בלעדי

רציו מעבירה הילוך: נובל אנרג'י החלה בסקרים סייסמיים 3D באזור 'לווייתן'

הספינה הגיעה לאזור. מנהלי נובל התבטאו בעבר: "זוהו ברשיונות מספר פרוספקטים אשר חלקם עשויים פוטנציאלית, להיות גדולים יותר ממבנה תמר"
אריאל אטיאס |

1000% תשואה. זה מה שעשתה מניית ישראמקו יהש מתחילת 2009 בעקבות גילוי הגז ב"תמר" ו"דלית". עם זאת, רק מי שהשקיע את כספו טרם יציאת ההודעות הראשוניות בתחילת חודש ינואר נהנה ממלואו התשואה. היתר הסתפקו במאות אחוזים בודדים - תלוי בתזמון ההשקעה.

מניית רציו יהש מוסיפה היום 19.05% לערכה תוך ריכוז מחזור מסחר בולט של מעל 10 מיליון שקלים, לעומת מחזור ממוצע של 819 אלף שקלים ב-30 הימים האחרונים. גם אתמול בלט הנייר בעלייה של 2.44% ובמחזור של 3.388 מיליון שקלים. נציין, כי השותפות לא פרסמה אף הודעה בימים האחרונים, אך לBizportal נודע כי פעולות שביצעה מפעילת הקידוח, נובל אנרג'י, הן אלה שעומדות מאחורי התזוזה במנייה.

שותפות הגז, רציו יהש, נמצאת בשליטת לאנדלן השקעות (31.88%) של ישעיהו לנדאו, יאיר רוטלוי, ליגד רוטלוי ודוד רוטלוי ז"ל. מחזיק נוסף בולט הוא הלמן אלדובי ק.גמל (7.53%).

נובל מזמינה ציוד ב-241 מיליון דולר

מבירורים שעשה אתר Bizportal עולה כי ברקע למסחר הערני במניות רציו עומדות לא מעט ספקולציות - שמתחילות את דרכן בשוויץ הרחוקה- אך גם מידע מבוסס.

חברת הקידוחים השוויצרית, שהינה גם הגדולה בעולם, טראנסאושיין (Transocean), הודיעה ב-25 באוגוסט, כי נשכרה ע"י נובל אנרג'י לבצע פעילויות קידוח מימיים בשווי 241 מיליון דולר. בהודעתה לא ציינה החברה היכן יבוצעו הפעולות אלא רק אמרה כי החוזה הינו ל-455 ימים ויחל ברבעון השלישי של 2010.

לסוחרים הישראלים אומנם לקח כמה ימים לגבש את הספקולציה אך בסופו של דבר הם ביצעו את הקישור הבא - האם יכול להיות שנובל שכרה את האסדה עבור מבנה "לווייתן" בו שותפה רציו ב-15%? מיותר לציין שהדבר לא קיבל אישור מאף מקור הקשור למבנה. כמו כן, נשאלת השאלה מדוע נובל תשכור כיום אסדה לאזור בו עדיין לא בוצעו סקרים סייסמיים 3D? דבר לא סביר.

כמו כן, גם במידה והאסדה אכן מיועדת לאזור, דבר שלא קיבל אימות מאף אחד מהגורמים הקשורים, סביר להניח כי היא מיועדת דווקא ל"תמר" ו"דלית", שכן יום לאחר הדיווח של טראנסאושיין הודיעו השותפות הישראליות כי אישרו לנובל להתקשר בהתקשרויות לרכישת ציוד ושירותים, בהיקף כולל של עד כ-230 מיליון דולר.

נציין, כי שאר הזכויות במבנה "לווייתן" נמצאות בבעלות חברת נובל (39.66%), דלק-קידוחים ואבנר (מחזיקות 22.67%, כ"א). כמו כן, כי מדובר במבנה המשתרע על 2000 קילומטרים מרובעים בלב ים בסמוך לתגלית "תמר".

פוטנציאלית עשויים להיות גדולים יותר ממבנה תמר

בתוך כך, ל-Bizportal נודע כי גם בנטרול הספקולציות יש דברים בגו - והיא התחלת ביצוע סקרים 3D. ע"פ תוכנית העבודה המאושרת של רציו, אשר התפרסמה בחודש מאי, הסקריים אמורים להתבצע במחצית השנייה של 2009. כאמור, ל-Bizportal נודע כי בימים האחרונים הגיע הספינה לאזור והחלה בביצוע הסקרים.

כאן ראוי לציין, כי מדובר באזור גדול בעל פוטנציאל משמעותי. מנהלי נובל התבטאו בעבר באופטימיות בנוגע לרשיונות רציו ("רחל", "עמית", "חנה", "דוד", "ערן) כשאמרו כי "בהתבסס על הסקרים הסייסמים 2D הקיימים זוהו ברשיונות מספר פרוספקטים פוטנציאליים בגדלים שונים, כאשר חלקם עשויים פוטנציאלית, להיות גדולים יותר ממבנה תמר".

לדברי מנהלי נובל, במידה והסקרים שיבוצעו יניבו תוצאות חיוביות על- פיהם יזוהו פרוספקטים ראויים לקדיחה, יישקל ביצוע קידוחי אקספלורציה בשנים 2010-2011.

כך שבהתחשב בפרוספקטים הרבים שיש לנובל באזור (כמו "תמר" ו"דלית") יכול להיות באמת שהציוד שנשכר בשוויץ מיועד בסופו של דבר לאזור הים התיכון ועשוי אף לשמש בעתיד לקידוחים ברשיונות רציו, במידה והסקרים הסייסמים יהיו חיוביים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.