תוכנית האוצר לא מועילה אך מצטלמת היטב

העלאת שיעורי מס הרכישה יביאו להעלאה של 1.3% למחיר הדירה בלבד, יש צורך בחשיבה כוללת של הגדלת היצע הקרקעות ומיגור הבירוקרטיה

במסגרת המאבק בעליית מחירי הדיור הציגה הממשלה אמש חבילת אמצעים נוספת במטרה להביא לצינון שוק הנדל"ן. החבילה כוללת העלאת שיעורי מס הרכישה על דירה שנייה (או יותר) ל- 5% בגין חלק התמורה שעד מיליון שקל (במקום כ- 3.5% עד כה) 6% בגין חלק התמורה עד לסכום של 3 מיליון ו- 7% בגין חלק התמורה שמעל 3 מליון (במקום 5% עד כה) העלאת מס הרכישה נועדה להקטין את הביקושים ולהסיט דירות להשקעה לדירות לזוגות צעירים . יצוין כי מדובר בתוספת מס של כ- 24 אלף שקל לדירה בשווי של 2 מיליון שקל.

כמו כן, החליטה הממשלה על צעד נוסף, צעד שאמור להשפיע על היצע הדירות והוא הוראת שעה לשנתיים לפיה דירות שיימכרו במהלך תקופה זו יזכו בפטור ממס שבח - גם אם לא עברו ארבע שנים ממכירת דירה קודמת , ללא קשר למספר הדירות שבבעלות המוכר .

יצוין כי הצעדים הנ"ל הינם בנוסף לצעדים שהוכרזו לפני מס' שבועות ועיקרם הנחה של 15% במכרזי מנהל מקרקעי ישראל, לקבלנים שישלימו 80% מהבניה בתוך 30 חודשים. הפחתת מס שבח על קרקעות, מ-45% ל-20% בשנת 2011, בתנאי שהבניה תושלם בתוך 30 חודשים.

יצוין כי צעדי הממשלה הינם פעולות משלימות לפעולות שהנהלת בנק ישראל נוקטת בחודשים האחרונים שעניינם הקשחת תנאי המשכנתאות כאשר אף נרמז בימים האחרונים כי כפי הנראה הבנק ינקוט בצעדים חריפים יותר בדמות הגבלת שיעור המשכנתא המקסימלי ל- 50% מערך הנכס ואיסור מתן משכנתאות בריבית משתנה.

לעניות דעתנו מאחר והעלאת שיעורי מס הרכישה יביאו להעלאה בסד"ג של 1.3% למחיר הדירה נראה שצעד זה לא בהכרח יוביל לעצירת רכישת דירות להשקעה. יתר על כן הוראת השעה בקשר לפטור ממס שבח מהווה הקלה משמעותית לבעלי דירות להשקעה, אלה לפי המצופה יזדרזו למכור את דירותיהם, אך בהעדר אפיק השקעה אטרקטיבי אלטרנטיבי הכספים הללו יכולים למצוא עצמם שוב מושקעים ברכישת דירות מגורים.

אפקט שלילי נוסף שעלול לצמוח מיישום ההחלטות הוא עליית מחירי השכירות, מכיוון שדירות להשקעה המושכרות כיום, יימכרו כעת ויצאו ממעגל ההשכרה.

לדעתנו הלחץ הציבורי והצורך להציג פתרונות משפיע על חברי הממשלה והם נדחפים להצגת תוכנית. פתרון יסודי למצוקת הדיור ועליית המחירים טמון בהגדלת היצע הקרקעות הזמינות וזאת ראשית באמצעות הסרת חסמים והקטנת הבירוקרטיה הן במוסדות התכנון והן במנהל מקרקעי ישראל. מובן שפעולות אלו מטיבם אינן מיידיות ולא מצטלמות טוב במסיבות עיתונאים ולפיכך הם נדחקות החוצה מפני תוכניות פופוליסטיות המצטלמות היטב ושיישומם מהיר דורש החלטת ממשלה בלבד, כן נציין כי ברפורמה הכללית בדיני התכנון והבניה שמקודמת במקביל ישנן שינויים שדווקא מגדילים משמעותית את המיסוי על הנדל"ן באגרות והיטלים, כמו כן מנוהלת מלחמה נגד קבוצות הרכישה, כך שצריך חשיבה כוללת ולא פתרונות נקודתיים.

יצוין כי בשלב זה מדובר בחבילה של צעדים, אשר טרם יצאה לפועל. יש לעקוב ולראות האם הצהרות והכוונות הטובות אכן ימומשו ומה תהיה השפעתם בפועל.

עוה"ד צבי שוב ומתי ארנרייך ממשרד צבי שוב הינם מומחים בתחום המקרקעין, הנדל"ן והתכנון והבנייה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.