 6 חדרים) ב-2011, עם 137 יחידות דיור. הקדימה אותה הוד השרון, עם 289 דירות גדולות; במקום השלישי ממוקמת יבנה, עם 105 דירות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני קונה עכשיו 01/01/2012 19:29
    הגב לתגובה זו
    קשקוש המחיר הכי נמוך 2.1 מיליון שח
  • אורי 02/01/2012 10:48
    הגב לתגובה זו
    מוכן לשלם לביזפורטל 330 אלף ש" ח תיווך. אולי הכוונה לפנטהאוז בן 50 שנה ללא מעלית.
  • 4.
    3 חד-ב-980?במרכז ובכפ" ג -לא פלות מ-1.15 (ל"ת)
    שמעון 01/01/2012 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תושב וותיק 01/01/2012 16:17
    הגב לתגובה זו
    צמוד לקרית אונו,ברמה של קרית אונו ואפילו יותר. המחירים עדיין נמוכים מקרית אונו בגלל השיוך לפ" ת. ממליץ בחום למי שרוצה ליהנות מאיכות חיים
  • 2.
    פתח תקוה 01/01/2012 16:07
    הגב לתגובה זו
    יותר מידי מגדלים צפופים ארנונה כמו ברמת אביב. אין תחבורה העיר מזוהמת ולא מושקעת ראש העיר משקיע רק בשכונות החדשות . הזוגות הצעירים יקרסו בעתיד . יהיה שם דירות נטושות כי אף אחד לא יקנה . יש שם יותר מיד. שם צריכה דירת 3 חדרים להמכ ב 700 אלף בלבד
  • 1.
    פרסום נדלניסטים תרגיל שיווקי לפראיירים !!! (ל"ת)
    מתווך שקרן וגנב !!! 01/01/2012 15:26
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי