תוכנית האוצר לא מועילה אך מצטלמת היטב
במסגרת המאבק בעליית מחירי הדיור הציגה הממשלה אמש חבילת אמצעים נוספת במטרה להביא לצינון שוק הנדל"ן. החבילה כוללת העלאת שיעורי מס הרכישה על דירה שנייה (או יותר) ל- 5% בגין חלק התמורה שעד מיליון שקל (במקום כ- 3.5% עד כה) 6% בגין חלק התמורה עד לסכום של 3 מיליון ו- 7% בגין חלק התמורה שמעל 3 מליון (במקום 5% עד כה) העלאת מס הרכישה נועדה להקטין את הביקושים ולהסיט דירות להשקעה לדירות לזוגות צעירים . יצוין כי מדובר בתוספת מס של כ- 24 אלף שקל לדירה בשווי של 2 מיליון שקל.
כמו כן, החליטה הממשלה על צעד נוסף, צעד שאמור להשפיע על היצע הדירות והוא הוראת שעה לשנתיים לפיה דירות שיימכרו במהלך תקופה זו יזכו בפטור ממס שבח - גם אם לא עברו ארבע שנים ממכירת דירה קודמת , ללא קשר למספר הדירות שבבעלות המוכר .
יצוין כי הצעדים הנ"ל הינם בנוסף לצעדים שהוכרזו לפני מס' שבועות ועיקרם הנחה של 15% במכרזי מנהל מקרקעי ישראל, לקבלנים שישלימו 80% מהבניה בתוך 30 חודשים. הפחתת מס שבח על קרקעות, מ-45% ל-20% בשנת 2011, בתנאי שהבניה תושלם בתוך 30 חודשים.
יצוין כי צעדי הממשלה הינם פעולות משלימות לפעולות שהנהלת בנק ישראל נוקטת בחודשים האחרונים שעניינם הקשחת תנאי המשכנתאות כאשר אף נרמז בימים האחרונים כי כפי הנראה הבנק ינקוט בצעדים חריפים יותר בדמות הגבלת שיעור המשכנתא המקסימלי ל- 50% מערך הנכס ואיסור מתן משכנתאות בריבית משתנה.
לעניות דעתנו מאחר והעלאת שיעורי מס הרכישה יביאו להעלאה בסד"ג של 1.3% למחיר הדירה נראה שצעד זה לא בהכרח יוביל לעצירת רכישת דירות להשקעה. יתר על כן הוראת השעה בקשר לפטור ממס שבח מהווה הקלה משמעותית לבעלי דירות להשקעה, אלה לפי המצופה יזדרזו למכור את דירותיהם, אך בהעדר אפיק השקעה אטרקטיבי אלטרנטיבי הכספים הללו יכולים למצוא עצמם שוב מושקעים ברכישת דירות מגורים.
אפקט שלילי נוסף שעלול לצמוח מיישום ההחלטות הוא עליית מחירי השכירות, מכיוון שדירות להשקעה המושכרות כיום, יימכרו כעת ויצאו ממעגל ההשכרה.
לדעתנו הלחץ הציבורי והצורך להציג פתרונות משפיע על חברי הממשלה והם נדחפים להצגת תוכנית. פתרון יסודי למצוקת הדיור ועליית המחירים טמון בהגדלת היצע הקרקעות הזמינות וזאת ראשית באמצעות הסרת חסמים והקטנת הבירוקרטיה הן במוסדות התכנון והן במנהל מקרקעי ישראל. מובן שפעולות אלו מטיבם אינן מיידיות ולא מצטלמות טוב במסיבות עיתונאים ולפיכך הם נדחקות החוצה מפני תוכניות פופוליסטיות המצטלמות היטב ושיישומם מהיר דורש החלטת ממשלה בלבד, כן נציין כי ברפורמה הכללית בדיני התכנון והבניה שמקודמת במקביל ישנן שינויים שדווקא מגדילים משמעותית את המיסוי על הנדל"ן באגרות והיטלים, כמו כן מנוהלת מלחמה נגד קבוצות הרכישה, כך שצריך חשיבה כוללת ולא פתרונות נקודתיים.
יצוין כי בשלב זה מדובר בחבילה של צעדים, אשר טרם יצאה לפועל. יש לעקוב ולראות האם הצהרות והכוונות הטובות אכן ימומשו ומה תהיה השפעתם בפועל.
עוה"ד צבי שוב ומתי ארנרייך ממשרד צבי שוב הינם מומחים בתחום המקרקעין, הנדל"ן והתכנון והבנייה

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
