הרפורמה של הסוחרים והיבואנים: איגוד הלמ"ס גיבש תוכנית להורדת מיסים, ממליץ להשאיר המע"מ

בין השאר מציע האיגוד להפחית את הבלו על הבנזין, את מכסי המגן, את מיסי הקנייה, את המיסים הישירים, ועוד. האיגוד, שמיצג גם את היבואנים, מתנגד להורדת המע"מ ולביטול הפחתת מס החברות
הדס גייפמן | (1)

איגוד לשכות המסחר גיבש רפורמה מקיפה במערכת המיסוי, המאפשרת להקל על מעמד הביניים תוך הגדלת מקורות המימון. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר הציג היום (ב') את הרפורמה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, והיא הועברה לועדת רוטשילד ולפרופ' עמנואל טרכטנברג העומד בראשה.

הרפורמה שמציע האיגוד כוללת הפחתה משמעותית של הבלו על הדלקים, ביטול המיסוי על רכישת דירה ראשונה לזוגות צעירים, הפחתת מס הקנייה על רכישת כלי רכב, ריווח מדרגות המס הישיר על הכנסות יחידים, ביטול הטבות במס חברות למפעלים מבוססים וקביעת מס חברות אחיד לכלל החברות במשק. עם זאת, הרפורמה דוחה את הכוונה להפחית את שיעורי המע"מ בטענה כי צעד זה יהיה חסר משמעות ממשית על הציבור ויגרום לאבדן הכנסה משמעותי למדינה.

בנוגע להצעה להוריד במידה משמעותית את הבלו על בנזין וסולר אמר לין כי "בנזין וסולר משמשים בעיקר לתחבורה ציבורית, להובלת מטענים, לרכבי שירות ולהסעת עובדים למקום העבודה. הכנסות המדינה מבלו הסתכמו אשתקד בכ-15.4 מיליארד שקל. הפחתה הדרגתית תורגש ותוערך על ידי הציבור, ותשפיע על תעריפי החשמל".

בנוסף, מציע האיגוד להוריד את מס הקנייה על רכישת כלי רכב. "מס הקנייה על רכישת כלי רכב הוא עדיין גבוה מאוד ביחס למדינות המערב", אמר לין. "אשתקד הוא ייצר למדינה הכנסות של כ-8.48 מיליארד שקל. הפחתתו, אפילו בשיעור מוגבל, תתבטא מיד במחירי כלי הרכב".

הצעתו השלישית של האיגוד היא לבטל את מס הרכישה והמע"מ על רכישת דירה ראשונה על ידי זוגות צעירים, עד סכום של שני מיליון שקל. "זהו המקרה היחיד שבו הייתי ממליץ לבטל את המע"מ", אומר לין אך מוסיף כי הביטול צריך להיעשות כנגד העלאת מע"מ על שירותי תיירות חוץ. "השקעה בדירת מגורים היא ההשקעה ההונית המאסיבית והמכבידה ביותר על רוב הזוגות הצעירים בארץ", אמר.

ההצעה הרביעית היא להוריד את מכסי המגן על יבוא מוצרי המזון. "כיום מכסי מגן על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים נמצאים ברמה דימיונית", אמר לין. "על יבוא בשר בקר יש מכס של 190%, על יבוא תפוחי אדמה - 230%, מכס על יבוא מלפפונים עומד על 170%, חלב ושמנת מרוכזים - 212%, וכך הלאה. הפחתה הדרגתית של מכסי המגן תוזיל מאוד את מוצרי המזון. מהלך זה מתבקש נוכח ייקור מוצרי המזון בעולם והצפי להמשך התיקרותם".

את מס החברות מציע האיגוד להוריד באופן הדרגתי, לרמה של 20%. "זהו יעד שחשוב להשיגו כמאיץ צמיחה במשק ולצורך שיפור כושר התחרות של ישראל מול כלכלות העולם", אמר לין. יתרה מזאת, לין מתריע כי "אסור להעלות את מס החברות. הפחתת מס החברות סיפקה דחיפה עצומה למגזר העסקי כולו. מסיבה זו גם נוצרו מקומות עבודה נוספים רבים והתוצר עלה בעשור החולף בכמעט 75%".

התוכנית של איגוד לשכות המסחר כוללת גם הצעה להוריד את המיסים הישירים (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) ברמות ההכנסה של עד 40,000 שקל בחודש, ומנגד, להעלות את שיעורי המיסים הללו, אופן הדרגתי, ברמות הכנסה גבוהות וגבוהות מאד.

עוד מציע האיגוד, להוריד את נטל המס הישיר ברמות שכר של 5000 שקל ומטה, לסכום של 50 שקל בלבד (עד 1%), במקום 239 שקל כיום. "למהלך זה יש חשיבות בהגדלת ההכנסה נטו של שכבת מקבלי השכר הנמוך בישראל וניתן לבצעו כנגד ביטול מס ההכנסה השלילי", אמר לין.

בנוגע למקורות המימון מציע האיגוד לא להפוך את המע"מ למס סלקטיבי. "יש לשמור על מס זה כמס אחיד ושווה, שהינו המס העקיף היחיד בישראל", אמר לין. "הורדת המע"מ באחוז אחד או שניים תהיה בזבוז משום שלא תהיה לכך השפעה משמעותית על הורדת המחירים, כאשר מנגד, אחוז אחד של מע"מ תורם למדינה הכנסה של כ-3.6 מיליארד שקל".

ולבסוף, מציע האיגוד לבטל את הטבות המופלגות במס חברות שניתנו למפעלים מבוססים, בשווי של 5.5 מיליארד שקלים, במסגרת חוק עידוד השקעות הון. "חוק עידוד השקעות הון כבר אינו מעודד השקעות הון", אמר לין. "הוא הפך לחוק שמאפשר לגבות שיעורי מס חברות נמוכים מאוד ממפעלים מייצאים ושולל הטבות מס שהיה אפשר לתעל לחיזוק הפריפריה. 74 אחוזים מהטבות אלה ניתנים למפעלים במרכז הארץ שאין להם בעיה של רווחים או תזרים מזומנים וכושר התחרות שלהם בעולם גבוה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השקיעו בהון אנושי! 15/08/2011 15:18
    הגב לתגובה זו
    הכשרה מקצועית, במיוחד לעבדי ההי-טק המתבגרים מעל גיל 40 תניב תשואה דמיונית למדינה במסים של אלו שיחזרו לשוק העבודה בהייטק.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.