סלע נדל"ן רוכשת את קניון הפסגה בירושלים ב-224 מיליון שקלים
קרן הריט סלע נדל"ן תרכוש את קניון הפסגה בירושלים מחברת ב.יאיר בתמורה ל-224 מיליון שקל. בשילוב הוצאות העסקה ומסים יגיע שווי העסקה לכ-240 מיליון שקל. ה-NOI השנתי החזוי לגבי כל השטח המניב (בתפוסה מלאה) יעמוד על כ-16.3 מיליון שקל המהווים שיעור תשואה של כ-7.3%.
לצורך השלמת העסקה, סלע נדלן 1.7% שילמה מקדמה בנאמנות בסך של 145 מיליון שקלים והיתרה בתוך כ- 30 יום לאחר שחרור השעבודים הרובצים על הנכס החברה מימנה את תשלום המקדמה ממקורות עצמיים.
קניון הפסגה בירושלים משרת בעיקר את תושבי פסגת זאב. מדובר על 2 קומות מסחר מעל קומת קרקע בשטח כולל של כ-9020 מ"ר למסחר וכן 3 קומות של אחסנה בהם גם 273 חניות. נכון להיום הנכס מושכר בתפוסה של 92% לכ-60 שוכרים לתקופות שכירות של עד כמה שנים ביניהן שופרסל, סופרפארם, הום סנטר, דואר ישראל, צומת ספרים, פוקס, אלדו סניפים של בנק הפועלים ובנק יהב.כמו כן צויין כי כל דמי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן.
זו העסקה השנייה של סלע נדלן בתקופה האחרונה לאחר שבאוגוסט רכשה מרכז לוגיסטי ב-א.ת פארק המאה שבאשדוד, בתמורה ל-67 מיליון שקלים. יחד עם הוצאות העסקה ומסים הגיע שווי העסקה לכ-72 מיליון שקלים. על פי הדיווח, הנכס מושכר בתפוסה מלאה (100%), סלע נדלן צופה כי תהנה משכר דירה נטו של כ-5.05 מיליון שקלים, ה-NOI השנתי החזוי במועד השלמת העסקה הנו 7.54%.
- קרקעות הכנסייה: בעלי הזכויות החדשים מתנגדים לצו ביניים - וטוענים שהעתירה מוקדמת
- החורבה לא נהפכה לבית - ועלתה לבעליה ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש השלימה סלע נדל"ן גיוס סדרה חדשה של אג"ח, סדרה ג', צמודה למדד, במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך של 7.9 שנים. החברה גייסה כ-250 מיליון שקל בריבית של 1.96% לאחר שנהנתה מביקושים גבוהים מאוד של יותר מ-785 מיליון שקל. מרבית הסכום גויס ממשקיעים מוסדיים מובילים.
גדי אליקם, מנכ"ל סלע נדל"ן: "קניון הפסגה משרת קרוב ל -100,000 תושבים באזור ההולך ומתפתח ומהווה מוקד משיכה מרכזי מוביל ומשמעותי לתושבי צפון ירושלים, בנכס פועלים כיום כ 70 בתי עסק חלקם רשתות מובילות ורכישת הנכס תואמת את האסטרטגיה של החברה הן מבחינת ההשקעה בנכסים מסחריים מניבים והן מבחינת הפיזור הגאוגרפי.
אליקם הוסיף "סלע קפיטל ממשיכה במגמת רכישת נכסים שיתרמו להגדלת תשואת הדיבידנד- רכישה זו מביאה אותנו לשווי נכסים של 2.1 מיליארד שקלים. לפני כחודש השלמנו גיוס מוצלח אשר שימש אותנו כפי שהצהרנו לרכישת נכסים מניבים אשר ישיאו ערך לבעלי המניות שלנו, הן קניון הפסגה והן הנכס באשדוד מהווים דוגמא מצוינת לכך. מדובר בנכס איכותי באזור מתפתח שמבטיח תשואה גבוהה על הנכס ועל ההון".
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- עסקת ענק בלב תל אביב: JFrog שוכרת 20 אלף מ"ר מרבוע כחול ב-650 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.