למשקיע הסולידי: אפשרות השקעה שקלית - 5 דוגמאות

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מדגים אפשרות להשקעה בתקופה בה צפויה האינפלציה להרים ראש וגל ההתייקרויות במשק צפוי להימשך

סיון ליימן | 01/03/2011 09:59 (14)

בשבוע שעבר כתבתי מדוע ישנה עדיפות להשקעה בתקופה זו באגרות-חוב בריבית שקלית משתנה; ואילו השבוע אדגים אפשרות נוספת להשקעה - אגרות-חוב שקליות שאינן חלק ממדד התל-בונד השקלי.

מתחילת השנה אנו עדים לתופעה מעניינת: בשל האינפלציה הגואה כתוצאה מעליית מחירי הסחורות והנפט (מחיר הנפט התייקר השבוע ב-4% ועומד על 7.3 שקלים לליטר) וכן בשל ביקושים ערים של הצרכן הישראלי למוצרים בני-קיימא - גואה הביקוש לאג"ח קונצרניות צמודות מדד דבר הגורם כמובן לעלייה בשערן מחד ולהיצעים באג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה מאידך.

כתוצאה מכך עלה מדד התל בונד 60 מתחילת השנה בלמעלה מ-1.5% לעומת מדד התל בונד השקלי שהשיג תשואה אפסית. גם בשנת 2010 השיג מדד התל בונד 60 תשואה עודפת של 2.5% מול מדד התל בונד השקלי.

ציפיות האינפלציה של שוק ההון לשנה הקרובה גבוהות מ-3% - שהינו היעד העליון של בנק ישראל. נגיד בנק ישראל שכבר העלה את ריבית בנק ישראל החודש ב-0.25% והעמיד אותה על רמה של 2.5% צפוי להמשיך להעלות את הריבית לנוכח גל ההתייקרויות השוטף את המשק - פעולות אשר עשויות להוריד את האינפלציה. לכן, אותן אג"ח קונצרניות בריבית שקלית קבועה שיורדות כעת בשל העלאת הריבית עשויות לשוב ולעניין את המשקיעים.

כיוון שהמרווח בין מדד התל בונד השקלי לממשלתי שקלי במח"מ דומה נמוך מאוד וגבוה במעט מ-1% כדאי לחפש כעת אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה שאינן שייכות למדד התל בונד השקלי.

להלן טבלה עם מספר דוגמאות לאג"ח שקליות שאינן נכללות במדד התל בונד השקלי:

ניתן ללמוד מהטבלה שהתשואה הממוצעת של אגרות החוב הינה 6.15% לשנה - גבוהה ב-0.77% מהתשואה של מדד התל בונד השקלי. המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 3.7 שנים נמוך ממדד התל בונד השקלי. הדירוג של אג"ח אמנם נמוך יותר מהדירוג של מדד התל בונד השקלי (-AA), אך עדיין מדובר בדירוג שאינו נמוך כשלעצמו. אגרות-החוב המופיעות בטבלה נותנות פיזור נאה בין ענפי ההשקעה ואינן מוטות לענף כלשהוא.

בחישוב ושיקלול סופי: לדעתי, האינפלציה הגואה במשק תגביר את קצב העלאת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל. העלאת ריבית זו תרסן במידה מסוימת את האינפלציה ותחזיר את האטרקטיביות לאג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה. מכיוון שמדד התל בונד השקלי מספק תשואה נמוכה ומרווח נמוך ממקבילו הממשלתי - יש להעדיף אג"ח קונצרניות של חברות איכותיות שאינן נכללות במדד, בעלות דירוג נמוך יותר ותשואה גבוהה יותר. בהנחה ומחזיקים באג"ח אלו עד לפדיון ובהנחת אינפלציה של 3% לשנה נקבל תשואה שנתית ריאלית ממוצעת ברוטו של 3.15%.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי, בלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

13.
גיל 02/03/2011 00:52
הגב לתגובה זו
אתה מתעלם לגמרי מזה שאגחים בריבית קבועה יהפכו פחות אטרקטיבים כי הריבית עלתה...
12.
זרובבל 01/03/2011 23:11
הגב לתגובה זו
ומה יקרה שהרבית תעלה? כבר עדיף ברבית משתנה
11.
יוליה 01/03/2011 19:03
הגב לתגובה זו
כל פעם נותן לי כיוון תודה
10.
זהירות ממי שממליץ לקנות אגח ללא ביטחונות!!! (ל"ת)
אבי 01/03/2011 16:16
הגב לתגובה זו
אבי ככה זה חסרי ניסיון ששכחו את 2008 (ל"ת)
ריקי 01/03/2011 16:41
הגב לתגובה זו
9.
סיכון יש, בטחונות אין, גם סחירות אין.... (ל"ת)
ליימן 01/03/2011 15:21
הגב לתגובה זו
8.
אג" ח בעלי סחירות נמוכה,כולל סיכון לחקם סיכון (ל"ת)
סימון 01/03/2011 15:17
הגב לתגובה זו
7.
משקיע 01/03/2011 13:41
הגב לתגובה זו
אפילו פישר מכיר בבועה של האג" חים הקונצרניים, ואתה ממליץ לאחרונים להיכנס בשביל עוד כמה פיפסים בתשואה. כמו כן עדיף מדדי על שקלי, אנחנו לא יודעים איפה הסחורות יעצרו.
6.
ר 01/03/2011 13:33
הגב לתגובה זו
אז לך תשקיע אצלו, למה זה צריך לעניין אותנו? להשקעות כה סולידיות לא צריך מנהל השקעות, אפשר להסתדר לבד.
5.
משקיע 01/03/2011 13:12
הגב לתגובה זו
ניתוח מעניין כמו תמיד. זה מנהל השקעות שהייתי שוקל לעבוד מולו, בניגוד לחלק מהכותבים כאן שהם במקרה הטוב חובבנים ובמקרה הרע... לא נעים להגיד. ולא - אני לא בן דוד שלו ולא מכיר אותו בכלל, אבל אני עוקב אחרי הכתיבה שלו ותמיד יש לו משהו מעניין להגיד.
4.
תודה סיון כתבה מעניינת (ל"ת)
יוני 01/03/2011 13:09
הגב לתגובה זו
3.
אמיר 01/03/2011 13:01
הגב לתגובה זו
היום לאחר ששכחנו את המשבר שעבר עלינו וכמעט החריב את העולם אנחנו חוזרים במלוא המרץ להשקיע בחברות עם מרווחים נמוכים וסיכוי לא קטן להיכנס לצרות כלכליות. בעיקר אליאנס ודלתא, אז לא כל כך למשקיע ששונא סיכון אלא לאחד שאין לו ברירה.
2.
על כמה תעמוד לדעתך הריבית עד סוף 2011? (ל"ת)
אילן 01/03/2011 11:43
הגב לתגובה זו
1.
אחלה טיפים, כתבה אחלה! (ל"ת)
סלטי שטראוס 01/03/2011 11:40
הגב לתגובה זו

צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)

הדס ברטל | 10/11/2025 14:03

נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.

קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן