למשקיע הסולידי: אפשרות השקעה שקלית - 5 דוגמאות
בשבוע שעבר כתבתי מדוע ישנה עדיפות להשקעה בתקופה זו באגרות-חוב בריבית שקלית משתנה; ואילו השבוע אדגים אפשרות נוספת להשקעה - אגרות-חוב שקליות שאינן חלק ממדד התל-בונד השקלי.
מתחילת השנה אנו עדים לתופעה מעניינת: בשל האינפלציה הגואה כתוצאה מעליית מחירי הסחורות והנפט (מחיר הנפט התייקר השבוע ב-4% ועומד על 7.3 שקלים לליטר) וכן בשל ביקושים ערים של הצרכן הישראלי למוצרים בני-קיימא - גואה הביקוש לאג"ח קונצרניות צמודות מדד דבר הגורם כמובן לעלייה בשערן מחד ולהיצעים באג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה מאידך.
כתוצאה מכך עלה מדד התל בונד 60 מתחילת השנה בלמעלה מ-1.5% לעומת מדד התל בונד השקלי שהשיג תשואה אפסית. גם בשנת 2010 השיג מדד התל בונד 60 תשואה עודפת של 2.5% מול מדד התל בונד השקלי.
ציפיות האינפלציה של שוק ההון לשנה הקרובה גבוהות מ-3% - שהינו היעד העליון של בנק ישראל. נגיד בנק ישראל שכבר העלה את ריבית בנק ישראל החודש ב-0.25% והעמיד אותה על רמה של 2.5% צפוי להמשיך להעלות את הריבית לנוכח גל ההתייקרויות השוטף את המשק - פעולות אשר עשויות להוריד את האינפלציה. לכן, אותן אג"ח קונצרניות בריבית שקלית קבועה שיורדות כעת בשל העלאת הריבית עשויות לשוב ולעניין את המשקיעים.
כיוון שהמרווח בין מדד התל בונד השקלי לממשלתי שקלי במח"מ דומה נמוך מאוד וגבוה במעט מ-1% כדאי לחפש כעת אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה שאינן שייכות למדד התל בונד השקלי.
להלן טבלה עם מספר דוגמאות לאג"ח שקליות שאינן נכללות במדד התל בונד השקלי:
ניתן ללמוד מהטבלה שהתשואה הממוצעת של אגרות החוב הינה 6.15% לשנה - גבוהה ב-0.77% מהתשואה של מדד התל בונד השקלי. המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 3.7 שנים נמוך ממדד התל בונד השקלי. הדירוג של אג"ח אמנם נמוך יותר מהדירוג של מדד התל בונד השקלי (-AA), אך עדיין מדובר בדירוג שאינו נמוך כשלעצמו. אגרות-החוב המופיעות בטבלה נותנות פיזור נאה בין ענפי ההשקעה ואינן מוטות לענף כלשהוא.
בחישוב ושיקלול סופי: לדעתי, האינפלציה הגואה במשק תגביר את קצב העלאת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל. העלאת ריבית זו תרסן במידה מסוימת את האינפלציה ותחזיר את האטרקטיביות לאג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה. מכיוון שמדד התל בונד השקלי מספק תשואה נמוכה ומרווח נמוך ממקבילו הממשלתי - יש להעדיף אג"ח קונצרניות של חברות איכותיות שאינן נכללות במדד, בעלות דירוג נמוך יותר ותשואה גבוהה יותר. בהנחה ומחזיקים באג"ח אלו עד לפדיון ובהנחת אינפלציה של 3% לשנה נקבל תשואה שנתית ריאלית ממוצעת ברוטו של 3.15%.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי, בלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 13.גיל 02/03/2011 00:52הגב לתגובה זואתה מתעלם לגמרי מזה שאגחים בריבית קבועה יהפכו פחות אטרקטיבים כי הריבית עלתה...
- 12.זרובבל 01/03/2011 23:11הגב לתגובה זוומה יקרה שהרבית תעלה? כבר עדיף ברבית משתנה
- 11.יוליה 01/03/2011 19:03הגב לתגובה זוכל פעם נותן לי כיוון תודה
- 10.זהירות ממי שממליץ לקנות אגח ללא ביטחונות!!! (ל"ת)אבי 01/03/2011 16:16הגב לתגובה זו
- אבי ככה זה חסרי ניסיון ששכחו את 2008 (ל"ת)ריקי 01/03/2011 16:41הגב לתגובה זו
- 9.סיכון יש, בטחונות אין, גם סחירות אין.... (ל"ת)ליימן 01/03/2011 15:21הגב לתגובה זו
- 8.אג" ח בעלי סחירות נמוכה,כולל סיכון לחקם סיכון (ל"ת)סימון 01/03/2011 15:17הגב לתגובה זו
- 7.משקיע 01/03/2011 13:41הגב לתגובה זואפילו פישר מכיר בבועה של האג" חים הקונצרניים, ואתה ממליץ לאחרונים להיכנס בשביל עוד כמה פיפסים בתשואה. כמו כן עדיף מדדי על שקלי, אנחנו לא יודעים איפה הסחורות יעצרו.
- 6.ר 01/03/2011 13:33הגב לתגובה זואז לך תשקיע אצלו, למה זה צריך לעניין אותנו? להשקעות כה סולידיות לא צריך מנהל השקעות, אפשר להסתדר לבד.
- 5.משקיע 01/03/2011 13:12הגב לתגובה זוניתוח מעניין כמו תמיד. זה מנהל השקעות שהייתי שוקל לעבוד מולו, בניגוד לחלק מהכותבים כאן שהם במקרה הטוב חובבנים ובמקרה הרע... לא נעים להגיד. ולא - אני לא בן דוד שלו ולא מכיר אותו בכלל, אבל אני עוקב אחרי הכתיבה שלו ותמיד יש לו משהו מעניין להגיד.
- 4.תודה סיון כתבה מעניינת (ל"ת)יוני 01/03/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 3.אמיר 01/03/2011 13:01הגב לתגובה זוהיום לאחר ששכחנו את המשבר שעבר עלינו וכמעט החריב את העולם אנחנו חוזרים במלוא המרץ להשקיע בחברות עם מרווחים נמוכים וסיכוי לא קטן להיכנס לצרות כלכליות. בעיקר אליאנס ודלתא, אז לא כל כך למשקיע ששונא סיכון אלא לאחד שאין לו ברירה.
- 2.על כמה תעמוד לדעתך הריבית עד סוף 2011? (ל"ת)אילן 01/03/2011 11:43הגב לתגובה זו
- 1.אחלה טיפים, כתבה אחלה! (ל"ת)סלטי שטראוס 01/03/2011 11:40הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
