הנדל"ן בארץ יקר? הבית היקר באירופה נמכר ב-1.2 מיליארד שקל; צפו בדירוג
בעוד אירופה סובלת מהמשבר הכלכלי החריף ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר אירלנד, יוון, פורטוגל וספרד מאיימות על יציבות גוש האירו עם חובותיהן האדירים, ישנם עדיין אנשים שמוכנים להוציא הרבה מאוד כסף על בתים במקומות המבוקשים ביותר. סוכנות הנדל"ן הגרמנית Engel & Völkers דירגה את האזורים היקרים ביותר ביבשת הקלאסית.
הבית היקר באירופה נמכר בנסיכות הזעירה מונקו בספטמבר 2010. מדובר בפנטהאוז הצופה למרינה שנרכש על ידי איל הון מהמזרח התיכון תמורת כ-240 מיליון אירו, כ-1.2 מיליארד שקל. המחיר משקף עלות של כ-732 אלף שקל למ"ר.
במקום השני מדורג האי האיטלקי סרדיניה בו נמכרה לאחרונה אחוזה במחיר למ"ר של כ-100 אלף שקל, כ-495 אלף שקל, ולונדון מדורגת במקום השלישי כאשר רחוב Knightsbridge נחשב כיום לרחוב העירוני היקר ביותר באירופה עם רמת מחירים של כ-76 אלף אירו למ"ר, כ- 375 אלף שקל למ"ר.
המקומות הרביעי והחמישי נמצאים בריביירה הצרפתית כאשר בתים בעיירה Saint-Jean-Cap Ferrat נמכרים תמורת כ-71 אלף אירו למ"ר, כ-350 אלף שקל למ"ר, ובעיר הקיט קאן המפורסמת תמורת 50 אלף אירו למ"ר, כ-247 אלף שקל למ"ר. יחד עם קאן מדורגת פריז כאשר בשדרות מונטאן, בקרבת השאנז אליזה, נמכר לאחרונה בית במחיר של 50 אלף אירו למ"ר.
המקומות השביעי והשמיני נמצאים בשוויץ: בעיירת הסקי סנט מוריץ נמכר לאחרונה בית לפי מחיר של כ-48 אלף אירו למ"ר, כ-237 אלף שקל, ובג'נבה נמכר בית לפי מחיר של 39 אלף אירו למ"ר, כ-192 אלף שקל. אי הנופש הגרמני סילט מדורג במקום התשיעי עם רמות מחירים של 35 אלף אירו למ"ר, כ-173 אלף שקל ווינה, בירת אוסטריה מדורגת במקום העשירי, כאשר דירות ברובע הראשון היוקרתי נמכרות תמורת 21 אלף אירו למ"ר, כ-104 אלף שקל.
- 7.בנטוב 01/07/2011 10:22הגב לתגובה זואזרחים בסופו של דבר אנחנו האזרחים עמוד השידרה של המדינה ואיך תיראה המדינה בעיני אויבנו אי עמוד שידרה חולה
- 6.בנטוב 01/07/2011 09:45הגב לתגובה זושמקבלים שכר מינימום 12000 אלף שח מענק שיחרור לחילים מיליון שח צריך לבא בדרישות כאלה לממשלה וזה צריך ליהיות המאבק ולגלגל לפיתחה של הממשלה חייהם קלים מידיי והם מיתנהגים כאילו לא מכירים אותנו אנו זרים להם
- 5.חבר לצרה 01/07/2011 09:09הגב לתגובה זוחברה קדישא ובמועצות הדתיות ממשלה של משוגעים על הגג ועוד לא נימצא שפוי אחד שיצליח להורידם מהגג
- 4.בנטוב 01/07/2011 09:00הגב לתגובה זוצבא בניית דירות במיוחד לזכאים ללא תשלומי קרקע וחברות משכנות יבנו במחיר שמישרד השיכון יקבע ואז ניראה הפסקת הישתוללות שגורמת עוול למי שרוצה ליבנות ביתו בארץ על הממשלה ליפתור הבעיה
- 3.מחפש מציאות 30/06/2011 12:52הגב לתגובה זוכי יותר מזה אני לא יכול להרשות לעצמי.
- 2.איב מת" א 30/06/2011 12:37הגב לתגובה זוובטח שלא בשוויץ... אנחנו חיים במדינה שמוקפת במיליארד ערבים שחולמים בלילה איך שוחטים אותנו או מטביעים אותנו בים... וכל המדינה שלנו זו בעיקר מדינת תל אביב אז הבה לא ניסחף ונשלה את עצמנו. הממשלה מתעלמת מבעיות דיור של זוגות ויוצאי צבא וככה לא מנהלים מדינה. כמובן ששום תגובה כאן לא ממש תעזור אך אני מעריך שמתישהו מרד הדיור יפרוץ ויהיה כאן שמח במדינה.
- 1.אם מפרסמים כאלה כתבות אז הנדלן בארץ יקר (ל"ת)התשובה היא כן 30/06/2011 12:15הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
