שוקי הסחורות: הפעם - קצת רקע מתוק על הסוכר
הסוכר, הסחורה האוניברסלית, מיוצר ביותר מ-120 מדינות ונצרך בכל מדינה ומדינה. הסוכר נמצא בכל מקום, החל מכוס הקפה שלנו (כתוספת) וכלה במכל הדלק במדינות כמו ברזיל, ארצות הברית ואחרות (כתוסף או תחליף לדלק בצורת אתנול, המיוצר מסוכר).
בימינו, הסוכר הוא סחורה חיונית בכל שוקי העולם. מחיר הסוכר מתנדנד עקב גורמים שונים ובהם מזג אוויר קיצוני, מחלות בגידולים, מזיקים, הסכמי סחר, פעילות מזקקות הסוכר ותמיכה ממשלתית במחירו. העסקות העתידיות בסוכר והאופציות על מחירו משמשים כלי חיוני להגנה על מחיר הסוכר בעבור יצרנים, יצואנים, יצרני ממתקים ומאפים, יבואנים וסוחרים. נוסף על כך, מוסדות ומשקיעים פרטיים סוחרים בחוזים עתידיים ובאופציות על מחיר הסוכר בתקווה לזכות ברווחים מהשינויים במחירו.
תושבי האיים בדרום האוקיינוס השקט היו הראשונים לגלות את הסוכר שבקנה הסוכר שצמח בר באזור בסביבות שנת 20,000 לפני הספירה. הודו הייתה המדינה הראשונה שבה הפיקו סוכר גולמי ממיצוי קנה הסוכר כבר לפני יותר מ-2,500 שנה. מהודו עבר הידע על ייצור הסוכר למזרח התיכון, ומשם הביאו אותו לאירופה הצלבנים.
במשך מאות שנים היה הסוכר "תבלין" יקר, שנצרך רק בבתיהם של בני אצולה ומלכים. קולומבוס לקח במסעותיו לאיים הקריביים גם שתילים של קנה סוכר, וכך נעשה קנה הסוכר הגידול המרכזי ברבים מהאיים. בסביבות שנת 1750 הצליח מדען גרמני למצוא חלופה לקנה סוכר (משום שזה גדל רק באזורים טרופיים) ופיתח את הפקת הסוכר מסלק סוכר, המתאים לגידול בארצות קרות.
כיום מופק 74% מייצור הסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-26% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והשאר נסחר בשוקי העולם. חמשת יצואניות הסוכר העיקריות – ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה – מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי.
ברזיל לבדה, שהיא יצרנית הסוכר ויצואנית הסוכר מספר אחת בעולם, מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.
צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל 59, אוסטרליה 50, האיחוד האירופי 39, תאילנד 38, אפריקה הדרומית 35 וארצות הברית 32 ק"ג לנפש לשנה.
רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי, או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" – שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 20%-25% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין היצע לדרישה הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.
הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. חלק מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר; הכנסות הצרכנים; מכירות מאפים וממתקים; שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.
התנודות במחיר הסוכר הן קיצוניות ביותר: לאחר שהמחיר הגיע לשיא של 11.5 סנט לפאונד בחודש אוקטובר 1963, הוא ירד לפחות מ-3 סנט לפאונד בנובמבר 1964. הסוכר נסחר עד שנת 1967 בין 1.3 ל-3.0 סנט ועד שנת 1971 בפחות מ-5 סנט. בעקבות משבר האנרגיה בשנת 1974 הרקיע מחיר הסוכר שחקים והגיע לשיא של 65.2 סנט לפאונד ב-20 בנובמבר 1974 – מחיר המקביל ל-260 סנט לפאונד (5.7 דולר לקילו) בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. המחיר ירד אחר כך, והסוכר נסחר בפחות מ-10 סנט לפאונד בשנים 1976-1979. חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש בשנת 1980 גרם לעלייה תלולה במחיר הסוכר, והוא הגיע ל-45 סנט לפאונד ב-16 באוקטובר 1980. מחיר הסוכר נע בין 4-15 סנט לפאונד בשנים 1981-2005, ובחודש פברואר השנה הייתה עלייה גדולה והמחיר הגיע ל-19.3 סנט לפאונד. בחודשים שלאחר מכן ירד המחיר וכיום הוא כ-12 סנט לפאונד.
ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר הסוכר יעלה בעתיד ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את סיכום המחצית הראשונה של 2025, ובו נתונים המעידים על השינויים בתהליכי היבוא לישראל. שיעור יישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" חוצה את רף ה-90%, והנתונים מצביעים על עלייה משמעותית ביבוא מוצרים ועל ירידות מחירים של עד כ-10% במוצרים מסוימים. שר הכלכלה ניר ברקת אמר כי "הרפורמות שהשקנו כבר מוכיחות את עצמן בשטח - יותר תחרות, יותר יבואנים, ומחירים שיורדים לצרכן הישראלי. אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בזמן אמת וממשיכים לעודד את היבואנים בהסברה והדרכה, כדי שכל משפחה בישראל תרגיש את ההקלה ביוקר המחיה".
שוק היבוא הישראלי נחשב במשך שנים לריכוזי ומסורבל, עם חסמים רגולטוריים ותקינה כפולה שהכבידו על יבואנים. גם מוצרים שאושרו באירופה נדרשו לעבור הליכים חוזרים בישראל - מה שיצר עיכובים בנמלים, בדיקות כפולות ועלויות נוספות שהגולגלו לצרכן. הרפורמות שמוביל משרד הכלכלה נועדו לצמצם את שכבות הפיקוח, להפחית עלויות ולפתוח את הדלת לשחקנים חדשים. מדובר במהלך שנועד לשפר את התחרות, לקצר תהליכים ולהתאים את שוק היבוא המקומי לסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות.
שינוי בדפוסי היבוא
הרפורמה "לא עוצרים בנמל", שנכנסה לתוקף במהלך 2024, שינתה את מבנה העבודה מול המכס ומוסדות התקנים. במקום בדיקות חוזרות ואישורים מראש, היבואנים נדרשים להצהיר על עמידה בתקן ולשאת באחריות לאמינות ההצהרה. על פי נתוני המשרד, כ-91% מהיבואנים כבר משתמשים במסלול החדש, המהווה כ-80% מהיקף היבוא הכספי. השימוש במסלולים הישנים ירד ביותר מ-90%. בסקר שנערך בקרב היבואנים, כ-70% מהנשאלים דיווחו על ירידה בעלויות או על הרחבת מגוון המוצרים שהם מייבאים.
במקביל, רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בתחילת השנה, מאפשרת לייבא מוצרים שאושרו באירופה ללא צורך בבדיקות חוזרות במכון התקנים. לפי הנתונים, כ-9% מערך היבוא הרשמי - בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד שקל - כבר נעשה לפי התקינה האירופית. בין הקטגוריות שנכנסו תחת ההכרה החדשה: מוצרי חשמל, מחשבים וציוד תקשורת, צעצועים, מוצרי תינוקות וכלי מטבח.
- משרד התעשיה דוחה את גביית הערובה על אלומיניום מסין - מה זה אומר על קליל?
- יבואני הקנאביס מאיימים על ברקת: נפנה לבג"ץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידות רוחביות במוצרים
הנתונים שפרסם המשרד מצביעים על גידול ביבוא לצד ירידה מתונה במחירים. יבוא האופניים עלה ב-44%, מכונות הקפה ב-38%, והמקררים ב-27%. מחירי מכונות הכביסה ירדו בכ-24%, שואבי האבק בכ-12.6%, והאופניים בכ-12%. במקביל נרשמה עלייה במספר היבואנים - 65% בתחום האופניים ו-60% בתחום שואבי האבק - ובחלק מהקטגוריות נוספו שחקנים חדשים לרשימת עשרת המובילים.