בין 'זכויות' למניות: שלוש תובנות מהדיווח שמפיל את רציו

יוסי פינק | (10)

ביום חמישי בערב דיווחה שותפות רציו יהש כי בכוונתה לגייס הון בדרך של הנפקה לציבור (לכתבה המלאה). במבט ראשון על ההודעה הכל נראה צפוי וידוע, רציו צריכה כסף והנה היא אומרת שהיא מתכוונת לגייס. מבט שני על הדיווח מעלה שמדובר ב"הנפקה לציבור", כלומר הנפקה משנית של מניות ולא הנפקת זכויות. ההבדל - במקום לפנות לבעלי המניות הקיימים, רציו פונה לציבור הרחב בבקשה למזומנים. כיאה למניה תזזיתית כמו רציו, כאן מתחיל גל ספקלוציות. אז נעשה קצת סדר. דבר ראשון, מהלך של הנפקה לציבור לא מחייב את בעלי השליטה להכניס את היד לכיס, לכאורה צעד של אי אמון. מנגד, יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו ומבעלי השליטה בשותפות אמר בשיחה עם Bizportal בדיוק לפני שבועיים כי "עד היום עשינו ברציו 17 גיוסי הון - ובכולם השתתפנו". רמז עבה ללא ספק וסוג של אמירה מחייבת. כלומר נראה שבעלי השליטה ברציו מתכוונים לשים את חלקם. דבר שני, עניין לוח הזמנים. הנפקת זכויות זה אומר תהליך לא קצר שמחייב פרסום תשקיף. יש את 'יום האקס', 'יום הקום', המסחר בזכויות (שבועיים לאחר יום האקס) וכו'. מדובר בתהליך של כ-3 שבועות כאשר יש כמובן את הסיכון שבמידה וקורה משהו מהותי במהלך הדרך, כל העסק עלול לקבל דחיה. בדרך של הנפקת מניות לציבור, זה מתבצע על בסיס תשקיף קיים ולמעשה תוך 5 שעות יכולה החברה לגייס את הכסף ולסגור עניין. כלומר התהליך בצורה הזו הוא הרבה יותר קצר. דבר שלישי, בדרך של הנפקת מניות ניתן להכניס משקיע חיצוני בקלות יחסית ומבלי לגרור תנודות בשער המניה. במקרה של רציו, זה קצת פחות רלוונטי שכן מדובר באחת המניות היותר סחירות בבורסה בת"א ולכן גוף שרוצה להיכנס לפוזיציה יכול לעשות זאת ללא קושי. בשורה התחתונה, נשארנו עם שאלת המחיר - באיזה מחיר יונפקו המניות (היחידות) החדשות של רציו. שני דברים בכל זאת ניתן להניח שיקרו: האחד - בעלי השליטה ייקחו חלק בהנפקה, השני - ההנפקה עשויה להיות מוקדם מהמשוער.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בר 02/05/2011 05:35
    הגב לתגובה זו
    או שהכיסים שלהם לא עמוקים מספיק.
  • 9.
    googl 02/05/2011 01:41
    הגב לתגובה זו
    בין רציו ב-60 לביוסל שהייתה ב-9000 ועוד השוואה שהשוו שם זה רציו מול המדד בסין לא יודע מה הקשר אבל ניתוח מבריק.
  • 8.
    יוסף חקק 01/05/2011 19:49
    הגב לתגובה זו
    וכיצד הם מפסידים מכל הכיוונים
  • 7.
    לו יהי 01/05/2011 16:51
    הגב לתגובה זו
    אני מאחל מעומק הלב שההנפקה תיכשל. אם לא אז העם הזה הוא עאמה.
  • 6.
    זיגי 01/05/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    האם לא היה ברור שלצורך המשך האקספלורציה (גם ללא התארכות קידוח לחיפוש הנפט) , יצטרכו כסף נוסף. על מה בכלל קמה הזעקה ואי השקט הניכר שאחז במשקיעים ? לא ברור
  • 5.
    המשקיעים הם הכל 01/05/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    לא יפה רוצים הנפקה בלי לתת לנו כלום מגעילים.
  • 4.
    מתקרבת 01/05/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    פשוט! אוכלים קש עם הירידות לאחרונה - לא מגיע להם זכויות?? למה?
  • 3.
    נובל 01/05/2011 11:28
    הגב לתגובה זו
    ומה זה אומר?
  • 2.
    ברציו אין מניות אלא יהש בלבד זה מאוד משנה (ל"ת)
    דודו 01/05/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם ככה אז הגאולוג שוב צדקקקקקקק! (ל"ת)
    רעידתאדמה3 01/05/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.