שר הכלכלה של מצרים: "מחוייבים להסכם השלום עם ישראל, אך לא למכירת גז"

סאמיר רדוואן אמר את הדברים בשעה שבה בכירים במצרים נחקרים בחשד כי היו מעורבים בכך שמצרים מכרה גז טבעי למצרים במחירים נמוכים ממחירי השוק
תומר קורנפלד | (11)

מצרים שוב רומזת כי אינה מרוצה מההסכם למכירת הגז לישראל. שר הכלכלה המצרי סאמיר רדוואן אמר ביום כי מצרים מחויבת להסכם השלום עם ישראל אך אינה מחויבת למכור גז לישראל.

דבריו של רדוואן באים בשעה שבכירים במצרים נחקרים בימים האחרונים על מעורבותם בחשד שגרמו לכאורה למכירה של גז לישראל במחירים נמוכים ממחירי השוק. סוכנות רויטרס דיווחה כי ההפסד של ממשלת מצרים כותצאה מהסכמי הגז נאמדים בלמעלה מ-714 מיליון דולר.

הטענה המצרית הוכחשה נמרצות על ידי שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו במסיבת עיתונאים שערך בשבוע שעבר.לכתבה המצולמת בהרחבה גם בחברת אמפל - המחזיקה בנתח משותפות EMG הכחישו את הדיווחים וטענו שישראל משלמת את המחיר היקר יותר על גז טבעי המיוצא ממצרים.

הדיון סביב הגז המצרי עלה לכותרות בחודשים האחרונים מאז הוחלף השלטון במצרים. לאחר מספר שבועות של הפגנות הסכים נשיא מצרים חוסני מובארק להתפטר. לאחר מכן החלו חמושים לשבש את אספקת הגז למדינות השכנות ובהן ישראל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    צדק 01/05/2011 14:04
    הגב לתגובה זו
    מה...הוא עושה לנו טובה ??? או לעצמו ???
  • 10.
    הממשלה חייבת לזרז את פיתוח תמר ולוויתן (ל"ת)
    ששון גז 01/05/2011 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לוויתן ותמר כאן טמון העתיד (ל"ת)
    תנו גז 01/05/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קיבוצניק - צפון 01/05/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    " שלום וירטואלי"
  • 7.
    דלק ולא במניות אוויר כמו מודיעין ושאר המניות (ל"ת)
    אנליסט 01/05/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לפי התמונה יש להשקיע ברציו ישראמקו עם קבלות (ל"ת)
    אנליסט 01/05/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא לקנות מודיעין המניה לפני ירידה חזקה (ל"ת)
    אנליסט 01/05/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי צריך את הגז שלהם בכלל (ל"ת)
    יוסי 01/05/2011 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומי 01/05/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    מי שרואה את כל התמונה מבין שהמנייה צפויה לעבור את שער 100 תוך מס' חודשים. וזה עוד בלי החלק של " גל" , ובלי הנפט......
  • 2.
    אוהד 01/05/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    והכל יסתדר. לא צריך טובות מחמסתן.........
  • 1.
    אסף 01/05/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
    הצינור עובר בשטח מדינת ישראל בדרכו לירדן וסוריה אז נעלה את מחיר האחזקה שלו בשטחינו בצורה משמעותית ואם זה לא יעזור להם להבין אזי נבקש להעביר את הצינור משטחינו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.