הראל על גזית גלוב: מחיר המניה מגלם את שווי חברות הבנות, גזית אינק חלופה מעניינת יותר

בהראל מסבירים כי שווי החברות הבנות של גזית גלוב לא זול בהשוואה לחברות אחרות בענף, אך מציינים כי מינופה הוקטן על מנת לבצע רכישות נוספות
לירן סהר |

ביום ד' שעבר דויטשה בנק פרסם את דוחות גזית גלוב עבור הרבעון השלישי, העניק למניית החברה המלצת קנייה במחיר יעד של 56 שקל וטען כי הוא רואה עבורה אפסייד של 33%. בית ההשקעות הראל פיננסים יותר צנוע בתחזיותיו- מעדכן את מחיר היעד ל-46.6 שקל למנייה ומותיר את ההמלצה על משקל שוק, דיסקאונט נמוך יחסית של כ-7.3% בלבד. אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל, אומר כי גזית גלוב, באמצעות חברות מוחזקות קונה ויוזמת חברות ונכסי נדל"ן ברחבי העולם. "על פי רוב, החברה שולטת בחברות הבנות ומחזיקה כ-50% בחברות הבנות העיקריות. השליטה בחברות הבנות מאופיינת בניהול וביזמות בכל חברה בנפרד וגם בניהול ברמת החברה בסולו בהמשך פיתוח וייזום של נדל"ן". "להערכתנו, החברה מהווה פלטפורמה איכותית לחשיפה לחברות נדל"ן ברחבי העולם עם מינוף נמוך בחברות הבנות והמשך פעילות יזמית", אומר קראוס, אולם מסייג ומציין כי שווי החברות הבנות אינו זול בהשוואה לחברות אחרות בענף. לאחר המאזן גייסה החברה כ-650 מיליון שקל אשר שיפרו את בסיסי ההון בחברה והקטינה את המינוף ל-66% חוב לנכסים על פי שווי השוק. להערכת בית ההשקעות, הקטנת המינוף מגיעה על מנת להמשיך לרכוש נכסים נוספים. "גזית עשויה להשתמש בגיוס לרכישת חלקה של סיטי באטריום. כיום גזית מחזיקה כ-30% בחברה ונראה כי רכישת 20% נוספים תואמת את אסטרטגיית החברה. אטריום מהווה פלטפורמה איכותית למזרח אירופה והמינוף בחברה נמוך יחסית והיקף הקרקעות גדול". במהלך הרבעון השלישי השקיעה הקבוצה כ-735 מיליון שקל, 471 מיליון שקל ברכישות חדשות וכ-264 מיליון שקל בייזום. קראוס מסביר כי השקעות אלה מהוות את מנוע הצמיחה של החברה לשנים הבאות. בנוסף לאטריום קרקעות רבות במזרח אירופה אשר עשויים להניב רווחים בעתיד. ביחס להשקעה בגזית אינק, מרחיבים בהראל כי מניית החברה נסחרת בדיסקאונט סחיר של כ-16%. "נראית כחלופה מעניינת יותר לגזית גלוב, אולם המסחר בה נמוך יותר והמינוף משפיע משמעותית על הדיסקאונט".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.