בין 'זכויות' למניות: שלוש תובנות מהדיווח שמפיל את רציו
ביום חמישי בערב דיווחה שותפות רציו יהש כי בכוונתה לגייס הון בדרך של הנפקה לציבור (
מבט שני על הדיווח מעלה שמדובר ב"הנפקה לציבור", כלומר הנפקה משנית של מניות ולא הנפקת זכויות. ההבדל - במקום לפנות לבעלי המניות הקיימים, רציו פונה לציבור הרחב בבקשה למזומנים. כיאה למניה תזזיתית כמו רציו, כאן מתחיל גל ספקלוציות. אז נעשה קצת סדר.
דבר ראשון, מהלך של הנפקה לציבור לא מחייב את בעלי השליטה להכניס את היד לכיס, לכאורה צעד של אי אמון. מנגד, יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו ומבעלי השליטה בשותפות אמר בשיחה עם Bizportal בדיוק לפני שבועיים כי
דבר שני, עניין לוח הזמנים. הנפקת זכויות זה אומר תהליך לא קצר שמחייב פרסום תשקיף. יש את 'יום האקס', 'יום הקום', המסחר בזכויות (שבועיים לאחר יום האקס) וכו'. מדובר בתהליך של כ-3 שבועות כאשר יש כמובן את הסיכון שבמידה וקורה משהו מהותי במהלך הדרך, כל העסק עלול לקבל דחיה. בדרך של הנפקת מניות לציבור, זה מתבצע על בסיס תשקיף קיים ולמעשה תוך 5 שעות יכולה החברה לגייס את הכסף ולסגור עניין. כלומר התהליך בצורה הזו הוא הרבה יותר קצר.
דבר שלישי, בדרך של הנפקת מניות ניתן להכניס משקיע חיצוני בקלות יחסית ומבלי לגרור תנודות בשער המניה. במקרה של רציו, זה קצת פחות רלוונטי שכן מדובר באחת המניות היותר סחירות בבורסה בת"א ולכן גוף שרוצה להיכנס לפוזיציה יכול לעשות זאת ללא קושי.
- 10.בר 02/05/2011 05:35הגב לתגובה זואו שהכיסים שלהם לא עמוקים מספיק.
- 9.googl 02/05/2011 01:41הגב לתגובה זובין רציו ב-60 לביוסל שהייתה ב-9000 ועוד השוואה שהשוו שם זה רציו מול המדד בסין לא יודע מה הקשר אבל ניתוח מבריק.
- 8.יוסף חקק 01/05/2011 19:49הגב לתגובה זווכיצד הם מפסידים מכל הכיוונים
- 7.לו יהי 01/05/2011 16:51הגב לתגובה זואני מאחל מעומק הלב שההנפקה תיכשל. אם לא אז העם הזה הוא עאמה.
- 6.זיגי 01/05/2011 16:05הגב לתגובה זוהאם לא היה ברור שלצורך המשך האקספלורציה (גם ללא התארכות קידוח לחיפוש הנפט) , יצטרכו כסף נוסף. על מה בכלל קמה הזעקה ואי השקט הניכר שאחז במשקיעים ? לא ברור
- 5.המשקיעים הם הכל 01/05/2011 13:52הגב לתגובה זולא יפה רוצים הנפקה בלי לתת לנו כלום מגעילים.
- 4.מתקרבת 01/05/2011 13:28הגב לתגובה זופשוט! אוכלים קש עם הירידות לאחרונה - לא מגיע להם זכויות?? למה?
- 3.נובל 01/05/2011 11:28הגב לתגובה זוומה זה אומר?
- 2.ברציו אין מניות אלא יהש בלבד זה מאוד משנה (ל"ת)דודו 01/05/2011 11:17הגב לתגובה זו
- 1.אם ככה אז הגאולוג שוב צדקקקקקקק! (ל"ת)רעידתאדמה3 01/05/2011 11:12הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
