פישמן מגייס: מירלנד גייסה 62.6 מ' ש', עתידה לגייס 150 מ' ש' באופציות

זרוע הנדל"ן של קבוצת פישמן ברוסיה מדווחת היום כי השלימה בהצלחה גיוס של 62.6 מיליון שקל בהנפקת אג"ח וכתבי אופציה שבמידה וימומשו יניבו לה כ-150 מיליון שקל נוספים
לירן סהר |

חברת מירלנד פיתוח, המרכזת את פעילות הנדל"ן של קבוצת פישמן ברוסיה, מדווחת כי השלימה בהצלחה ביום ה' האחרון את ההנפקה לציבור, במסגרתה גייסה כ-62.6 מיליון שקל באמצעות הנפקת אגרות חוב וכתבי אופציה.

במסגרת שני מכרזים נפרדים הציעה החברה עד 50,000,000 שקל ע.נ סדרה ג'; עד 425,000 כתבי אופציה סדרה 2, הניתנים למימוש לאג"ח סדרה ג'; ועד 1,000,000 כתבי אופציה סדרה 3, הניתנים למימוש לאג"ח סדרה ד'.

במכרז הראשון הוצעו לציבור עד 50,000,000 שקל ע.נ אגרות חוב סדרה ג', ב-50,000 יחידות, במחיר של 111.4 שקל ליחידה (הנחה של כ-1.3% ביחס למחיר הסגירה של אגרות חוב אלו בסוף יום המסחר). על רקע הביקושים הגדילה החברה את סך הכל היחידות המוצעות ל-56,126 יחידות ובתמורה גייסה סך של כ- 62.5 מיליון שקל. המחיר שנקבע בהנפקה משקף תשואה שנתית ברוטו של כ- 5.6%.

במכרז השני הוצעו לציבור 1,000 חבילות שכללו אופציות (סדרה 2 ו-3) הניתנות למימוש לאגרות חוב סדרה ג' ו-ד' של החברה, בהתאמה וזאת עד ליום 31 במרץ 2011. מחיר המינימום עבור כל חבילה עמד על 14.25 שקל, כאשר במכרז נקבע מחיר של 105.25 שקל ליחידה ונרשמו ביקושי יתר

האופציות ניתנות למימוש לאגרות חוב עד ליום 31 במרץ 2011 ונמצאות "בתוך הכסף", כך שבמידה וימומשו תגייס החברה כ-150.3 מיליון שקל נוספים. הנפקה זו הינה השלישית בסדרה של גיוסים שביצעה מירלנד במהלך 6 חודשים אחרונים, במסגרתם גייסה החברה סך של כ-365 מיליון שקל.

רומן רוזנטל, מנכ"ל החברה: "ההנפקה המוצלחת מהווה הוכחה נוספת לאמון שרוכש ציבור המשקיעים בחברה. ההנפקה תתרום רבות לאיתנותה הפיננסית של החברה ויכולתה להוציא אל הפועל תוכניות לפיתוח פרויקטים מתוכננים שלה. אנחנו נמשיך בהתרחבות על ידי פיתוח פרויקטים קיימים של החברה לצד חיפוש אחר הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות בשוק הנדל"ן הרוסי".

חברת מירלנד שבשליטת אליעזר פישמן עוסקת ברכישה וייזום של פרויקטי נדל"ן למסחר, משרדים ומגורים ברוסיה. החברה מוחזקת בידי מבני תעשיה (36.8%), כלכלית ירושלים (29.5%) ודרבן (13.5%), המחזיקות יחד בכ 79.8% מהון המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.