על הסיבה להפיכות במזה"ת ולמה זה טוב ליצרני האשלג?
האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.
עליית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון.
הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעולם המפותח בארצות המתפתחות ובעיקר במדינות העניות באפריקה המייבאות מזון. כך לדוגמה, האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ-4.2%.
החקלאים האמריקאיים ובעולם המפותח נמצאים היום במצב מצוין וייחודי. עליית מחירי הנפט הייתה עד לפני שלוש שנים, גורם שלילי מהותי אצל החקלאים ששלמו מחירים גבוהים יותר עבור דלק לטרקטורים ועבור הדשנים. היום המצב שונה בתכלית משתי סיבות: עליית מחיר הנפט מביאה לעלייה בצריכת ביו-דלק biofuels שפירושה גידול בביקוש לתירס ולסויה כחומרי גלם לתעשייה זו; והנתק בין מחירי הגז טבעי לבין מחירי הנפט הגולמי שמשמעותה כי עלויות הדשנים אינם עולות עם עלית מחירי הנפט.
גז טבעי הינו גורם חשוב בחקלאות ומשמש לייצור אמוניה ואוריאה. אלו הם דשנים המשמשים כמקור לחנקן (אחד משלשת האלמנטים החשובים יחד עם אשלגן וזרחן) לגידול תירס. עלויות הדשנים עומדים על כ-40% מעלויות הגידול הכולל של תירס, (16% עבור פולי סויה), לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני.
עד השנים האחרונות, עלייה במחירי הנפט היה מלווה בעלייה במחירי גז טבעי. אולם גילוי כמויות ענקיות של גז זול בארה"ב המופק מפצלים shale gas שמר על רמות מחירים נמוכות של גז גם כאשר מחירי הנפט עלו. כיום, מחירי הגז על בסיס שווה ערך אנרגטי, הינם כרבע ממחיר הנפט.
כתוצאה ממחירים נמוכים יחסית של הגז הטבעי, יש שפע של דשן חנקני זול בעולם ומחירי הדשנים, בעיקר דשני החנקן, שומרים על יציבות ואף צפויים לרדת במחצית השנייה של השנה.
מחירי הנפט הגבוהים מעלים את עלויות ההובלה עבור החקלאים בדיוק כמו עבור כולם. עם זאת, דלק להפעלת מכונות חקלאיות, משאיות וציוד אחר מהווה חלק קטן מהעלות הכוללת של גידול תירס. זה בטל לעומת הגידול במחירי הגרעינים. במילים אחרות, העלייה במחירי הנפט גורמת לעליה במחירי המזון שהיא גבוהה מהעלייה בעלויות הגידול שלהם. כתוצאה מכך עלית מחירי בנפט הפכה למעשה לתמריץ נוסף להגדלת שטחי גידול המזון. ואכן הממשל מעריך כי החקלאים אמריקאים יגדלו כ-92 מיליון אקרים של תירס באביב הקרוב, גידול של כ-4.5% לעומת עונת 2010/11. יצרני האתנול צפויים לצרוך שיא של 5 מיליארד בושל תירס השנה, כ 36% מהיבול על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי.
הגדלת שטחי הגידול תגביר את הביקוש לדשנים ולציוד חקלאי. נראה כי יצרני האשלג והפוספט בעולם כמו גם יצרני הציוד והמיכון לחקלאות עומדים בפני תקופה טובה.
- 2.אז למה כיל לא זזה (ל"ת)מושקע 01/03/2011 19:43הגב לתגובה זו
- 1.אלמונימי 01/03/2011 17:45הגב לתגובה זוהוא לא מפסיק לחרטט החנטריש הזה
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
