הפועלים: "ממליצים להחזיק בחשיפה מנייתית מלאה" בלאומי יותר דפנסיביים
הבורסה בתל אביב חתמה שבוע מסחר חיובי במיוחד תוך התבססות מדד המעו"ף מעל רמת ה-1300 נקודות. בסיכום שבועי מדד המעו"ף סגר בעלייה של 3.2% ומדד ת"א 75 הוסיף 2.8% לערכו. בסקירתם השבועית, התייחסו הבנקים לאופטימיות שסיפק דו"ח בנק ישראל בהעלאת תחזית הצמיחה שלו למשק תוך גישה חיובית לאינדיקטורים מרכזיים המצביעים כי הכלכלה הישראלית חזקה. כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "עונת הדוחות לרבעון הרביעי ולשנת 2010 כולה הסתיימה היום, וניתן לסכם ולומר כי ההתאוששות שאפיינה את המשק מאז המחצית השניה של 2009 נמשכה ביתר שאת גם בשנה זו. ההתאוששות קיבלה ביטוי בגידול של 7% בהכנסות 25 חברות המעו"ף במהלך 2010, ושל 25% ברווח הנקי". בבנק ממליצים: "אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית בנוגע לשוק המניות המקומי, וממשיכים בהמלצתנו להחזיק בחשיפה מנייתית מלאה". בפרסום כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "השפעתם של תנאי הרקע שהעיבו לאחרונה על השווקים נחלשה לעת עתה", ומוסיפים, "נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי, כמו גם העלאת תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, ורמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות כפי שמשתקף מהמכפילים, צפויים לתמוך בשוק המניות המקומי" שוק האג"ח השבוע התשואה על המק"מ עלתה מרמה של 3.16% לרמה של 3.4%. לדעת כלכלני בנק הפועלים, "עלייה זו משקפת תמימות דעים בנוגע להמשך עליית הריבית בשנה הקרובה לרמה של כ- 4%,". כלכלני הבנק ממשיכים להמליץ להשקיע באיגרות החוב השקליות (שחרים) על פני איגרות החוב הצמודות (גלילים). בסקירתם כותבים כלכלני הפועלים כי "התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות שממשיכות להיות גבוהות (של כ- 3.1%),תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה". באשר לאגרות צמודות המדד מציינים שם: "אנו ממליצים לצמצם חשיפה לאגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד לטווחים הבינוניים, אשר מרביתן נסחרות בתשואה נטו שלילית". כלכלני הלאומי מזכירים כי השבוע הונפקו אגרות חוב רבות, לאחר תקופת קיפאון בשוק זה, סלקום והוט גייסו סכום כולל של 2.5 מיליארד שקל בנוסף להנפקות אחרות. באשר להמשך ציינו כי: "המשך רמת אי הוודאות בזירה הגיאופוליטית עלולה להעיב על חלקו הארוך של עקום התשואות מאחר וחלקו הקצר מספק עדיין תשואה ריאלית שלילית. לדבריהם: "אנו סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ בינוני בשל התשואה השוטפת הסבירה אותן הן מספקות". עוד כותבים בבנק לאומי כי: "להערכתנו, בשל צמצום המרווחים מאגרות חוב ממשלתיות, הסיכון הכרוך כיום בהשקעה באגרות חוב קונצרניות גבוה. על כן, יש להגביל השקעה באגרות חוב בעלות טווח לפדיון של עד 4 שנים. אנו ממליצים להתרכז בדירוגי השקעה שבין דירוג AA ל- +A, תוך בחינת השתתפות במכרזים בשוק הראשוני.".
- 8.שרון 01/04/2011 21:10הגב לתגובה זוחייבת לעלות 6 אחוז ביום א, שימו לב, ביום רביעי פוטאש עלתה 1.2 ,בחמישי 1.8 ,היום 3 אחוז בעוד כיל רק ירדה, זבלני שחקני מעוף.
- 7.חלון הזדמנות 01/04/2011 15:06הגב לתגובה זוהאקזיט בקרוב מיכוין תבור
- 6.jj 01/04/2011 12:12הגב לתגובה זואיך בנק מציע להחזיק חשיפה מנייתית מלאה??? איפה האחריות ,ניהול סיכונים? חובבנים. גם ככה אני לא שומע לכם-כל מה שאתם אומרים אני עושה הפוך. יושב על הגדר,רגל פה רגל שם.חפשו פראיירים ,כולם יודעים שהמצב לא טוב .
- 5.קודם תורידו את עמלות הקניה של מניות באינטרנט (ל"ת)Z 01/04/2011 11:14הגב לתגובה זו
- גגגגעעעעיייי 02/04/2011 01:35הגב לתגובה זוואז הם יורידו לך או שתעבור לגאון השקעות ותקבל עמלות מצחיקות
- 4.הראל 01/04/2011 11:03הגב לתגובה זוהמנייה הכי מענינת בתחום הביומד המנייה היחידה שעוסקת בהמון תחומים ובהמון ניסויים מה גם שהיא היחידה שעורכת מחקרים בתפקוד המח ומצליחה בהם.. לדעתי כל מי שלא בפנים מספיד והימים יעידו מוזמנים לעקוב .. מי שרוצה להסתכל על כתבות של 3 שנים אחורה מוזמן! אין שום דבר שלילי טוב בלי חפירות פשוט תראו אותה
- 3.שרון 01/04/2011 11:02הגב לתגובה זורק יורד כל הזמן 3 ימי ירידות בלאומי, אפילו 1800 לא שבר, זבל.
- 2.דובי עלוב מספונס 01/04/2011 11:00הגב לתגובה זופצועים ונגנבים עדיין בבתי המשפט ממתין לכספם שנגנב
- 1.אלי 01/04/2011 10:55הגב לתגובה זושמשתנה כוון הרוח. קמים בבוקר ורואים לאן הרוח נושבת ובהתאם המלצותיהם. צפו בהמלצות בכל אחד מהשבועות האחרונים. זה ממש כך.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
