הזהב במגמת עלייה, האם יכבוש פסגות חדשות?

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, מתייחס למגמת העלייה ההולכת ומתחזקת של הזהב
אייל גורביץ | (12)

הכיוון הכללי

לא אחת ניתחתי את התנהגות הזהב בשנה האחרונה. ובכל פעם הייתה המסקנה זהה. פסגות חדשות נראות באופק ומתכת המפלט תמשיך לזרוח באור יקרות. הניתוח האחרון היה ב-9 לאפריל כאשר מחירה של אונקיה בודדת עמד על משהו כמו 1,463 דולר. לקראת סוף אפריל האמיר מחירה של אונקיה לשיא של 1,573 דולר. ומה הלאה?

המגמה הראשית

מבט על גרף הנרות החודשי מעלה מספר נקודות:

1. מהלך העליות שהחל ברמת 711 דולר לאונקיה מוגדר לפי כל הפרמטרים כמגמת עלייה. נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה כעדות להלך הרוח של הקונים והמוכרים.

2. הממוצעים הנעים תומכים.

3. רמות ההתנגדות שנשברות מעלה מחליפות תפקיד והופכות לשמש כרמות תמיכה.

4. לכן, התנהגותו של הזהב מובילה למסקנה לפיה כיוונו מעלה וכי המחיר שנקבע אתמול מייצגים נקודה זמנית ונכונו לו מחירים גבוהים יותר.

המגמה המשנית

מבט על גרף הנרות השבועי מעלה מספר נקודות:

1. המגמה המשנית, בדיוק כמו הראשית היא מגמת עלייה.

2. ראשיתה במחיר של 1,308 דולר לאונקיה.

3. בשבועיים האחרונים מצוי הזהב בתיקון טכני המתייחס למהלך העליות 1,308-1,573 דולר.

4. לפיכך, יעדי התיקון מצויים בין 1,410-1,470 דולר לאונקיה.

5. בנוסף, יש לקחת בחשבון את התמיכה ברמת 1,430 דולר לאונקיה.

6. מכאן שאפשר להניח שאזור הקנייה של הזהב מצוי בין 1,450-1,430 דולר לאונקיה.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מישהו יכול להסביר לי למה מג' יק יורדת? (ל"ת)
    הקוסם 17/05/2011 13:51
    הגב לתגובה זו
  • א 18/05/2011 23:25
    הגב לתגובה זו
    המגייק יורדת כדאי שאתה תמכור את המניוית ורק אז המגייק תעלה 20%
  • 7.
    עזרא 17/05/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    ניתוח טכני זה לא מדע מדיוייק זה אומנות עם הצלחה של כ-70 אחוז זה תפסיקו לבלבל במוח
  • 6.
    א' 16/05/2011 19:52
    הגב לתגובה זו
    תשמעו אין לי דבר בעד או נגד גורביץ אולם יש הרבה דברים שצדק לגבי היורו אמר שיש מצב לעליתו וזינק מ 115 ל122 בערך (ורק אח"כ נפל בשל נפילת הדולר)בזהב צדק כמה פעמים שהמשיך לעלות עוד ועוד..ויש טעם לדבריו ויש במה להתחשב ולהזהר לפחות בהקטנת פוזיציות וכו'
  • גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביממה (ל"ת)
    שען בדימוס 17/05/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עידן 16/05/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
    לא ייאמן, תראו מה אמר על טבע ומה קורה, הבן אדם פשוט לא פוגע בכלום.
  • צוהל מאושר 16/05/2011 18:07
    הגב לתגובה זו
    100%.....טענות יש להפנות (בכתב)לשווקים שמשנים דעתם לחילופין.אילולה המיקרים של כשל שוק הייתי מיליונר!
  • נכבה 16/05/2011 19:09
    איזה אחריות יש לו ולאתר? הוא רק כושל
  • 4.
    לאייל 16/05/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    תסביר פעם אחת ולתמיד באחוזים .. כמה אחוזי הצלחה יש בטכני .. ולמה כי אנשים חושבים שיש שם 70% הצלחה ולכן הם כועסים כמו לגבי טבע כמו 590 ועוד זכור אחי אנשים את ההצלחות שוכחים מהר אבל את הכישלונות הם זוכרים שנים לכן הגיע הזמן שתגיד כמה אחוזי הצלחה יש לשיטה.. כדי שלא יהיה להם ציפיות מרובות.. ועל זה נאמר כגודל הציפיות כך גודל האכזבות בכל אופן שיהיה לך כל טוב והרבה הצלחות
  • 3.
    שמעון 16/05/2011 13:51
    הגב לתגובה זו
    הניתוחים על טבע - פחות מוצלחים, וזה בלשון המעטה.
  • 2.
    איתן 16/05/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    יישר כח על ההסבר כמו גם כתבותיך הקודמות בנושא שקלעו למטרה. אשמח, אם תוכל להתייחס ל " צונאמי" במסחר בכסף לרבות ציון אזור קנייה ,לדעתך.
  • 1.
    אבו דאבי 16/05/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    בפעם הקודמת טענת שייש לקנות במהלך תיקון שלא הופיע ,אז מה עלי לעשות עם היעוץ שלך עכשיו ?כי מכרתי ב-1511 את כל מה שהיה לי .האם כשתיקון לא מגיע יש להמתין לו עד בוש ? תודה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.