הנפקת זכויות - לא ההטבה שחשבתם: ישראמקו, רציו וכו'
חברות רבות מגייסות כספים באמצעות הנפקות בשוק ההון. רציו יה"ש הוציאה דיווח על כוונה לגייס הון באמצעות הנפקה לציבור. ישראמקו יה"ש, כמו חברות נוספות, נמצאת בשלבים אחרונים של הנפקת זכויות.
חברה אשר רוצה לגייס כספים בשוק ההון, עומדת בפני מגוון אפשרויות. האפשרות הראשונה היא הנפקת מניות חדשות. השנייה, הינה הנפקת חוב והאפשרות השלישית היא גיוס כספים באמצעות הנפקת זכויות. חברות שמתקשות לגייס כספים ע"י הנפקת מניות או הנפקת חוב בוחרות בדרך הקלה יותר - הנפקת זכויות. החיסרון של הנפקה זו לבעלי המניות היא שהם נדרשים להביא כסף מהבית.
מהי זכות?
הזכות מקנה לבעל המניות בחברה אפשרות לרכוש ני"ע נוספים של החברה במחיר נמוך ממחיר השוק. בעלי המניות מתבקשים להזרים כסף נוסף לחברה. במידה ובעל המניות לא יזרים את הכסף הוא ידולל, כלומר, חלקו בחברה יקטן.
משקיעים רבים נוטים להתייחס לקבלת הזכות כהטבה משמעותית, אולם המשקיעים צריכים לשים לב כי ביום האקס מתבצעת התאמה בשער המניה אשר מקזזת את שווי ההטבה ולכן הזכות לא מטיבה בהכרח עם המשקיע. בנוסף, כאשר חברה מודיעה על כוונה להנפיק זכויות, המניה מגיבה בד"כ בירידות שערים בגלל חששם של משקיעים המוכרים את המניה, מכיוון שאינם מעוניינים להשקיע עוד כספים ואינם רוצים שחלקם ידולל. כמו כן, ככל שהתוספת הכספית גבוהה יותר היא משפיעה על היכולת הכספית של המשקיע הקטן להיענות להצעה.
בתאריך 31/3/2011 הגישה רציו יהש לרשות לני"ע טיוטת תשקיף מדף לגיוס הון. ביום המסחר שלאחריו ירדה המניה ב-8.63% במחזור גבוה ועד לכתיבת שורות אלה השלימה המניה ירידה של 16.7%. עוד בטרם פרסמה רציו את מבנה ההנפקה עלה חשש בשוק מהנפקת זכויות נוספת. בתאריך 28/04/2011 הוציאה החברה עדכון על הנפקת מניות לציבור אך עדיין לא פורסם מחיר ההנפקה, לאחר פרסום המחיר המניה תגיב בהתאם.
בהנפקת זכויות יש להתייחס למספר תאריכים רלוונטיים:
- יום הקום - זהו היום הקובע לקבלת הזכות. משקיע המחזיק בסוף יום המסחר את המניה זכאי לקבל את הזכות.
- יום האקס - יום המסחר לאחר היום הקובע. ביום זה מתבצעת התאמה בשער המניה לאחר חלוקת הזכות (קיזוז ההטבה).
- יום המסחר בזכות - ביום הזה יכול בעל הזכות למכור את הזכות במהלך המסחר בבורסה. במידה ולא ימכור או ינצל את הזכות היא תפקע ללא תמורה. ביום המסחר יש שיווי משקל בין מחיר הזכות + מחיר המימוש למחיר המניה.
- יום אחרון לניצול הזכות - שני ימי מסחר לאחר יום המסחר בזכויות. עד ליום זה ניתן להוסיף את תוספת המימוש ולקבל את התמורה.
חברת ישראמקו יהש הגישה תשקיף לגיוס 113 מיליון שקל בדרך של הנפקת זכויות. עפ"י התשקיף, הזכויות מוצעות למחזיקי יחידות ההשתתפות הקיימות שהחזיקו ביום הקובע (27/4/2011), באופן שבגין כל 18 יחידות השתתפות יהיה המחזיק זכאי לקבל יחידת השתתפות בתוספת של 18 אגורות. יום המסחר נקבע לתאריך 8/5/2011 והמועד האחרון לניצול 12/5/2011. מחיר המניה ביום הקום עמד על 45 אגורות והמחיר ביום האקס עמד על 43.6 אגורות , מכאן שההטבה הגלומה הינה 3.1%.
האמנם כך? האם באמת יש כאן הטבה?
נבצע חישוב של שווי האחזקה במניות (בהנחה שמחיר המניה לא משתנה):
שווי המניות ביום הקום: 18 מניות * 45 אגורות = 810 אגורות .
שווי המניות ביום האקס לאחר המימוש: 19 מניות* 43.6 אגורות- 18 אגורות (תוספת מימוש) = 810 אגורות.
המסקנה: הזכות לא בהכרח מטיבה עם שווי ההשקעה של הלקוח. ההחלטה האם לממש את הזכות ולהזרים כסף לחברה תלויה אך ורק במצב החברה ולא בשווי ההטבה הגלומה. למשקיע המעריך ששווי החברה יעלה כדאי לנצל את הזכות ולממשה למניות. למשקיע שלא מאמין בחברה כדאי למכור אותה. נקודה נוספת היא שגיוס הכספים יכול לעזור לחברה לממש את יעדיה ולשפר את מצבה הכלכלי ולכן יש לבחון כל הנפקה לגופה.
- 8.HELP (ל"ת)פלואוסנס מדיקל 02/05/2011 07:49הגב לתגובה זו
- 7.יוסף 01/05/2011 17:23הגב לתגובה זוהנפקת הזכויות היא לא ההטבה, אומנם כמו שאמרת ישנה נק' איזון לאחר יום הקום, אבל ואבל גדול! המניה בד" כ מתקנת כלפי מעלה ביום האקס, מאחר ומחירה נראה יותר אטרקטיבי בעיני המשקיעים (לא כולם יודעים על החלוקה או מבינים את המשמעות). תראה את ישראמקו ביום האקס - פתחה יותר מ-2% למעלה. אפשר למכור וכך לממש את הרווח מהעליה עקב הירידה הטכנית במחיר.
- 6.משה 01/05/2011 12:30הגב לתגובה זוגם הם גורמים ללחץ על מחיר המניה כהנפקת זכויות ?ולמי שמאמין במניה עם מחיר המימוש אטרקטיבי לעומת השוק -שווה כניסה?
- 5.מה המצב " אני" ? הילדה בדרך? (ל"ת)סמ" ב 01/05/2011 12:24הגב לתגובה זו
- 4.נאה נאה (ל"ת)סמ" ב 01/05/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 3.יעקב 01/05/2011 11:56הגב לתגובה זובד" כ מצורפים לזכויות גם אופציות ללא תשלום ובזה לכאורה עיקר הרווח לבעל המניה ביום הקום. מדוע הכותב התעלם מכך?
- במקרה של ישראמקו לא היו אופציות (ל"ת)יוסי 01/05/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 2.אלון 01/05/2011 11:15הגב לתגובה זוכי יש פה דילול של המיעוט בחברה שלא מודע/לא מנצל את הנפקת הזכויות ולכן מדולל במחיר נמוך. כל ההנחה שלך התבססה על כך שכל בעלי המניות מנצלים את ההנפקה וקונים בה.
- 1.כתבה טוב ומחכימה (ל"ת)אני 01/05/2011 10:27הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
