בין 'זכויות' למניות: שלוש תובנות מהדיווח שמפיל את רציו
ביום חמישי בערב דיווחה שותפות רציו יהש כי בכוונתה לגייס הון בדרך של הנפקה לציבור (
מבט שני על הדיווח מעלה שמדובר ב"הנפקה לציבור", כלומר הנפקה משנית של מניות ולא הנפקת זכויות. ההבדל - במקום לפנות לבעלי המניות הקיימים, רציו פונה לציבור הרחב בבקשה למזומנים. כיאה למניה תזזיתית כמו רציו, כאן מתחיל גל ספקלוציות. אז נעשה קצת סדר.
דבר ראשון, מהלך של הנפקה לציבור לא מחייב את בעלי השליטה להכניס את היד לכיס, לכאורה צעד של אי אמון. מנגד, יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו ומבעלי השליטה בשותפות אמר בשיחה עם Bizportal בדיוק לפני שבועיים כי
דבר שני, עניין לוח הזמנים. הנפקת זכויות זה אומר תהליך לא קצר שמחייב פרסום תשקיף. יש את 'יום האקס', 'יום הקום', המסחר בזכויות (שבועיים לאחר יום האקס) וכו'. מדובר בתהליך של כ-3 שבועות כאשר יש כמובן את הסיכון שבמידה וקורה משהו מהותי במהלך הדרך, כל העסק עלול לקבל דחיה. בדרך של הנפקת מניות לציבור, זה מתבצע על בסיס תשקיף קיים ולמעשה תוך 5 שעות יכולה החברה לגייס את הכסף ולסגור עניין. כלומר התהליך בצורה הזו הוא הרבה יותר קצר.
דבר שלישי, בדרך של הנפקת מניות ניתן להכניס משקיע חיצוני בקלות יחסית ומבלי לגרור תנודות בשער המניה. במקרה של רציו, זה קצת פחות רלוונטי שכן מדובר באחת המניות היותר סחירות בבורסה בת"א ולכן גוף שרוצה להיכנס לפוזיציה יכול לעשות זאת ללא קושי.
- 10.בר 02/05/2011 05:35הגב לתגובה זואו שהכיסים שלהם לא עמוקים מספיק.
- 9.googl 02/05/2011 01:41הגב לתגובה זובין רציו ב-60 לביוסל שהייתה ב-9000 ועוד השוואה שהשוו שם זה רציו מול המדד בסין לא יודע מה הקשר אבל ניתוח מבריק.
- 8.יוסף חקק 01/05/2011 19:49הגב לתגובה זווכיצד הם מפסידים מכל הכיוונים
- 7.לו יהי 01/05/2011 16:51הגב לתגובה זואני מאחל מעומק הלב שההנפקה תיכשל. אם לא אז העם הזה הוא עאמה.
- 6.זיגי 01/05/2011 16:05הגב לתגובה זוהאם לא היה ברור שלצורך המשך האקספלורציה (גם ללא התארכות קידוח לחיפוש הנפט) , יצטרכו כסף נוסף. על מה בכלל קמה הזעקה ואי השקט הניכר שאחז במשקיעים ? לא ברור
- 5.המשקיעים הם הכל 01/05/2011 13:52הגב לתגובה זולא יפה רוצים הנפקה בלי לתת לנו כלום מגעילים.
- 4.מתקרבת 01/05/2011 13:28הגב לתגובה זופשוט! אוכלים קש עם הירידות לאחרונה - לא מגיע להם זכויות?? למה?
- 3.נובל 01/05/2011 11:28הגב לתגובה זוומה זה אומר?
- 2.ברציו אין מניות אלא יהש בלבד זה מאוד משנה (ל"ת)דודו 01/05/2011 11:17הגב לתגובה זו
- 1.אם ככה אז הגאולוג שוב צדקקקקקקק! (ל"ת)רעידתאדמה3 01/05/2011 11:12הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
