הנפקת זכויות - לא ההטבה שחשבתם: ישראמקו, רציו וכו'
חברות רבות מגייסות כספים באמצעות הנפקות בשוק ההון. רציו יה"ש הוציאה דיווח על כוונה לגייס הון באמצעות הנפקה לציבור. ישראמקו יה"ש, כמו חברות נוספות, נמצאת בשלבים אחרונים של הנפקת זכויות.
חברה אשר רוצה לגייס כספים בשוק ההון, עומדת בפני מגוון אפשרויות. האפשרות הראשונה היא הנפקת מניות חדשות. השנייה, הינה הנפקת חוב והאפשרות השלישית היא גיוס כספים באמצעות הנפקת זכויות. חברות שמתקשות לגייס כספים ע"י הנפקת מניות או הנפקת חוב בוחרות בדרך הקלה יותר - הנפקת זכויות. החיסרון של הנפקה זו לבעלי המניות היא שהם נדרשים להביא כסף מהבית.
מהי זכות?
הזכות מקנה לבעל המניות בחברה אפשרות לרכוש ני"ע נוספים של החברה במחיר נמוך ממחיר השוק. בעלי המניות מתבקשים להזרים כסף נוסף לחברה. במידה ובעל המניות לא יזרים את הכסף הוא ידולל, כלומר, חלקו בחברה יקטן.
משקיעים רבים נוטים להתייחס לקבלת הזכות כהטבה משמעותית, אולם המשקיעים צריכים לשים לב כי ביום האקס מתבצעת התאמה בשער המניה אשר מקזזת את שווי ההטבה ולכן הזכות לא מטיבה בהכרח עם המשקיע. בנוסף, כאשר חברה מודיעה על כוונה להנפיק זכויות, המניה מגיבה בד"כ בירידות שערים בגלל חששם של משקיעים המוכרים את המניה, מכיוון שאינם מעוניינים להשקיע עוד כספים ואינם רוצים שחלקם ידולל. כמו כן, ככל שהתוספת הכספית גבוהה יותר היא משפיעה על היכולת הכספית של המשקיע הקטן להיענות להצעה.
בתאריך 31/3/2011 הגישה רציו יהש לרשות לני"ע טיוטת תשקיף מדף לגיוס הון. ביום המסחר שלאחריו ירדה המניה ב-8.63% במחזור גבוה ועד לכתיבת שורות אלה השלימה המניה ירידה של 16.7%. עוד בטרם פרסמה רציו את מבנה ההנפקה עלה חשש בשוק מהנפקת זכויות נוספת. בתאריך 28/04/2011 הוציאה החברה עדכון על הנפקת מניות לציבור אך עדיין לא פורסם מחיר ההנפקה, לאחר פרסום המחיר המניה תגיב בהתאם.
בהנפקת זכויות יש להתייחס למספר תאריכים רלוונטיים:
- יום הקום - זהו היום הקובע לקבלת הזכות. משקיע המחזיק בסוף יום המסחר את המניה זכאי לקבל את הזכות.
- יום האקס - יום המסחר לאחר היום הקובע. ביום זה מתבצעת התאמה בשער המניה לאחר חלוקת הזכות (קיזוז ההטבה).
- יום המסחר בזכות - ביום הזה יכול בעל הזכות למכור את הזכות במהלך המסחר בבורסה. במידה ולא ימכור או ינצל את הזכות היא תפקע ללא תמורה. ביום המסחר יש שיווי משקל בין מחיר הזכות + מחיר המימוש למחיר המניה.
- יום אחרון לניצול הזכות - שני ימי מסחר לאחר יום המסחר בזכויות. עד ליום זה ניתן להוסיף את תוספת המימוש ולקבל את התמורה.
חברת ישראמקו יהש הגישה תשקיף לגיוס 113 מיליון שקל בדרך של הנפקת זכויות. עפ"י התשקיף, הזכויות מוצעות למחזיקי יחידות ההשתתפות הקיימות שהחזיקו ביום הקובע (27/4/2011), באופן שבגין כל 18 יחידות השתתפות יהיה המחזיק זכאי לקבל יחידת השתתפות בתוספת של 18 אגורות. יום המסחר נקבע לתאריך 8/5/2011 והמועד האחרון לניצול 12/5/2011. מחיר המניה ביום הקום עמד על 45 אגורות והמחיר ביום האקס עמד על 43.6 אגורות , מכאן שההטבה הגלומה הינה 3.1%.
האמנם כך? האם באמת יש כאן הטבה?
נבצע חישוב של שווי האחזקה במניות (בהנחה שמחיר המניה לא משתנה):
שווי המניות ביום הקום: 18 מניות * 45 אגורות = 810 אגורות .
שווי המניות ביום האקס לאחר המימוש: 19 מניות* 43.6 אגורות- 18 אגורות (תוספת מימוש) = 810 אגורות.
המסקנה: הזכות לא בהכרח מטיבה עם שווי ההשקעה של הלקוח. ההחלטה האם לממש את הזכות ולהזרים כסף לחברה תלויה אך ורק במצב החברה ולא בשווי ההטבה הגלומה. למשקיע המעריך ששווי החברה יעלה כדאי לנצל את הזכות ולממשה למניות. למשקיע שלא מאמין בחברה כדאי למכור אותה. נקודה נוספת היא שגיוס הכספים יכול לעזור לחברה לממש את יעדיה ולשפר את מצבה הכלכלי ולכן יש לבחון כל הנפקה לגופה.
- 8.HELP (ל"ת)פלואוסנס מדיקל 02/05/2011 07:49הגב לתגובה זו
- 7.יוסף 01/05/2011 17:23הגב לתגובה זוהנפקת הזכויות היא לא ההטבה, אומנם כמו שאמרת ישנה נק' איזון לאחר יום הקום, אבל ואבל גדול! המניה בד" כ מתקנת כלפי מעלה ביום האקס, מאחר ומחירה נראה יותר אטרקטיבי בעיני המשקיעים (לא כולם יודעים על החלוקה או מבינים את המשמעות). תראה את ישראמקו ביום האקס - פתחה יותר מ-2% למעלה. אפשר למכור וכך לממש את הרווח מהעליה עקב הירידה הטכנית במחיר.
- 6.משה 01/05/2011 12:30הגב לתגובה זוגם הם גורמים ללחץ על מחיר המניה כהנפקת זכויות ?ולמי שמאמין במניה עם מחיר המימוש אטרקטיבי לעומת השוק -שווה כניסה?
- 5.מה המצב " אני" ? הילדה בדרך? (ל"ת)סמ" ב 01/05/2011 12:24הגב לתגובה זו
- 4.נאה נאה (ל"ת)סמ" ב 01/05/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 3.יעקב 01/05/2011 11:56הגב לתגובה זובד" כ מצורפים לזכויות גם אופציות ללא תשלום ובזה לכאורה עיקר הרווח לבעל המניה ביום הקום. מדוע הכותב התעלם מכך?
- במקרה של ישראמקו לא היו אופציות (ל"ת)יוסי 01/05/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 2.אלון 01/05/2011 11:15הגב לתגובה זוכי יש פה דילול של המיעוט בחברה שלא מודע/לא מנצל את הנפקת הזכויות ולכן מדולל במחיר נמוך. כל ההנחה שלך התבססה על כך שכל בעלי המניות מנצלים את ההנפקה וקונים בה.
- 1.כתבה טוב ומחכימה (ל"ת)אני 01/05/2011 10:27הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
